ברוכים הבאים לאולימפיאדת האיסוף הראשונה באוגדת עזה
זמזומי רחפנים בשמיים, ניווטים מורכבים והיכרות אישית ומיוחדת עם האנשים שהם שומרים עליהם כל יום - גדוד האיסוף 414 בפיקוד הדרום חייב להכיר כל פיסת שמיים, קרקע ותת-קרקע לעומק וללא רבב. כדי לחשל את יכולותיהם ולהביא את כשירותם לקצה גבול היכולת, התאמנו החיילים לראשונה בפורמט חדשני, נושא פרסים שטרם נראה בגדוד, והם חזרו מוכנים הרבה יותר למערכה הבאה
כשאנחנו שומעים על הפרות הסדר על הגדר בעזה מידי שישי, על ניסיונות החדירה ומאמצי זיהוי מנהרות הטרור וחוליות המשגרים ומפריחי הבלונים, אנחנו לאיו דווקא מדמיינים את כל מקצועות ואמצעי האיסוף שנעשים בשטח ובאים לידי ביטוי במערכה המורכבת הזו.
על לוחמי ולוחמות האיסוף, הבלונאיות, התצפיתניות ואנשי המודיעין לא רק להכיר את השטח, אלא ממש לחיות אותו על כל האירועים והתקריות האפשריות, כמו אוויר לנשימה.
יחידת האיסוף והתצפית 414, אחד הגדודים המגוונים בצה"ל, מצאו השבוע דרך מיוחדת לשמור על כשירות החיילים והחיילות, ולהבטיח שאיסוף הידע וההגנה האקטיבית על הגזרה, יעשו במאת האחוזים - ויצאה לדרך אולימפיאדה מרשימה, צבעונית ותחרותית שהתפרסה על נקודות שונות בדרום.
"החלטנו לשנות את פורמט מבחני הכשירות הסטנדרטיים מתוך הבנה של כמה מטרות", שיתף מפקד הגדוד, סא"ל אופיר סולטן, "בעיקר הרצון לבחון את כשירויות הליבה של החיילים, לחזק את התכניות המשלימות וכל זאת לצד גיבוש והרמת המורל וההווי".
התחרות נפתחה בשלישי, כאשר את רחבת המסדרים של בסיס אורים מילאו תוך דקות עשרות אנשים הלבושים חולצות שונות עם שם פלוגתם, ושהחלו מיד בקריאות עידוד, מורל והתרגשות.
"יש לנו כאן כמה תחנות", המשיך המג"ד, "לכל פלוגה מספר תחנות זהה בה היא צריכה לעבור, אשר כל אחת מהן מייצגת תחום שנוגע לפעילותה השוטפת והיומיומית".
כל פינה של הבסיס הפך לזירה של מקצה אחר. "אחת התחנות המעניינות הייתה תחנת הרחפנים", מחדד סגן אלכס יוספוב, מפל"ג האימונים בגדוד ומי שהוביל את האירוע כולו. כשהגיעו לנקודה, הוטל על החיילים לאתר נקודה הנמצאת במוקד רחוק מהבסיס, לנתח מה מתרחש בה ולהביא צילום איכותי וקוהרנטי. "בשגרה, הלוחמים האמונים על הטסת הרחפן מבצעים גיחות שלא פעם חוצות גדר. רצינו לבחון את המסוגלות שלהם לתכנן משימה, לדייק בפרטים כמו גובה הרחפן ואיכות הצילום ועד לשלב ההוצאה לפועל".
לא רחוק משם, באזור שדרות, תחנה עם ייעוד אחר פעלה אף היא, ועבדה על יכולת איסוף בסיסית והכרחי של זט"ר (זיהוי טווח רחוק). שם נדרש מהמשתתפים להתאים נקודות שסומנו על מפה למקומות פיזיים בשטח בנוי שניצב לא רחוק מהם.
תחנות נוספות כללו פירוק והרכבת מכשירי קשר לחלקים, ניווט והתמצאות בשטח, ירי לאחר מאמץ מתמשך וכדומה. אחרי שפלוגה סיימה תחנה היא קיבלה ניקוד מסוים, ששוכלל לניקוד הסופי עם תום התחרות, בה יוכרז המנצח ויוענק הפרס - 2,000 שקלים.
"היום הראשון התמקד בפאן המקצועי, אך ליום השני הייתה חשיבות לא פחות גדולה", טוען המג"ד, "חילקנו את 101 הקילומטרים של מקטע עוטף עזה, ונתנו לכל פלוגה חלק אותו היא צריכה לרוץ".
כמובן שגם כאן התחרות נכנסת לתמונה, אך לדברי סא"ל סולטן, המטרה האמיתית הייתה מעט שונה. "אי אפשר לשרת בגזרה מבלי להכיר אותה ברגליים, ולא רק מבעד למסכים", הוא אומר בפשטות, "זו ההזדמנות שלהם לצעוד, לחוות ולהכיר מקרוב את התושבים שהם מגנים עליהם כל יום - ובעיניי זה הפרס האמיתי".
את האולימפיאדה חתמו עם טעם טוב - בתחנת מאסטר שף ייחודית, שאומנם לא בחנה אף יכולת אופרטיבית אך ללא ספק העלתה חיוכים על פני המשתתפים.
"מי שזכה הייתה הפלוגה הייעודית, אך מבחינתי כולם מנצחים", מסכם סגן יוספוב, "הם הכירו לעומק את העבודה אחד של השני ובאמת דחפו את עצמם לקצה גבול היכולת".
"בשגרה המבצעית שאנחנו נתונים בה", מודה מפקד הגדוד, "ימים כאלה לא תמיד מתאפשרים, ולכן אני שמח שזה יצא לפועל ומאמין שכבר בפעילות הבאה, לא משנה מתי ואיך היא תגיע - אנחנו נהיה חזקים ומוכנים יותר מתמיד".