המ״פ שעלה מברזיל להגן על המדינה מסכם את שירותו המיוחד

זה כבר ארבע וחצי שנים שרס"ן עמיחי ברדישבסקי, מ"פ ייעודית דרומית נמצא בגדוד 414, גדוד האיסוף של אוגדת עזה. משירות בצוק איתן לצד אחיו דרך מבצע שומרי הסף ועד הפגנות על הגדר. עכשיו, רגע לפני שהוא יוצא לשנתיים לימודים הוא מסכם את הדרך הארוכה שעבר ומה צופן העתיד

28.10.20
בתיה ואן זיידן, מערכת את"צ

לפני 11 שנה קנו כל משפחת ברדישבסקי (אמא, אבא, ארבעת האחים והכלב) כרטיסי טיסה לכיוון אחד: ברזיל - מדינת ישראל. רס"ן עמיחי ברדישבסקי, מ"פ ייעודית דרומית בגדוד 414, אז נער בן 16, רק רק חיכה להיות בן 18 כדי להתגייס להגן על הבית החדש שלו.

"כבר עם הגיוס והמעבר במחווה אלון, רציתי להגיע לאיסוף קרבי, ידעתי ששם אני רוצה להיות וחתרתי להגיע לשם עד שהגעתי", פותח רס"ן ברדישבסקי ובקולו מגיח המבטא הפורטוגזי. שמונה חודשי הכשרה הובילו אותו להשתבץ בגדוד 636 של פקמ"ז (פיקוד מרכז) בדיוק בתקופה של מבצע "שובו אחים".

"הייתי בקורס מ"כים, כשצוק איתן פרץ. אחי שירת אז בגבעתי ונלחם בתוך עזה עצמה. אותנו הקפיצו לתגבר את העוטף, לשמור על היישובים".

"זו הייתה תחושת שליחות מאוד משמעותית", מתאר רס"ן ברדישבסקי, שלאחר מכן עוד שירת בעוטף שנים ארוכות. "אז בצוק איתן, למרות שהייתי פיזית מאוד קרוב לאחי, לא  דיברתי איתו חודש. אמא שלי בבית מאוד דאגה, שני הבנים שלה "בחזית"".

אחת החוויות הטובות עליהם מספר המ"פ הן מקורס מפקדי הפלוגות: "טסנו לשליחות בפולין. עמדנו במדים ונזכרנו למה אנחנו חייבים להילחם על המדינה שלנו. זה נותן כוח עצום, זה מגביר את תחושת המחויבות".

רס"ן ברדישבסקי, שסיים תפקיד על הפלוגה הייעודית בדרומית של 414, עבר ופיקד בהרבה מקומות עד שהגיע לאיפה שהוא היום. "אני מסכם שמונה שנים בצבא, ארבע וחצי שנים ב-414 ושנה וחצי בתפקיד מ"פ ייעודית", הוא מפרט.

"הגדוד הזה הוא ממש בית שלי. את רוב השנים שלי בארץ עברתי בצבא,  וחלק משמעותי מזה היה פה. עצוב להיפרד וללכת מהאנשים הטובים שכאן, אבל אני עוזב בידיעה שזה רק זמני".

בעצירה מהצבא, שממש לא פרידה, הוא יוצא לשנתיים לימודי מזרח התיכון. "אני גאה להיות מפקד ולהיות אבא ואמא של חיילים ולקחת חלק במשימה על הגנת תושבי העוטף. בשנתיים הקרובות אני אקח הפסקה הקלה, אלמד, אחזור למשפחה, אמלא מצברים, שאוכל לחזור ולהמשיך לתת למען המדינה שלי", מסכם רס"ן ברדישבסקי.