איך השתנתה תמונת המצב באיו"ש?

במרץ 2002, ערב ליל הסדר, הונחתה על מדינת ישראל מכה קשה. בתום חודש רצוף פיגועים בכל רחבי המדינה, חדר מחבל מתאבד של חמאס למלון "פארק" בנתניה, רצח 30 מאורחי ועובדי המלון ופצע 160 מהם. 

כבר ביום למחרת נשלחו צווי ה-8, וכעבור יומיים, ב-29 במרץ 2002, צה"ל החל בעיצומו של מבצע רחב היקף בעומק שטחי יהודה ושומרון - מבצע "חומת מגן".

"צריך להבין שהמצב הביטחוני שהיה בישראל באותה תקופה ודחק את צה"ל ליציאה לפעולה כה רחבה כמו 'חומת מגן', רחוק שנות אור מתמונת המצב הביטחונית כיום", מבהיר רמ"ט אוגדת איו"ש, אל"ם גיא אושרי שזוכר היטב את המבצע בו שירת כקצין אג"ם של חטיבת הנח"ל.

"באותה תקופה, לאויב הייתה אפשרות לפעול ולהתבסס בתוך שטחי A באופן כמעט חופשי ומבלי שצה"ל יוכל להגבילו", מסביר אל"ם אושרי. "זהו הדבר העיקרי שמבדיל בין המצב הביטחוני אז להיום".

"באותם ימים היינו פותחים כל שבוע עם פיגוע משמעותי, בעיקר בלב הערים הגדולות בישראל ובמקומות הומי אדם", מספר אל"ם אושרי. "באמצעות מכוניות תופת, מחבלים מתאבדים, מעבדות נפץ לייצור מטענים ושימוש נרחב ברובים ואקדחים - המחבלים פגעו בעורף הישראלי, ומהר מאוד הגיעה ההבנה שצריך לפעול באופן מיידי נגד היכולות של ארגוני הטרור, ולדאוג להשתיקם".

וכך היה. ב-29 במרץ, בשעות הבוקר, נכנסו כוחות ראשונים לרמאללה - בירת הרשות הפלסטינית ומקום מושבו של יאסר ערפאת, מנהיג הארגון. המבצע נמשך שישה שבועות ארוכים במהלכם כוחות צה"ל ביצעו תמרון בעומק הכפרים הצפופים, בשווקים ובמפקדות הטרור.

במוקדים המרכזיים התפתחו קרבות קשים במהלכם נהרגו לוחמים ישראלים ומנגד חוסלו מאות מחבלים. בנוסף נתפסו כמויות אדירות של אמל"ח שאיימו על אורח החיים התקין של אזרחי מדינת ישראל. הלוחמים נכנסו ללב המוקדים בעודם מוקפים באלפי מחבלים שיכולים כל רגע לצאת ולבצע את פיגוע הטרור הבא.

"השינוי האמתי במצב הטרור ביהודה ושומרון הוא לא המבצע המוצלח", מבהיר אל"ם אושרי. "הכרעת הטרור לא קרתה בכמה לילות של תמרון צבאי ולא הושגה באמצעות הנחתת מכה חזקה וכואבת לארגוני הטרור. הסיפור הוא לא חומת מגן - הוא מחומת מגן והלאה".

מדיניות חדשה למיגור הטרור

בסיום המבצע, צה"ל מצא את עצמו במרכז הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון, והבין כי עליו לחשוב כיצד הוא מתקדם מפה - כיצד לוודא שקני הטרור אותם טיהר לא ייבנו מחדש, איך להבטיח שמות הלוחמים שחרפו נפשם במערכה נגד הטרור לא היה לשווא וכיצד לדאוג שדמם של אזרחי המדינה לא יישפך עוד.

סוגיות אלו הובילו לתחילתה של מדיניות חדשה נגד הטרור, מדיניות הנמשכת עד היום. "מדיניות מיגור הטרור, המכונה גם "כיסוח הדשא", מאפשרת ניצול מרבי של חופש הפעולה המבצעית בשטח על מנת לפעול לסיכול כל מפגע פוטנציאלי או כל אמצעי שעלול להוות סכנה לציבור", מבהיר אל"ם אושר ומכריז: "על ידי מדיניות זו אנחנו מונעים מארגוני הטרור להתעצם".

"ההישג המשמעותי ביותר מחומת מגן", מסביר רמ"ט אוגדת איו"ש. "הוא שמאז לצה"ל יש חופש פעולה מלא בכל נקודה, בכל כפר ובכל עיר והוא יכול לבצע פעולות על מנת לשמור על ביטחון אזרחי מדינת ישראל". כיום, כוחות צה"ל פועלים בכל מקום שנדרש מהם ודואגים לשמור את ראש ארגוני הטרור כלפי מטה וללא מרווח פעולה.

"אנחנו תופסים אמצעי לחימה, מחרימים כספים שמיועדים לטרור, ופוגעים כמה שניתן בתשתיות אותם מנסים ארגוני הטרור לשקם ללא הצלחה כבר 15 שנה", מספר אל"ם אושרי.

