מאחורי דלתות המודיעין בפיקוד הדרום

מעבר לדלת חשמלית הקרויה "הגיליוטינה" אשר נדרשת טביעת אצבע כדי לעבור אותה, בין מסדרונות, דלתות סגורות ומול מחשבים מסווגים עובדים חיילי וקציני ענף השטח באגף המודיעין של פיקוד הדרום.

לענף תפקיד מכריע בהרכבת התמונה המודיעינית בגזרה הדרומית והוא מהווה את החוליה הראשונה בשרשרת המודיעינית. הענף הגדול מורכב ממדורים שונים, אשר לכל אחד מהם עיסוק ייחודי, ויחד הם מספקים מעטפת מודיעינית ראשונית.

המדורים הראשונים בתהליך הם מדורי הפענוח הגזרתיים, החוקרים תצלומי אוויר, מהם מפיקים את תמונת השטח העדכנית ביותר. מדורי הפענוח מאתרים מטרות שישמשו במידת הצורך מטרות לתקיפה. כחלק משיתוף הפעולה הנרחב של ענף השטח עם גורמי עבודה שונים, באמ"ן ובכלל צה"ל, המטרות הללו מועברות לענפים האחרים במודיעין פיקוד הדרום, להמשך חקירה מעמיק. זוהי רק דוגמה אחת לשיתוף הפעולה הנרחב המתקיים בין הענפים באגף המודיעין, אשר נשענים אחד על השני ונעזרים זה בזה.

מדור נוסף ומשמעותי בענף השטח הוא מדור העבירות והגיאולוגיה הצבאית, המורכב מגיאולוגים שתפקידם לנתח את פני ועומק הקרקע ובהתחשב בהמלצותיהם מתקבלות ההחלטות אילו כוחות יעברו, היכן ובאילו אמצעים.

החוליה האחרונה והמסכמת בשרשרת המודיעינית הענפית היא מדור העזרים, האמון על איסוף עזרים אופרטיביים ומודיעיניים לכוחות הלוחמים ולמפקדיהם. המדור מתכלל את כלל הנתונים שנאספו ומנגיש אותם לכוחות בשטח בצורת העזרים.

כאמור, הענף הוא השלב הראשון וההתחלה עליה מבוססת כל תפישת המודיעין הפיקודית. ככזה, מוטלת עליו אחריות רבה בזמן שגרה, אחריות שגדלה באין מונים בעת חירום. בזמן חירום, תמונת המודיעין משתנה ללא הרף, האויב נמצא בתנועה ואינו נשאר במקום אחד, הוא מגיב בצורה שונה לכל אירוע שיקרה.

בזירה כל כך דינמית, מוכרח הענף להתאים את עצמו ובעת חירום הוא משנה את מבנו. הוא גדל בצורה משמעותית, מגויסים אליו מאות אנשי מילואים מקצועיים ומיומנים אשר תרגלו את עבודתם, מוקמים צוותים שונים המחולקים לאזורים גיאוגרפיים שמטרתם לסייע ישיר לאוגדות המרחביות והמתמרנות.

הענף שולח גם את זרועותיו לדרג בשטח, ומהווה מרכיב משמעותי בבניית המודיעין האוגדתי בחירום ובמערך השטח המטכ"לי האמון על יכולות המודיעין החזותי של צה"ל. בחירום, מערך השטח מתגייס במלוא עוצמתו ללחימה הגזרתית ותומך במאמצי ההגנה, האש והתמרון ע"י הפעלת מאות מפענחים וגיאולוגים בקריה, בפיקוד הדרום ובשטחי הכינוס האוגדתיים והחטיבתיים.

מי שחוו על בשרם את השינוי הדרסטי המתרחש בענף בעת מעבר משגרה לחירום הם סגן א' וסג"ם ד', קצינים בענף. שניהם שירתו בענף בזמן מבצע "צוק איתן". "התפקיד המרכזי שלי הוא לישון, לאכול ולשתות מלחמה", מדגיש סגן א', המשמש כקצין האופרטיבי של הענף ותפקידו להתכונן למצב חירום. "הדבר שצריך להכווין את חיילינו הוא ההבנה שכל יום אנו צריכים להתקדם עוד צעד לקראת המוכנות הצה"לית ללחימה בכלל הגזרות. אנו מחויבים להיות דרוכים ומוכנים תמיד ב-200% שלנו".

"במבצע 'צוק איתן"', הוא נזכר, "בזמן היתקלויות שונות של כוחותינו, היינו חייבים להכפיל את קצב העבודה שלנו, לעלות ברמה ולהישאר חדים, למרות שבראש כל הזמן עובר לך מה מרגישים הלוחמים בשטח. אני יודע שהעבודה שלנו לא פחות חשובה ובלעדינו הם פשוט הולכים באפלה. אנחנו יוצרים להם שביל ודרך".

גם סג"ם ד' מסכים עם הדברים. "צריך לנהל את המערכה המודיעינית בקור רוח"' הוא מבהיר. "בזמן המבצע היו לי משמרות של 36 שעות, עבודה בלי הפסקה. זה היה מאוד קשה אבל באמת כולם נתנו הרבה יותר מעצמם, הבינו כמה חשובה העבודה".

וכיצד תיראה, לדעתם, המערכה הבאה? "זה לא משנה", מדגישים שניהם, "הדבר הבטוח הוא שאנחנו נהיה מוכנים".