6 שנים ל"צוק איתן" - איך משפרים את המוכנות למערכה הבאה?

שש שנים חלפו מאז יצא צה"ל למבצע צבאי רחב היקף בעזה - מבצע "צוק איתן". מאז אותם 50 ימי לחימה אינטנסיביים, שגבו את חייהם של 68 חללי צה"ל ו-6 אזרחים, ידעה הגזרה אתגרים רבים: החל מהפרות סדר אלימות, דרך ניסיונות חדירה לשטח ישראל, ועד לסבבי הסלמה. 

את כל האירועים המבצעיים הללו מתפעלים, מי אם לא, הלוחמים והכוחות של אוגדת עזה ושל זרוע הים - שעושים לילות כימים כדי להגן על האזרחים. 

״גזרת עזה, מאז ומתמיד הייתה גזרה נפיצה ורגישה מאוד, כשבכל רגע נתון יכול להתפתח בה אירוע שיסלים ליום קרב בזמן קצר", פותח סגן מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, סא"ל ישראל שטרית. ״בצל העובדה הזאת, עשינו במהלך השנים שחלפו מאז המבצע מהלכים ושינויים משמעותיים ששיפרו לנו את המוכנות".

״הצעד המשמעותי ביותר הוא ארגון המרחב", הוא מפרט, ״נעשה מאמץ הנדסי כביר שכולל את בניית המכשול, בניית תלים ועמדות לטנקים ולצלפים כדי להיות מוכנים יותר לאירוע, להעצים את היכולות שלנו, ולספק לנו שליטה יותר טובה על מרחב הגבול".

שיפור אחר הוא בנושא בידוד המרחב. כדי להגן על הכוחות והאזרחים שבגזרה, הן בשגרה והן במהלך הסלמות, יש לבודד אותם למינימום חשיפה מהאויב: ״את זה אנחנו מבצעים במידת הצורך באמצעות מספר כוחות, וכן בשינוי מיקומי הכוחות וחסימות שונות שמאפשרות שליטה חזקה יותר בצירים החשופים, בשביל להימנע מאיום צליפה או ירי נ"ט, כפי שקרה בגזרה כבר מספר פעמים, בין היתר בצוק איתן".

המכשול, שכיום נמצא בתהליך בנייה אינטנסיבי לאורך הגבול, בנוי מקיר בטון אינדקטיבי תת קרקעי, וכן גדר גבוהה שבמקטעים מסויימים עשויה מבטון. עליו מספר הסמח"ט: "המכשול משפר באופן משמעותי את ההגנה על הישובים, ומטרתו לתת מענה לאיום החדירות לשטח הארץ מעל הקרקע ומתחת לקרקע - מנהרות". איום שכידוע, בלט בצוק איתן.

אבל לא רק כוחות צה"ל השתנו בתקופה הזאת. גם אנשי חמאס, שיושבים בצד השני של הגדר, מגבשים בעצמם שיטות פעולה נוספות. ״יש ניסיון של הצד השני להשתכלל גם. אפשר לראות את זה בעיקר בשגרת הבט"ש שלהם, לדוגמה בעמדות התצפית עלינו ובהפעלת הרחפנים, שבעבר היו עפיפונים", הוא מתאר.

במקביל לכך, אחת מהתשובות של האוגדה לאתגר הזה היא פלוגת רוק"ק (רום קרוב קרקע) של גדוד האיסוף האוגדתי "נשר". אמנם היא לא באחריות ישירה של החטיבה הצפונית, אך חוץ מסיכול רחפנים, היא נותנת מענה גם לאיום בלוני ועפיפוני התבערה בשלוש השנים האחרונות.

אך הזירה הדרומית ממש לא נגמרת שם. כשש שנים חלפו מהיום הראשון של צוק איתן, בו חוליית מחבלים חדרה בצלילה אל חוף זיקים ופגעה בנקודת תורפה של כוחותינו. האירוע אומנם הסתיים ללא נפגעים והצוללים חוסלו, אבל לקחים רבים הופקו מהמצב.

בשנים האחרונות התעצם שיתוף הפעולה הצמוד בין אוגדת עזה ופלגה 916 של זרוע הים, כדי להפוך את רצועת החוף של מדינת ישראל לנקודת חוזק.

"כל התפיסה ותורת הלחימה השתנו מאז צוק איתן", מבהיר סא"ל אדם בן, מפקד פלגת אג"ם (אגף מבצעים) בזירה הדרומית. "הבנו שעם קו החוף מסתיימת הגזרה שלנו - אבל מתחילה אחרת. חיזקנו את השת"פ, כך שנוכל לנצל את היכולות והיתרונות של שני הצדדים כדי לשמור על חופי המדינה והאזרחים ברמה הגבוהה ביותר".

שיתוף הפעולה ההדוק, כך הוא מציין, כולל מפגשי עבודה בין מפקדי הים והיבשה, למידת השפה אחד של השני, חלוקת תחומי אחריות מתוך מידע מודיעיני והיכרות עם המשאבים של כל צד: "אנחנו רוצים לתת מענה הוליסטי ועוצמתי לכל איום. לסכל אירועים עוד לפני שהתחילו". 

"יצרנו", הוא ממשיך, "מעין רשת הגנה, תצפיתניות ובק"שיות, לוחמים מהגדודים ולוחמי בט"ש, מאו"ג ומפל"ג. באופן יום יומי אנחנו בוחנים את שיתוף הפעולה שלנו, כי את מה שנתרגל בשגרה, נדע לבצע בצורה הטובה ביותר בחירום".

