הסמב"צית הנצחית שפותחת ללוחמות חטיבת פארן דלת לעולם ההייטק

לפני 30 שנים הייתה מרים שטילמן סמב"צית בערבה. עכשיו, אחרי שסללה לעצמה קריירה מצליחה בתחום ההייטק, היא חוזרת למקום בו הכול התחיל כדי לדבר עם הלוחמות של אוגוסט 19', רגע לפני שהן משתחררות, כדי ללמד אותן שיעור על נחישות, כוח רצון ועל האפשרויות שעומדות בפניהן

23.01.22
גל פלוק רוה, מערכת אתר צה"ל

"שינית לי את כל המחשבות לקראת השחרור", כך נפתחת הודעת וואטסאפ שקיבלה מרים שטילמן, הייטקיסטית, בעקבות הרצאה שהעבירה ללוחמות וסמב״ציות מחטיבת פארן לקראת שחרורן.

כדי להבין את גודל האירוע מבחינתה, צריך לחזור 30 שנים לאחור, לימיה של מרים כחיילת בחטיבה הזאת ממש. "למדתי לתכנת בגיל 10", היא משחזרת, "אבל במיונים לצבא לא הגעתי ל-8200 או ליחידה דומה. שובצתי להיות סמב"צית בערבה, ממש בנופים בהם החיילות האלה משרתות עכשיו". 

 מרים יוזמת מפגשים רבים שנועדו לחשוף צעירים, ובפרט צעירות, לעולם ההייטק והמדעים, ולאפשרויות העומדות בפניהם באזרחות, בדומה לתוכניות נוספות של אכ״א כמו ממדים ללימודים, בחזרה לעתיד, מקצוע לחיים ולוחמים להייטק. את ההרצאה שלה העבירה בין היתר במסגרת אירוע בו נאמו נשים מתחומים שונים, שסיפרו ללוחמות מחטיבת פארן על העיסוק שלהן, ועל המסלול שעשו מרגע השחרור ועד המקום בו הן נמצאות היום.

"העברתי שירות משמעותי ומבצעי, שהקנה לי כלים לחיים כמו מנהיגות, לקיחת אחריות ונחישות", היא משתפת, "אבל היציאה לעולם האמיתי הייתה מפחידה. פחדתי שלא אתקבל לעבודה שהיה ברור לי שאני רוצה לקחת - עבודה בהייטק״. 

אבל מבחן הזמן הוכיח שהפחדים היו לחינם. במשך 22 שנים עברה מרים בין משרות וחברות הייטק שונות: "אחרי הלימודים, כשהתחלתי לעבוד, ראיתי אצל הקולגות שלי את היתרונות המובהקים של מי שהגיעו משירות קרבי ביחידות שדה, לעומת אלה שלא. האנשים שחוו את האתגרים, ויש להם את הנחישות והכלים להתמודד עם משברים".

"בשנים הראשונות שלי בתחום, החברה שלי הייתה על סף פשיטת רגל. זאת הייתה תקופה מאתגרת ומלחיצה - אם לא הייתי מגיעה עם החוסן והאיתנות שסיגלתי לעצמי בימי כסמב"צית, כנראה שלא הייתי איפה שאני נמצאת היום".

לה, זה נשמע מובן מאליו. אבל עבור הלוחמות והסמב"ציות הנוכחיות בחטיבה, שהן רגע לפי שחרור - מדובר במידע חדש ומסעיר. "הייתי בטוחה שכל עולמות ההייטק הם בכלל לא בשבילי", מספרת סמ"ר אמירה צ'אנה, לוחמת מגדוד ברדלס.

"לפני שהתגייסתי - לא הסתדרתי בשום מסגרת", היא נזכרת, "לא עשיתי תעודת בגרות, ביליתי את רוב הזמן שלי בשתיית אלכוהול. אבל כשהגיע הרגע להתגייס הבנתי שאני חייבת להיות לוחמת, לא משנה כמה קשה זה יהיה".

"אני מסתכלת על עצמי עכשיו, רגע לפני שאני משתחררת", מחייכת סמ"ר אמירה, "ואני רואה את הדרך שעברתי וכמה השתנתי. סיגלתי לעצמי יכולות שלא הייתי מקבלת בשום מקום אחר, וחשוב לי להעביר את זה הלאה, ללוחמות החדשות שעולות לגדוד".

"כששמעתי את מרים, הבנתי פתאום שלתכונות האלה יש חשיבות עצומה גם בשוק האזרחי. ראיתי מולי נשים כמוני, שהגיעו מתפקידים דומים למה שאני עושה פה - והנה הן בתפקידי מפתח בהייטק, זה שינה את הגישה שלי ב-180 מעלות. זה לא מה שדמיינתי כשחשבתי על 'הייטק'", היא מודה.

"זאת בעצם המטרה שלי", מסבירה מרים, "אני לוקחת חלק בהרבה פרויקטים חינוכיים. עם הזמן הבנתי שאלה הבנות שאני צריכה לדבר איתן - הלוחמות בקצה. אני אומרת להן את מה שאני רציתי לשמוע לפני 30 שנה ולא היה מי שיגיד לי. המפגש הזה, בחטיבת פארן, הוא הראשון מתוך מה שאני מקווה שיהפוך למנהג קבוע, בכל רחבי הצבא".

"אולי אני לא בהכרח מי שהן ציפו לראות בכנס על הייטק״, היא ממשיכה. ״אבל עכשיו, הן אומרות 'אני יכולה לעשות את זה גם', וזה גם הפידבק שקיבלתי בסוף הכנס. המון בנות כתבו לי אחר כך שעזרתי להן, ששיניתי את התכוניות שהיו להן לשחרור, שנתתי להן לראות אפשרויות שהן אפילו לא לקחו בחשבון שפתוחות בפניהן. זה ריגש אותי מאוד. הראיתי להן תמונה שלי כחיילת, בנופים האלה בדיוק, ואמרתי להן, ובעצם גם לי של אז - הנה, תראי, אפשר״.