מה קורה ב"חצר האחורית" של מצרים? תמונת מצב
כשבצד השני נמצאים פעילי דאע"ש ומבריחי סחורות, בגזרת הדרום לא נותנים לנוף ולשקט לתעתע בהם לרגע. איך שומרים על הגבול עם מצרים? לרגל חג הפסח כתבתנו יצאה לבדוק, ושמעה על מאמצי המודיעין, התרגולים בשטח והסיכולים לאורך הגדר
"מצרים היא זירה מיוחדת", כך פותח את הריאיון שלנו רב סרן ת', ראש ענף באגף המודיעין בפיקוד הדרום. "מצד אחד", הוא מסביר, "זוהי מדינה שיש לנו הסכם שלום איתה, אך מצד שני - יש בה אויב, והאירועים האחרונים מבהירים עד כמה".
ואם המצב במצרים מיוחד, אז המציאות בחצי האי סיני, או כפי שמגדיר אותה רס"ן ת' - "החצר האחורית של מצרים" - מורכבת הרבה יותר: "במשך שנים חיו באזור זה רק בדואים שלא עמדו בראש סדר העדיפויות ולא עניינו את הממשלה המצרית, שהתמקדה במשבר הכלכלי ובבעיות תעסוקה באזורים מאוכלסים הרבה יותר".
בתוך הוואקום הזה, החלו בשנות ה-90 אנשי דת סלפים בחצי האי סיני להפיץ את משנתם וקראו לתושבי האזור לנתק עצמם מ"החברה הכופרת" בה חיו - ולנהל את חייהם בדרכו של מוחמד הנביא. בהמשך, צמחו זרמים קיצוניים שהטיפו למקומיים לנהוג באלימות כלפי "הכופרים".
"אם אנחנו קופצים קדימה לשנות האלפיים", מציין רס"ן ת', "ניתן לראות את ההשפעות של התקופה הזו. בשנים 2004-2006 ספגה סיני סדרת פיגועים, בעיקר באתרי תיירות. מטרת המחבלים הייתה לפגוע בכלכלה המצרית, אשר לפי האמונה הסלפית הקיצונית מנוהלת על ידי כופרים".
בעקבות האירועים הקשים שהובילו לירידה בהכנסות המדינה מתיירות, ביצעו כוחות הביטחון המצרים שרשרת מעצרים של פעילי הטרור. בשנת 2011, זמן המהפכה במצרים שהובילה להיחלשות השלטון, שוחררו המחבלים מבתי הסוהר.
מצב זה הוביל לבעיה נוספת, איתה נאלצו המצרים להתמודד. "בתי הכלא מהווים חממה ליצירת קשרים ולהקצנה", מסביר רס"ן ת', "ואכן, כאשר המחבלים יוצאים לחופשי, הם חוזרים לאזור סיני קיצוניים הרבה יותר. הזהות השבטית-בדואית שלהם נעלמת, והם מתחילים להתקבץ ברחבי האי כארגוני טרור".
"קודם סיני, אחר כך מצרים, ורק אז ישראל"
אם לא די בכך, בשנים האחרונות הצטרף לזירה גם ארגון הטרור המדובר ביותר כיום בעולם - דאע"ש.
בנובמבר 2014 נשבע "אנצאר בית אל-מקדס", ארגון הטרור הגדול בסיני, אמונים לדאע"ש ושינה את שמו ל- "מחוז סיני של המדינה האסלאמית". החיבור לדאע"ש, מסביר רס"ן ת', הפך טבעי יותר בגלל רמת הקיצוניות האיסלאמיסטית של שני הארגונים. בנוסף, בארגון הבינו שהחיבור לדאע"ש ירחיב את הפעילות שלהם, ולא פחות חשוב מכך - יגדיל את המשאבים הכספיים.
דאע"ש, לדברי רס"ן ת', לא מתמקד כרגע בישראל, כיוון שזו בסוף סדר העדיפויות שהגדיר לעצמו מחוז סיני: קודם לכבוש את חצי האי, אחרי זה את מצרים, ורק אחר כך להתמודד מול ישראל.
