גדוד קרקל התאמנו 40 ימים במדבר
גדוד קרקל מכיר כל אבן במדבר פארן. יחד עם ברדלס הם ידועים כ"מסכלי הברחות הסמים" על גבול מצרים, אבל המשימה העיקרית שלהם היא בכלל להתכונן ללחימה מול אויב הרבה יותר מסוכן - דאע"ש. הצטרפנו לאימון "סנה בוער" של קרקל וראינו איך נערכים לאיום כזה ב-40 ימים בלבד
40 שנה צעדו בני ישראל במדבר סיני. 3,700 שנה אחר כך, באותם החולות של גזרת פארן שעל גבול מצרים, התאמנו לוחמי ולוחמות קרקל במשך 40 ימים - כדי להכין את עצמם הכי טוב מול כל אויב שיקום עלינו לכלותינו.
האיום הכי גדול באזור הוא דאע"ש מחוז סיני. האימונים מתרחשים את המצב הקיצוני ביותר שיכול לקרות - מצב שבו במקביל לירי תלול מסלול יש חדירה של מחבלים ליישוב עם אזרחים.
מגמת האימונים של פארן, נפתחה רק לפני חמישה חודשים, אבל זה לא ניכר בעשייה שלה - תוך כדי שסרן מיכל-לי אליאל, ממ"ג (מפקדת מגמה) אימונים בפארן, מספרת על האימון האינטנסיבי שנגמר הבוקר, היא נוסעת לתרגיל של מפקדי ברדלס: "40 הימים התחילו בשבוע יסודות, שכל לוחם צריך לדעת ברמה הגבוהה ביותר - שדאות, קליעה, כושר קרבי, קרב מגע והסוואה - עשינו רענון על כל מה שחדש בעולם החי"ר".
צילום: אורן כהן
האימון המשיך וצבר תאוצה, כשהלוחמים יצאו לשלושה שבועות מבצעיים - כחולייה, כיתה ומחלקה. "היו שם תרגילים רטובים ויבשים, ביום אויב, מנ"קים והמון כוחות חבורים", מפרטת מ"פ מסייעת קרקל, סרן גל שידלו.
השבוע האחרון, שנקרא "סנה בוער", היה נקודת השיא של האימון הארוך. "קיבלנו דיווח על חשש לחדירת מחבלים לשטחי ישראל, ויצאנו למרדף בנחל המרכזי אחריהם", מתארת מ"פ מסייעת.
תוך כדי הליכה בנחל הותקלו הכוחות בירי - וקרב יריות התחולל באוויר, "הלוחמות והלוחמים ניטרלו את רוב המחבלים, אך חלקם ברחו והיו פצועים בכוחותינו", אומרת ממ"ג אימונים. גם התאג"ד (תחנת איסוף גדודית) עברו אימון של הגשת טיפול רפואי מציל חיים בשטח. מתוך הנחל, ביצעו הכוחות סחיבות פצוע ואלונקות עד לפינוי והמשיכו במשימה: חיסול חוליית המחבלים.
אחד היתרונות של הגזרה נובע דווקא מתוך החיסרון - יש מרחב עצום של גדר, שהתנועה בו יכולה לארוך שעות. לכן בכל פינה בגזרה יש כוחות שונים שמוכנים לקפוץ. "התאמנו עם המון כוחות חבורים שיהיו לרשותינו בשעת חירום, ביניהם הרבש"צים של הישובים, צוות ית"ם (יחידת התערבות מיידית), ימ"ס, חיל האוויר - מסק"רים, רוכ"ש ועוד", מסבירה רס"ן אליאל איך מוודאים קשר רציף ושיתוף פעולה הרמוני.
אחרי 14 קילומטר בנחל, עלתה הפלוגה המסייעת למושב כמהין - שם על פי החשד התבצרו המחבלים. יחד עם הכוחות החבורים, הם ביצעו תרגיל הגנת יישוב שכלל גילוי, חשיפה ונטרול, תוך שימת דגש מיוחד על תושבי המקום. "בדיוק השבוע הבנתי שיש לי יותר זיקה לגזרה הזו מלבית", מצהירה סרן שידלו, "אני מכירה את היישובים, האזרחים ובאמת כל אבן על הגבול. אני מגנה על האזור כל השירות שלי - ויש לזה משמעות".
"חשבנו שהגענו לסוף התרגיל ואז הודיעו לנו שיש התבצרות מחבלים נוספת. הכוחות הלוחמים, אחרי תרגיל מלא עם משקלים ועומס מבצעי, שינסו מותניים ויצאו שוב לדרך", היא מציינת, "הפכנו את מתקן חולות, שהיה בעבר כלא עבור מסתננים, לישוב נוסף בגזרה בשם 'נווה פארן'. חילקנו בו את הבתים למשפחות, גנים ובתי ספר, והפכנו אותו ללש"בייה בה הפלוגות יכולות להתאמן".
"בהקפצה הזאת היינו טובים אפילו יותר", מתגאה סרן שידלו, "הפקנו לקחים מהתרגיל הקודם ושמרנו על אווירה מבצעית". האימון הסתיים במסע אלונקות עד לתל ניצנה, לטקס חגיגי עם המג"ד.
"מפה אנחנו יוצאים ללמוד את האימון, לבדוק איפה יש לנו להשתפר ולהתחזק, כדי להבטיח שכשהאויב שלנו ינסה להרים את הראש - אנחנו כבר נהיה מוכנים", מכריזה רס"ן אליאל.
בחודש יולי הקרוב תהפוך הפלוגה המסייעת לפלוגת הכרעה, ותהיה הראשונה בצה"ל שבנויה בצורה רב-חיילית - יחד עם כוחות שריון. בינתיים הם ממשיכים להתחזק ולהתאמן, כי כמו שאומרת סרן שידלו, "תמיד אפשר ללמוד בלי סוף", ובנימת סיום חגיגית היא מאחלת, "חג פסח שמח! שהקורונה תעבור ונוכל לחזור לחגוג יחד".