באופן ספציפי, בשבועות האחרונים, גבר שיתוף הפעולה העל-זרועי המדובר, שבא לידי ביטוי במספר תרגילים שדימו, בין היתר, חדירת צוללנים. מערך השליטה של זרוע הים איתר והכווין את כוחות החי"ר שהוקפצו לנקודה לסכל את הצוללנים. במסגרת התרגיל, ובפעם הראשונה, בוצעו שני ניסויי ירי טנק למטרה ימית על מנת לבחון את המענה האופרטיבי שטנק, בהפעלת כוחות החי״ר שתופסים בגזרה ובהכוונת כוחות זרוע הים, יכול לפגוע במטרה ימית.

"האיומים הטמונים במרחב העל מימי והתת מימי, מחייבים אותנו להיות דרוכים באופן תמידי, להתאמן לכל תרחיש, ולהיות במוכנות שיא", קובע מפקד פלגה 916 בזירה הדרומית, סא״ל רן שטייגמן, "בגזרה רגישה ונפיצה כמו רצועת עזה, יש משמעות רבה ליכולת הכוחות השונים לפעול יחד בשיתוף פעולה, בשגרה ובחירום. השת"פ במערכה מול רצועת עזה מסייע ביצירת חוד מבצעי רב זרועי מול האויב".

"הכוחות נערכים אל מול האיום במגוון דרכים", הוא מחדד, "עם יכולות טכנולוגיות שמשתפרות כל העת, מאמץ מודיעיני והתפתחות תמידית תוך למידה מביצועים - כוחות הזירה ערוכים מאי פעם. לאחר התרגול המשותף עם החטיבה הצפונית, אני בטוח כי נדע לתת מענה מבצעי מיידי ואיכותי, אם נדרש לכך".

הלוחמים של זרוע הים והבק"שיות יושבים בבסיס אשדוד, אך תחום אחריות הגזרה מקיף הרבה יותר. מחוף מכמורת עד גבול עזה ומצרים, הם אמונים על ביטחון החוף מפעילות פח"עית, שמירה על אתרים אסטרטגיים ימיים (אסדות הגז), ומניעת הברחות של אמל"ח, סמים או בני אדם לתוך הרצועה או מתוכה לשטח ישראל.

"אנחנו רוצים לחשוב כמה שיותר מחוץ לקופסה, כי הזרועות הימיות של חמאס וגא"פ ממשיכות להשתכלל כל יום. אנחנו נדרשים להיות טובים הרבה יותר, מוכנים יותר לכל אירוע שיכול לפרוץ עכשיו", מדגיש סא"ל בן.

לדבריו מצטרף מפקד הפלגה: "לכן אנחנו לומדים מאירועי עבר, אבל לא רק. אנחנו משתמשים במידע מודיעיני ובדמיון כדי לתרגל אירועים שעדיין לא קרו". כך למשל, הכוחות מתרגלים דימוי אויב ברמה הגבוהה ביותר בעזרת אמצעים ויזואליים, מצוללים, דרך כלים מימיים ועד איומים אחרים שמאתגרים את הבק"שיות ואת הלוחמים כאחד.

"המציאות שלנו בסופו של דבר מאוד דינמית, אין אצלנו שגרה. בשבועיים האחרונים הספקנו לעצור ניסיון חדירה של שחיין והברחה ממצרים לעזה. כל הזמן אנחנו עסוקים בין חירום עכשווי לאימונים ואירועים שעלולים להתלקח עוד כמה שעות", מסביר מפקד פלגת אג"ם בזירה הדרומית.

חוץ מהאימונים המשותפים, המידע המודיעיני והניסיון המבצעי הגודל, גם הטכנולוגיה משחקת פה תפקיד. רחפנים משוכללים שעוזרים לנתח תמונות מצב, מערכות לניטור תת מימי והשתכללות כלי הנשק בספינות, מבטיחים מוכנות גבוהה יותר באירוע הבא.

"הזירה עושה כל מה שהיא יכולה כדי לשמור על ביטחון האזרחים. היא מתורגלת לעבור מ-0 ל-100 בזמנים באמת לא סדירים. ואם תפרוץ הסלמה בעוד חמש דקות, אנחנו נהיה על המשמר, מוכנים", מסכם מפקד פלגת אג"ם.

למרות השקט היחסי בתקופה האחרונה, כאן אף אחד לא מרשה לעצמו לנוח על זרי הדפנה או להוריד את הרגל מהגז. "אסור לנו להיות שאננים", פוסק סא"ל שטרית, "אנחנו עושים הכול כדי להיות מוכנים לכל תרחיש".

במהלך מספר השנים שמשרת באוגדת עזה, עוד טרם היותו סמח״ט צפונית, ישראל שם לב לשינוי נוסף, ואולי אפילו חשוב יותר מכל השינויים המבצעיים שהזכיר. "מדהים לראות את ההתפתחות של ההתיישבות וההרחבות בעוטף, את מנופי הבנייה, קיום פסטיבלים, וחקלאים שעובדים בשדות עד התלם האחרון, מטרים בודדים מהגדר", הוא אומר בשמחה ומסיים: "בסופו של דבר זו המטרה האמיתית שלנו - לאפשר לאזרחי ישראל בכלל ותשבי הדרום בפרט, להמשיך את שגרת חייהם בשלווה ובביטחון".