ואכן, צבא מצרים מבין שמולו ארגון מסובך ומכפיל את כוחותיו הצבאיים באזור. טנקים, מטוסי תצפית ואפילו כוחות מיוחדים להתערבות מהירה נטמעו בנוף הפסטורלי של סיני.
גם בחמאס לא התעלמו מהגורם החדש בשטח. "היום אנחנו יודעים לומר בוודאות כי היו קשרים בין מחוז סיני של המדינה האסלאמית לבין חמאס ברצועת עזה", מספר רס"ן ת'. "אנחנו גם יודעים לומר כי אנשי חמאס היו אלו שעזרו לאמן ולהכשיר את הלוחמים של המחוז".
לדבריו, הקשר בין שני הארגונים לא האריך ימים, מאחר ומחוז סיני מאמין כי גם אנשי חמאס כופרים בדת: "מוסלמי טוב, על פי אמונתם, לא מנהל משא ומתן עם היהודים ולא מגיע לשיחות עם ממשלת מצרים".
"הגזרה שקטה, ואנחנו דואגים לכך שהיא תישאר כזו"
משימה חשובה נוספת של הכוחות בגזרה היא המלחמה בהברחות. לפי הנתונים, בשנת 2016 סוכלו 122 הברחות בין גבול ישראל ומצרים - מדובר בגידול של 22% בתפיסות ביחס לשנת 2015. לרוב מדובר בהברחת סחורות גנובות וסמים, בשווי מסתכם של מיליוני שקלים, אך בעבר נתפס גם ציוד צבאי ואלקטרוני.
מי שעוקבות מקרוב אחר ההברחות, ומהוות את העיניים בשטח, הן תצפיתניות הגזרה: החיילות מזהות את את החשודים המתקרבים לגבול, מקפיצות את הכוחות ומכווינות אותם למיקום המדויק בזמן אמת.
"אנחנו תמיד דרוכות", מצהירה סג"ם ענבר קלנג, מפקדת מחלקה בחמ"ל תצפיות. "אומנם קיימות הברחות, אבל אנחנו דואגים לגדוע אותן ברגעים הראשונים. הגזרה שלנו שקטה ומלאה בכוחות שמוודאים שהיא תישאר כזו, אך מנגד אנחנו לא מורידות את הרגל מהגז ונשארות תמיד ברמת ערנות גבוהה מאוד".
ובעוד מעבר לגדר העניינים מתחממים, בצד הישראלי עושה מודיעין פיקוד הדרום לילות כימים במטרה לספק תמונת מצב עדכנית, החיונית לבניית תכניות פעולה אפשריות. "דאע"ש הוא אומנם ארגון לא רציונלי, אבל אנחנו בתור אנשי מודיעין מנסים תמיד להיכנס לראש של האויב, לחשוב צעד אחד קדימה ולזהות שינויים בשטח בזמן אמת", מדגיש רס"ן ת'.
"בסופו של דבר", אומר בביטחון רס"ן ת', "צבא מצרים יצליח להתגבר על הטרור בחצי האי, השאלה היא כמה זמן זה ייקח. מהצד שלנו - לצה"ל יש את היכולת להבטיח את ביטחון מדינת ישראל בגבול הדרומי".
וכשרס"ן ת' מדבר על הבטחת השקט בגזרה, הוא מתכוון בין השאר לכוחות חטמ"ר שגיא, האחראי על גבול ישראל-מצרים. שם לא נותנים לנוף הפסטורלי של המדבר לתעתע בהם אפילו לרגע. "אנחנו מבינים שזה ארגון בלתי צפוי, ומודעים היטב למה שקורה מעבר לגדר", אומר קצין המבצעים של החטיבה, סגן רותם גבאי. "הכוחות שבגזרה מבצעים פעילויות ביטחון שוטף מבוקר עד לילה, כדי ליצור שגרה שקטה".
רק בשבוע האחרון, הוא מספר, הסתיים בהצלחה תרגיל בחטיבה הדרום מערבית. כחלק מגרף האימונים השנתי תרגלו לוחמי ולוחמות גדוד הקרקל שורה של אירועים מתפרצים בסביבות הגבול. "אנחנו לומדים איך לעבוד עם כוחות שריון, איסוף תצפיות וימ"ס במטרה להיות ערוכים בצורה הטובה ביותר", מסביר סגן גבאי.