בפיקוד הדרום אין מי שלא מכיר את רנ"ג דבי דדון. עכשיו תבינו גם אתם למה

מהשנייה שהיא מופיעה בבסיס, כולם - מחיילים צעירים ועד לקצינים ותיקים, ישר תופסים אותה "רק לרגע" לשיחה או להתייעצות חטופה. מהצד, זה נראה שכבר מרגע כניסתה לפיקוד הדרום ועד שהיא יוצאת הביתה, היא לא נחה לדקה. על דלת משרדה מקדם את הבאים שלט עם הבטחה: "אם האג"ם". אלא שעבור רבים בבסיס, רנ"ג דבי (דבורה) דדון היא לא רק אם האג"ם, אלא אם הפיקוד כולו.

כדי להבין את גודל ההשפעה שיש לה על כל מי שמשרת כאן, לא צריך אפילו לפגוש אותה. רפרוף מהיר בערמות מכתבי התודה, הפתקים, התמונות והברכות שנאספו אצלה בחלוף השנים מלמד בדיוק מה היא עבור הפיקוד - דמות שתמיד דואגת, ומחבקת כל חייל וחיילת כאילו היו ילדיה הפרטיים.

את שירותה הצבאי החלה רנ"ג דדון כפקידת לשכה בבסיס בדרום. רגע לפני שחרורה הציע לה אחד המפקדים להישאר שנה נוספת בקבע, ו-35 שנים אחר-כך היא עדיין בפיקוד הדרום, עם אותו ניצוץ בעיניים.

"המפקדים שהיו לי כחיילת אימצו אותי אליהם ועזרו לי בכל מה שהייתי צריכה", היא משחזרת, "התחנכתי בפנימייה ובשירות לא הרבתי לחזור הביתה. ראיתי את כל מה שהמפקדים עשו בשבילי, ורציתי להיות משמעותית ככה גם עבור אחרים".

מאז, הטיפול והסיוע לחיילים הם משימת חייה: "זאת השליחות שלי - לשמור עליהם, לעזור להם במה שהם צריכים ולוודא שהם עושים את השירות הכי משמעותי ומספק שהם יכולים. לפעמים חיילים 'נופלים' מהמערכת כי אין להם את האדם האחד הזה שרואה אותם, ושם אני נכנסת לתמונה".

התפקיד הזה ממש לא נגמר בשעות העבודה. לדבי ברור שכל סוף-שבוע, חג וערב פנויים, יוקדשו לכל מי שצריך: "אין אצלנו ארוחת חג שאין בה עוד כמה חיילים שלא היה להם איפה להעביר את החג". 

גם הבנות שלה ובן-זוגה מבינים את החשיבות שלה עבור אותם חיילים ומתגייסים למשימה. "לבן זוגי היה חייל בודד", היא נזכרת בדמעות, "אימצנו אותו אלינו והוא היה כמו בן נוסף שלי במשך שלוש שנים. כשהוא עזב זה ריסק אותי - אהבתי אותו אהבת נפש".

נראה שאין חייל שלא עובר במשרדה של דבי - בשביל עזרה בתנאים, בת"ש או בזכויות, או רק בשביל עצה או אוזן קשבת. קערת השוקולדים על שולחן המשרד שלה מזמינה את כל מי שצריך לקחת הפסקה ולהירגע - "ממש הפסיכולוגית של הבסיס", היא מחייכת.

"אני שומרת על קשר גם עם חיילי עבר", מספרת דבי, "אני הולכת לחתונות שלהם ומתעדכנת בשלומם, לחלקם אפילו יש כבר משפחות וילדים. זה לא מפסיק לרגש אותי". 

גם 13 אלופי פיקוד הדרום, תחתם שירתה דבי במשך שנותיה בצבא, לא פסחו על משרדה והתמונות איתם מעטרות את הקירות. נראה שמהחייל הכי צעיר ועד בכירי מקבלי ההחלטות - פשוט אי אפשר להישאר אדישים לתופעה שנקראת רנ"ג דבי דדון.