מבצע "עיר חצויה"

בתום שעה וחצי של תדרוך אחרון, יוצאים מחדר הישיבות של חטמ"ר מנשה המפקדים ועולים על הרכבים הצבאיים, מכאן הם ייצאו לפעילות המתוכננת הלילה. כבר בתחילת הנסיעה, מפקד גדוד 75 של חטיבה 7, סא"ל בני אהרון, פונה בקשר למפקדי הגדוד ונותן דגשים אחרונים ללוחמיו, שהגיעו לגזרת איו"ש לפני כשבועיים, לאחר תקופה של פעילות מבצעית ממושכת בגזרת עזה.

"מדובר בפעולת ביטחון שוטף ראשונה שלנו בגזרה, ועבור מספר חיילים בגדוד גם זו הראשונה אי פעם בה יתפקדו כלוחמי חי"ר, ולא כלוחמי שריון", מבהיר סא"ל אהרון. "רק בחודש האחרון ביצענו ירי טנקים על עמדות חמאס ברצועה, ועכשיו הלוחמים שלנו משתתפים במבצע חטיבתי ביהודה ושומרון, כתף אל כתף עם לוחמי החי"ר של הצנחנים. זה מראה על החשיבות הגדולה של לוחמי השריון המסוגלים לשמור על ביטחון המדינה - גם מלוע התותח וגם מקנה הרובה".

כשמסיים המג"ד לתת את הדגשים האחרונים לפעילות, הוא מאחל לכוחות בהצלחה ומוסר את תיק המבצע לקשר הצמוד. גם לנו הוא מאפשר לעיין באשר עתיד להתרחש הלילה, וכעת, מתגלה שם המבצע: "עיר חצויה", המרמז על היעד בו נפעל לאורך הלילה - היישוב ברטעה, החצוי במרכזו על ידי הקו הירוק.

"מדובר ביישוב בו מתרחשים לא פעם אירועי ירי והפרות סדר", מסביר סא"ל אהרון. "במשך שלושה חודשים נערכה החטיבה, הן מבחינת איסוף מידע מודיעיני והן מבחינת הכרת המרחב של היישוב ברטעה - על מנת להוציא לפועל מבצע חטיבתי, כחלק מתפיסת 'הסיכול המרחיב' המופעלת בימים אלה באיו"ש. במהלך הפעולה, כוחות צה"ל יפשטו על יעדים החשודים בהחזקת אמל"ח בלתי חוקי, וידאגו להחרימם טרם ייעשה בהם שימוש שעלול לפגוע בביטחון אזרחי ישראל".

"סך הכל מדובר בתשעה יעדים ברחבי הכפר עליהם יפשטו לוחמי גדוד 75, יחד עם כוחות גדס"ר צנחנים וכוחות מג"ב", הוא ממשיך להסביר ומדגיש: "כל הפעילות במהלך הלילה תתרחש אך ורק בשטח הפלסטיני של הכפר. לא נחרוג לשטח הישראלי ב'עיר החצויה', ונימנע מחיכוך אפשרי עם תושבי ברטעה בעלי תעודות זהות כחולות".

"ככה זה בדיוק בלבנון"

אנחנו מגיעים ליישוב הישראלי קציר. הכוחות פורקים את הציוד מהרכבים ולובשים את האפוד והקסדה לקראת הפעילות, בעוד שמפקדי הכוחות מתרכזים במעגל במרכז החניון ומתאמים את תנועת הכוחות בציר הסופי המוביל לברטעה.

כשהשעון מורה על חצות, הכוחות מתחילים לנוע. הלוחמים עוברים בצורה רגלית דרך גדר ביטחון ארוכה המקיפה את היישוב קציר, ויורדים אל ואדי רחב וסבוך שמפריד בין שני היישובים.

הכוחות מתחילים לרדת למרגלות ההר, וככל שהם מתקדמים הקרקע נהיית סבוכה ומאתגרת יותר. מסביב שורר חושך רב, כשרק הירח והכוכבים בשמיים מאירים מעט את הצעד הבא.

