שנה להשלמת המכשול בעזה - תמונת מצב

בזמן ההמתנה לתחילת הסקירה במגדל השמירה במוצב נחל עוז, הצצה מבעד לחלון מספקת לי תצפית מרהיבה על הסביבה: שטחים חקלאיים ירוקים משובצים בין פאצ'ים של אדמה וחול, מערבולת גוונים בשמי אחה"צ ובקצה הנוף - גדר מסיבית שגונבת את תשומת הלב ומרמזת על טבעה האמיתי של הגזרה הזאת. עם המכשול ברקע, מבינים שכאן השקט אינו קבוע, או מובן מאליו.

מאז השלמת הקמתו בסוף 2021, הפך המכשול לחלק מהנוף באוגדה. עכשיו, שנה לאחר סיום בנייתו, שווה להסתכל רגע על התקופה שעברה על האוגדה, ולראות מה השתנה.

אבל לפני שנצלול - קצת רקע

8 ביולי 2014, חוליית מחבלים מהקומנדו הימי של חמאס חודרת לשטח ישראל דרך חוף זיקים. כוחות צה"ל מזנקים לנקודה בעקבות דיווח של תצפיתנית על חמש דמויות חשודות שהגיעו מהחוף, ולאחר קרב יריות, מחסלים הלוחמים את החוליה ללא נפגעים מכוחותינו.

למעשה זאת לא הייתה הפעם הראשונה, או האחרונה, שנתקלו כוחות צה"ל בפיגועי חדירה או בניסיונות כאלו. איום המנהרות נוכח בתודעה הישראלית לא יום ולא יומיים, ובאותה תקופה, כשהטכנולוגיה לזיהוי מנהרות עוד בחיתוליה, איתורן היה תהליך מאתגר.

לכן, כחלק מהמסקנות של "צוק איתן", ב-2017 החלו בעבודות בנייה שנמשכו שלוש שנים וחצי והפכו לאחד הפרויקטים המורכבים אי פעם במשרד הביטחון. בדצמבר האחרון, נחתמה השנה הראשונה מאז שהסתיימה בניית המכשול - ובגזרת עזה, כך מספרים לי, השינוי כבר מורגש.

המכשול הוא "הרבה מעבר"

"מטרתו של המכשול היא להעניק מרחב אבטחה נוסף ולהקשות את האפשרות של חדירה לשטח ישראל", מסכם גורם מאוגדת עזה, במשפט שנותן כותרת לפרויקט.

האלמנט הראשון של המכשול, והרחוק ביותר משטח הרצועה, הוא "שעון חול" - גדר משוכללת בגובה 6 מטרים. למרות שזו הגדר הקרובה ביותר לישראל, היא למעשה האלמנט האחרון בקומפלקס המכשול. 

"חוץ מזה ש'שעון חול' מסיבית, עמידה ומונעת טיפוס", ממשיך הגורם, "הגדר אינדיקטיבית - נותנת אינדיקציה לכל נגיעה, עד לרמת היכולת לדווח כמה חזק היה המגע, להגיד אם זה בעל חיים או בן אדם".

ישירות מתחתיה, בעומק האדמה, ניצב מנגנון הגנה נוסף, הפעם מפני מנהרות. "קיר הבטון האינדיקטיבי, או בקיצור - קב"א - הוא חומת בטון שמגיעה עד לעומק מי תהום, ובעלת יכולות טכנולוגיות לאיתור מנהרות", מסביר הגורם. אם בתקופת "צוק איתן", הטכנולוגיה לזיהוי המנהרות הייתה בתחילת דרכה, היום הפיתוח החדשני הגיע רחוק, וכך גם הצלחותיו במניעת מנהרות הטרור.

אחריהן, ממשיכים רכיבי המכשול: צירי רכב ורק"ם, סוללת עפר בגובה ממוצע של 5 מטרים שמקשה גם היא על מעבר, עמדות צלפים, תצפיות, ולבסוף גדר "הוברס" - הגדר האחרונה, והקרובה ביותר לשטח עזה. כל המרחב בין גדר שעון חול לבין גדר הוברס מכונה "הספארי".

אני מתעכבת עם הגורם על משמעות המילה ספארי, והוא ממהר לפרש: "כאן המכשול משחק לא רק במישור הפיזי, אלא גם בתודעתי. במקרה שמישהו מצליח לעבור את 'הוברס', עומדים בפניו מכשולים רבים, ותוך כדי הניסיון שלו להתקדם, הוא יהיה כלוא בשטח פתוח, כי יש לו גדרות משני הצדדים - כמו בספארי".

53 ניסיונות חדירה לשטח ישראל בשנת 2021 לעומת 29 ניסיונות ב-2022 מצביעים על ירידה בהיקף הניסיונות, ובשורה התחתונה והמשמעותית ביותר - מאז השלמת המכשול, לא היו מקרי חדירה לשטח ישראל מעבר לגדר "שעון חול". כל ניסיון כזה סוכל, ואלו שניסו תמיד נתפסו בתוך הספארי.

לצד המכשול, האוגדה לא נחה

בתרגיל שנערך באוגדה בחודש שעבר, מג"ד 74, סא"ל עופר טכורש, מסביר כי המאמץ הגדול ביותר הוא להבין מתי יש שינוי באזור ולזהות סימנים חריגים: "אנחנו לומדים להבחין בכל תזוזה ולהבין כשמשהו מתרחש. התועלת של המכשול אדירה. הוא מביא שקט, אבל אנחנו לא נותנים לשקט הזה לבלבל אותנו. אנחנו דואגים להישאר דרוכים ומוכנים תמיד".

"לא משנה כמה משוכלל ומאסיבי המכשול יהיה, אנחנו יוצאים מנקודת ההנחה שהוא לעולם לא יהיה 100% הרמטי", מחדד הגורם, "לצד היתרון העצום שהמכשול הביא לעבודה שלנו בעולמות האיסוף, ההנדסה והמודיעין, הכוחות מתאמנים ומבצעים עבודות הנדסה וחישוף שוטפות, ומתרגלים שיתוף פעולה בין הכוחות בתדירות גבוהה. האוגדה שלנו לא מרשה לעצמה ליפול לשאננות, גם לא לרגע".