מבית הילדים ועד לקו - הסמ"פים ששומרים יחד על הגבול בעזה

כשסגן רון בן שמחון וסגן עוז צ'ופה מגדוד 9 בחטיבה 401, שיחקו בדשא מול בית הילדים בקיבוץ בית השיטה, לא בטוח שמישהו היה מנחש ש-15 שנים לאחר מכן, עדיין יהיו זה לצד זה, ויעברו כל כך הרבה נקודות ציון דרך ביחד. "נולדנו באותה שנה בקיבוץ בית השיטה", מספר סגן צ'ופה, סגן מפקד פלוגת טנקים בחטיבה הדרומית. "כשהוא יצא מהבטן של אמא שלו, החזקתי לו את היד", מיד צוחק סגן בן שמחון, סגן מפקד פלוגת טנקים בחטיבה הצפונית.

מהשיחה איתם, מיד אפשר להבין שהם משלימים אחד את השני, ולא צריכים יותר מדי זמן כדי להבין מה עובר במוחו של השני: "גדלנו ביחד בכל מובן שהוא", מספר סגן צ'ופה. "היינו בגן של הבוגרים ביחד, ואז בנעורים, ומשם בבית הספר היסודי והתיכון - כך שבקצה, רכשנו המון חברים משותפים".

עד שלב הגיוס, הם היו עוד שניים מחבורה גדולה יותר, אבל מהרגע שהתחילו את המסלול הצבאי המשותף, הקשר ביניהם עלה שלב: "החיבור בינינו קרה יותר בצבא", מעיד סגן בן שמחון. "כשיצאנו לקצונה, והתחלנו לבצע תפקידים מקבילים, התקרבנו מאוד. תמיד היה לנו על מה לדבר".

הם קיוו להתגייס ביחד, וכשקיבלו את ההודעה על השיבוץ, הבינו שלא רק שהם מגיעים ביחד לבקו"ם ולאותו תפקיד, אלא גם ביחד עם אחיו התאומים של סגן צ'ופה. "עשינו שיחת ועידה עם האחים שלי ורון ישר כשקיבלנו את ההודעה", משחזר סגן צ'ופה. "אם יש משהו שלא הרגשנו בבקו"ם - זה לבד. עמדנו בתורים שמונה חברים מבית הספר. היינו ממש חמולה".

את רוב המסלולים הם עברו אחד לצד השני - בטירונות הם היו באותה פלוגה, באימון המתקדם באותו הצוות, וגם לקורס מפקדי הטנקים הם יצאו יחד. אבל זה לא הסתיים שם: "בסוף קורס המפקדים, החליטו להשאיר אותנו ביחד כמפקדים בקורס עצמו. אחרי שמונה חודשים, יצאנו ביחד לבה"ד 1 - שם בעצם הייתה הפעם הראשונה שדרכנו נפרדו".

ארבעה חודשים לאחר מכן, כשחזרו לשלב ההשלמה החילית בשיזפון, רצה הגורל ושני החברים התאחדו שוב לאותו הצוות. "היינו ביחד באותו הטנק כל ההשלמה", אומר סגן צ'ופה. "בסוף ההשלמה", מיד ממשיך סגן בן שמחון, "קיבלנו שנינו שיבוץ כמפקדי מחלקות באותו הגדוד. אני הייתי בפלוגה אחת, והוא בשנייה".

גם את התעסוקה המבצעית ביצעו שני החברים באותם המקומות. "במשך שנה וארבעה חודשים עבדנו במקביל, כל פעם בגזרה אחרת", מפרט סגן צ'ופה. "היינו בגבול סוריה, אחר כך בגבול לבנון, והיום - בגבול עזה".

"כשאתה חוזר הביתה, ויש מישהו שעבר את השבוע פחות או יותר באותה צורה כמוך, זה מיוחד". מתאר סגן צ'ופה. "זה מאוד משפיע גם על החברות בבית וגם על התפקוד בצבא", מסכים סגן בן שמחון.

החברים הטובים עברו ארבעה מחזורים ביחד כמפקדי מחלקות, עד שהתקדמו לתפקיד הבא שלהם - סגני מפקדי פלוגות. גם זה, אתם יכולים לנחש, קרה במקביל. "היום שנינו נמצאים בגבול רצועת עזה, אני בחטיבה הצפונית והוא בדרומית", מספר סגן בן שמחון. "אנחנו לא ישנים יותר מדי בלילה".

"בין שעתיים לשלוש בלילה - ואני מבסוט", אומר בחיוך סגן צ'ופה, "אפילו ארבע לפעמים. כשאתה לא ישן הרבה, אתה לומד להעריך את שעות השינה שלך. המשמעות של מה שאנחנו עושים מניעה אותנו, כשאתה נמצא פה על הגדר עם הטנקים וכשהחיילים שלך יורים פגזים ופוגעים במטרות - אתה מבין את גודל המשמעות של מה שאתה עושה, ואת הסיבה שאתה בעצם פה".

למתגייסים הטריים של יולי-אוגוסט הקרובים, החברים הטובים מבית השיטה משאירים מסר מיוחד ואיחול הצלחה לדרך: "אתם תגיעו למקום הכי משמעותי בצבא", מבטיח סגן בן שמחון, "לאיפה שהדברים קורים באמת, ולמקומות שהכי קריטי להיות בהם. מאחלים לכם שתהיו מספיק אמיצים בשביל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניכם, כי מניסיון - הם לא תמיד פשוטים".

ולתושבי העוטף, עליהם הם שומרים כבר תקופה ארוכה, יש להם מסר חשוב לא פחות: "אנחנו מרגישים את הגיבוי והאהבה שלכם", מדגיש סגן בן שמחון. "אני מקווה שאתם מבינים כמה זה חשוב לנו. אנחנו צריכים אתכם חזקים, כי אם העורף חזק זה עוזר לנו לעשות את העבודה שלנו כמו שצריך".

"תמשיכו להיות חזקים, לעבוד בחקלאות ולנסוע בטרקטורים", מבקש סגן צ'ופה. "זה מה שנותן לי את הכוח להמשיך לשמור עליכם".