כך צועדת השיירה בוואדי שעה ארוכה, מקפידה לעמוד בזמנים. אט אט השטח נהיה מאתגר אף יותר - הצמחייה הפראית מסתירה את הדרך והקוצים מתחדדים. הדרך התלולה מאלצת את הלוחמים להתקדם בדילוגים רחבים מסלע לסלע, וככל שאנחנו מתקדמים לעבר הגיא המרחק בין האבנים מתעצם.

המסלול המורכב גורם לעיכוב קצר בלוח הזמנים. לפתע, במהלך ההליכה בוקע קולו של סא"ל אהרון ושובר את השתיקה הרמה: "אני שמח שאנחנו נשרטים פה. ככה זה בדיוק בלבנון". האמירה הזאת מדרבנת את הלוחמים, שמבינים עוד יותר כי כעת חובת ההוכחה עליהם, הם רוצים להראות שהם מסוגלים לעמוד בכל אתגר, בכל זמן ובכל מקום.

בסוף המדרון, שהיה נדמה כי אין לו קץ, מגיעים הלוחמים לערוץ הנחל. גשר מאולתר ניצב מעליו והחיילים עוברים בביטחון. כעת עיניהם נישאות לעבר הכפר שעומד מולם, ובתום צעידה קצרה וטיפוס על צוק גיר מאתגר, ממנו מדרדרות אבנים בזו אחר זו, מגיעים הלוחמים לנקודת ההתחלה של המבצע. כעת הם כבר עמוק בתוך הכפר.

עוברים מבית לבית ומחסלים את הטרור

לאחר שאחרוני הלוחמים עוברים את הצוק התלול ותופסים עמדות במצב כריעה, מתחיל לנוע כל כוח לעבר יעדו, כשברקע נשמעות יללות כלבי הכפר שיודעים שצה"ל פה.

הלוחמים, חמושים בקסדה עבה ומחזיקים את הרובה הנצור ובהכנס, נעים צמוד לקירות הרחובות הצרים של ברטעה ומתקדמים אחרי קצין המודיעין שמכוון אותם לעבר הבית החשוד. לאחר דקות אחדות הם מגיעים לבית שכבר מאוגף מכל צדיו על ידי כוחות צה"ל ומג"ב. נשמעות דפיקות בדלת ועם פתיחתה פורצים הכוחות אל חלל הבית.

תחילה הלוחמים מנהלים שיח עם דיירי הבית ומבהירים כי בידיהם מידע על הימצאות אמל"ח במקום. בהמשך, כאשר החשודים לא משתפים פעולה, הם מתחילים בסריקה.

כך הכוחות עוברים מבית חשוד לבית חשוד ודואגים לחשוף כל נשק או מחסנית המסתתרים בסמטאות הצפופות של ברטעה. השעות עוברות, והמבצע מגיע כעת לסיומו. בארבע לפנות בוקר, לוחמי חטיבה 7, גדס"ר צנחנים ומג"ב נערכים ליציאה מהכפר לאחר שתפסו רובה, אקדחים, שלל מחסניות ומצבור רב של כדורים  שעלולים היו לשמש נגד מטרות ישראליות.

"איפה הטנק שלי?"

"מסעות שריון בג'ונגל", מכריז אחד הלוחמים בדרך התלולה חזרה וגורר צחוק מחבריו, בעוד שאחר מתבדח בקול: "איפה הטנק שלי?" תוך כדי שהוא מפלס את דרכו בצמחייה. הם מתגברים על הקשיים כל הדרך במעלה ההר, עד שהגיעו לפסגה.

מראש ההר הדרך הופכת נוחה יותר, והם צועדים בעלייה ליישוב כאשר מעליהם השמיים מתחילים להחוויר. לאחר חצי שעת הליכה מהירה הלוחמים מגיעים לצומת בכניסה ליישוב קציר, ומורידים לראשונה את הקסדות, מתיישבים על הקרקע העשבית וממתינים לרכבי האיסוף.

"הלילה", מסכם בסיפוק מג"ד 75, "היה פה הכול. אני שמח שביצענו את עבודתנו נאמנה והשלמנו את המבצע בעיר החצויה". לאחר דקות אחדות הרכבים מגיעים והלוחמים חוזרים לבסיס למנוחה, אך הם יודעים שבגזרת יהודה ושומרון - ייתכן וכבר בקרוב צפוי להם המבצע הבא.