שוני נוסף באיו"ש של שנת 2017 הוא בתחום האזרחי. "צריך להבין שלאחר חומת מגן, הערים והמוקדים בהם נלחמו כוחותינו נותרו שבורים והרוסים", מסביר רס"ן חנן שוורץ, קצין האג"ם של חטיבה מרחבית מנשה, שהיוותה את אחת מזירות הלחימה המשמעותיות ביותר במהלך מבצע "חומת מגן".

"בעקבות המבצע אנשים איבדו את פרנסתם ובתיהם. נוצר לחץ צבאי נרחב באיו"ש שכלל מחסומים והגבלות", מספר רס"ן שוורץ. "האוכלוסייה הערבית באיו"ש הבינה שהמאבק נגד ישראל והשימוש בטרור הביא אותם לנקודה הנמוכה ביותר אליה הם יכלו להגיע, ולכן עליהם לבצע פעולות אחרות על מנת להשתקם".

היום שאחרי

בתום המבצע, צה"ל השיג אחיזה חזקה יותר בשטח וסיכל את ניסיונות ההתקוממות של ארגוני הטרור. בצעד חסר תקדים, בתיאום עם הרשויות, הוחלט להסיר את המגבלות והמחסומים שהוצבו בפני הציבור הפלסטיני, אבל זאת בהתחייבות כי הם יפעלו ויבטיחו כי המצב שהיה לא יחזור עוד.

"כיום, שני הצדדים רוצים שיהיה פה טוב ואת האפשרות לקיים אורח חיים תקין", מסביר רס"ן שוורץ ומוסיף כי על זה מושתתת מערכת היחסים בין צה"ל לבין הגורמים הביטחוניים באיו"ש. "כיום פלסטיני יכול לנסוע על ציר 60 מחברון ועד ג'נין מבלי להיתקל במחסום אחד, והעובדה הזאת היא שמובילה לשקט".

בשנים האחרונות פועל צה"ל על מנת להפריד את הטרור מכלל האוכלוסייה. "הציבור יודע שאם אדם נעצר במהלך הלילה על ידי כוחותינו כנראה שהוא עסק בטרור, ומנגד, אדם שניהל אורח חיים תקין, יוצא בבוקר לעבודה וקונה בכספו בגדים ואוכל. הוא לא ייעצר ולא ייפגע מכוחות צה"ל", מבהיר רס"ן שוורץ ומוסיף: "התושב יודע שאם יבחר לבצע פיגוע הוא כנראה ימות או יישלח לכלא ובית משפחתו ייהרס".

צה"ל גם פועל בדרכים נוספות על מנת להטיב עם הציבור הפלסטיני, וקיימת גדילה משמעותית במתן היתרי העבודה בשטח ישראל לציבור הערבי שחי בשטחי יהודה ושומרון. "אנחנו פועלים באמונה שלמה שאם נרשה וניתן לאנשים לצאת לעבוד יישמר השקט, להבדיל ממצב בו הם יהיו חסרי עבודה, דבר שיגרום להם להיכנע להסתה ולכסף הרב המוצע מארגוני הטרור".

"למרות שצה"ל פועל כל הזמן וחש כל פעילות עוינת כלפי ישראל על מנת לסכל אותה, עדיין יש גורמים שעלולים תמיד לדרדר אותנו להסלמה ביטחונית גם בתקופת שקט ושגשוג", מסביר אל"ם אושרי. "בעקבות אירועים על הר הבית ובמזרח ירושלים בספטמבר 2015, החל גל פיגועים רחב באיו"ש ובעיקר באזור ירושלים, שלווה בהסתה קשה נגד מדינת ישראל שעודדה צעירים פלסטינים לצאת ולפגע".

פיגועי הטרור של שנת 2015 לא היו דומים לפיגועים שקדמו לחומת מגן והיו נפוצים בתקופת האינתיפאדה השנייה, ואת ארגוני הטרור החליף "המפגע הבודד".

 רמ"ט אוגדת איו"ש, אל"ם גיא אושרי

הטרור החדש

"האירועים שהתחוללו בהר הבית בספטמבר באותה שנה הובילו לעלייה ברף הזעם של חלק מהציבור הפלסטיני, שהתקומם בשל הפגיעה הדתית אותו חווה", מבהיר אל"ם אושרי. "אך בשונה מאירועי האינתיפאדה השנייה בהם ארגוני הטרור יכלו לצאת למתקפה חסרת תקדים נגד העורף הישראלי, הפעם המצב היה שונה".

בשל מחסור באמל"ח ויכולות כתוצאה מפעילות הביטחון השוטף שצה"ל מנהל מאז המבצע ב-2002, לא יכלו ארגוני הטרור להרים את הראש ולהתקומם בצורה גלויה. כבר לא היו להם האמצעים הדרושים והיכולת המודיעינית להחדיר את המחבלים והמטענים אל תוך העורף הישראלי.

