אחרי התרגיל הזה - לוחמי קרקל וברדלס יהפכו למ"כים ומ"מים

כחלק מקורסי המ"כים של חיל הגנת הגבולות, חוברים מפקדי ומפקדות הכיתות העתידיים לצוערי ההשלמה - שגם הם נמצאים ביישורת האחרונה להכשרתם. יחד, הם עוברים את הסק"ם - הלוא הוא סדרת הקרב המשולבת.

מדובר בעצם בשבועיים עמוסים באימונים, בחינות ותרגולים על כלל התוכן שלמדו במהלך הקורס, תחת הגדודים - ובמקרה שלנו, ברדלס וקרקל. בסיום הם מקיימים תרגיל מסכם, בו כל האלמנטים שלמדו - באים לידי ביטוי יחד.

בתרגיל הזה, מתפקדים הצוערים כמ"מים, וחניכי קורס המ"כים - כמפקדים. "מדובר בפעם הראשונה שהם פועלים כמפקדים לכל דבר ועניין", מדגישה מ"פ בקורס, רס"ן ש', "זה התרגיל המרכזי בשתי ההכשרות, בו מתרגלים בשטח פתוח ובנוי, גם תחת אש חיה". 

הלוחמים והלוחמות פגשו מגוון יכולות, את חלקן הכירו ואחרות חדשות. הבשורה העיקרית בסק"ם היא זווית הראייה ממנה ניגשים לסיטואציה: כמפקדים, עליהם להכיר את המשימות לעומקן, ולהיות מודעים לכל משמעויותיהן, להוביל לוחמים אחריהם, ולקבל החלטות בשטח - קשות ככל שיהיו.

"תרגלנו לחימה במטעים, בתוך יישובים ולצד אוכלוסייה אזרחית, כיבוש איתורים ומעבר משטח פתוח לבנוי", מתארת המ"פ, "שמנו דגש על שיתוף פעולה עם כוחות נוספים, כמו למשל צוות טנקיסטיות שהשתתפו בתרגיל".

שיא האירוע כאמור, הגיע בסופו - בתרגיל יום ולילה, שחתם את שתי ההכשרות: "הלוחמים קיבלו אינדיקציה על מחבלים בכפר באזור, אותו דימתה עזה הקטנה. הם חולקו לצוותים שחלשו כל אחד על אזור אחר בו היו צריכים לאחוז. בהמשך, ביצעו נוהל קרב סדור, עלו מולנו בקשר לגבי איומים והמשיכו לפטרל - כך לאורך כל הלילה. התרגיל כלל שלושה שלבים: כיבוש, הגנה ופשיטה". 

בראשון, צריכים היו הלוחמים להשתלט על תא השטח הקריטי מידי המחבלים. כחלק ממהלך ההגנה, הם חילקו את הכוח ל-2, בו תרגלו מאמצי שליטה ואחיזת הכפר - כלומר, מצב תגובה, וכוננות. מהצד השני: פטרולים מסביב הכפר, וסיום הטיהור שלו. 

בשלב השלישי והאחרון, הפשיטה, קיבלו הכוחות יעדים להתקפה מחוץ לכפר ובסביבתו, אותם היו צריכים לכבוש. בשלב הזה הם נבחנו גם על היכולת שלהם לקפוץ ממצב הגנה - להתקפה במהירות.

בסיום התרגיל הלילי יצאו מעזה הקטנה, אבל המסכם עוד לא תם. "שם, בשטח המדברי שבצאלים, שמנו דגש גדול על דימוי אויב, בעזרת אמצעים שהתחקו אחר התרחיש האמיתי - בין אם זה במתקנים השונים, ובין אם בדיוק ובירידה לפרטים בתרחישים", משתף סמל ד', שחתם בימים אלה את הכשרתו כמ"כ בברדלס.

גם כאן, התרחיש כלל בריחה של מחבלים והתבססותם בכפר בגזרה. "התפקיד שלהם היה לכבוש את המקום ולטהר אותו", מתארת רס"ן ש', אך הפעם, היה הדבר מורכב יותר: "החניכים בקושי ידעו לאן הם מגיעים, ולא קיבלו הרבה מידע מקדים. כשהתייצבו, העמידו תצפית והתחילו סריקות ופטרולים". 

הפעם, תפקידן של הטנקיסטיות היה לספק חיפוי אש לכוחות, ולעזור להם להתקדם במעלה צירים. "החניכות והחניכים ניהלו בעצמם את התקשורת, והכווינו אותן בהתאם לצרכים המבצעיים שלהם. כך, שיפרו גם את היכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם כוחות נוספים זה לצד זה, שאינם חי"ר בלבד".

"בעזרת מכת אש של הטנקים, יכולנו להשתלט בדילוג מהיר על יעד ראשון. ובחלוקה לכיתות, חיפינו זה על זה - בצורה שאפשרה לאחוז בעוד יעדים", הוא נזכר. באופן הזה ממש המשיכו לבאים בתור. "היה שם רגע אחד, שדרש מאיתנו סנכרון מדויק. הכיתה המקבילה סיימה חיפוי אש, והיינו צריכים מייד לדלג, לתפוס עמדות ולחפות עליהם - שיוכלו לחבור אלינו. מדובר בשניות קריטיות של תיאום גבוה".

"אני נכנסתי לתרגיל הזה מעט לחוץ", מודה המ"כ הטרי, "זו הייתה הפעם הראשונה שפיקדתי על חיילים, והדיוק ביומיים האלה גרם לי ממש להרגיש שאני באירוע אמת. המתקן נראה נאמן למציאות, והעובדה שנלחמנו יחד עם טנקים, באש חיה, ובתוואי המדויק - הפכו את החוויה מאוד מאתגרת. עם זאת, מהר מאוד קיבלתי ביטחון, הרגשתי על ה'גל', ועכשיו אני כבר מוכן לקבל את החיילים והחיילות שלי".