אך הטרור מצא לו תצורה חדשה באמצעות נשק קר, כמו פיגועי דקירה, או פיגועי דריסה באמצעות מכוניות פרטיות. במקביל גברו מאמצי ההסתה - בעיקר ברשתות החברתיות.

"לטרור אותו אנחנו חווים היום אין שום דמיון עם הטרור שחווינו לפני חומת מגן, אבל ניתן לראות כיצד חומת מגן ופעולות צה"ל לאורך השנים השפיעו על היווצרות הטרור ומרכיביו בעת הנוכחית", מציין אל"ם אושרי. "העובדה שצה"ל פועל במרץ נגד תשתיות הטרור והאמל"ח היא שמונעת מאיתנו לחוות ב-2017 פיגועים מהסוג הישן של מכוניות תופת ופיגועי התאבדות".

לדבריו מצטרף רס"ן שוורץ, שמחדד: "בתקופה בה התפוצצו אוטובוסים בתל אביב ומחבלים בבתי קפה ומועדונים, לא ספרנו זריקות אבנים כפיגועים. היום, זה מה שאתה סופר כפיגוע באיו"ש. וכן, זה פיגוע, וזה תמיד היה פיגוע - אבל את מי זה עניין בזמן שבכל רגע יכול היה מחבל עם חגורת נפץ להתפוצץ במקום הומה אדם?".

וכאמור, אם פעם היו אלה ארגוני הטרור שהוציאו לפועל פיגועים, היום מדובר בפלסטינים בודדים, לרוב צעירים בגילאי 16-17 שכלל לא מכירים את חומת מגן. לצעירים הללו יש סיבות מגוונות להחלטה לצאת ולבצע פיגוע - בעקבות ההסתה ברשתות החברתיות והאדרת מושג ה"שהיד" (מוות במלחמה למען הדת).

המציאות החדשה חייבה גם שינוי בצורת הפעולה. "מדיניות כיסוח הדשא הפכה לפתע לפחות רלוונטית", מספר אל"ם אושרי. "המפגע הבודד לא מצריך מאיתנו הפחתת יכולות ואמל"ח, מכיוון שלא נוכל לעצור את כל הרכבים והסכינים שקיימים באיו"ש. הבנו שעל מנת לעצור את המפגע הבודד עלינו להתחיל מערכה חדשה נגד הטרור. המערכה הזו מתרכזת במעגלי ההסתה החמורה נגד ישראל באמצעי התקשורת הפלסטינים ובעיקר ברשתות החברתיות ובגורמים נוספים המהווים תמיכה במחבלים ובטרור".

תפיסת הסיכול המרחיב

המערכה החדשה זכתה לשם "תפיסת הסיכול המרחיב" - פגיעה במעגלים המסייעים לטרור נגד ישראל. "מלבד מדיניות כיסוח הדשא, אותה אנחנו ממשיכים ליישם מדי לילה נגד תשתיות הטרור המאורגן, הרחבנו את הפעילות שלנו גם נגד מעגלי ההסתה כמו בתי דפוס, שמפיצים עלונים עם תכנים מסיתים, ואנשים שמפיצים מדיה המסיתה נגד ישראל ברשתות החברתיות".

אנחנו דואגים להמחיש את מחיר ההפסד שבביצוע פיגוע, דבר שבא לידי ביטוי בהריסת מבנים של מחבלים, סגירת עסקים אשר לוקחים חלק בפעילות פח״ע או כספים אשר מקורם או ייעודם בארגוני טרור", אומר אל"ם אושרי. "אנו שומרים על ערנות מוגברת ועוקבים אחר הגורמים המפיצים חומרי הסתה על מנת לגלות מפגעים פוטנציאלים ולתפוס אותם טרם הספיקו להוציא לפועל את תוכניותיהם״

על אף מגמת הירידה בטרור, עדיין הערנות נשארת גבוהה - "מספיקה מילה לא במקום, פעולה שלנו שתתפרש לא נכון או אירוע משמעותי באחד הגופים והארגונים המעורבים בחיי היום יום של הציבור הפלסטיני על מנת להצית מחדש את הגזרה", מסביר אל"ם אושרי.

"באיו"ש של 2017", הוא מוסיף, "אנחנו לא צריכים לגייס כוחות מילואים ולהתכונן לכניסה קרקעית לערים הערביות כמו בעבר כי אנחנו כבר שם, פועלים מדי לילה ודואגים שהארגונים לא יהיו עבורנו אתגר מבצעי מהותי שלא נוכל לספק לו מענה מיידי בשגרה".

"אנחנו לא שוללים אפשרות שבמסגרתה נידרש שוב לתקוף במרכזי הערים ולעשות תמרון בעומק השטח הפלסטיני. אך האם הסבירות גבוהה שלשם פנינו? התשובה היא לא. בכל מקרה אנחנו מתאמנים ולוקחים בחשבון כל תרחיש".

גם רס"ן שוורץ מתייחס לאפשרות של הסלמה באזור ומבהיר: "גם אם מחר תפרוץ אינתיפאדה, אנחנו מוכנים לכל איום אליו נידרש וננצח כל קרב אליו ניקלע".