הצטרפנו לאימון היחידה שהוקמה בעקבות חטיפת 3 הנערים

בשעה 08:00 חיילי יחידת "מרעול" קיבלו את שיחת הטלפון בה דווח להם על "חטיפה" ליד היישוב אלעזר שבגזרת עציון בליל אמש. תוך שעה בלבד הגיעו אנשי המילואים ביחידה לנקודת ההתאספות ממנה יצאו לשטח, והצטרפו לסריקות במסגרת התרגיל המיוחד.

עבור חלק מאנשי היחידה, זאת לא הפעם הראשונה בה הם מגיעים לעציון בעקבות דיווח מהסוג הזה. לפני ארבע שנים נחטפו שלושה נערים ישראלים, גיל-עד מיכאל שער ז"ל, יעקב נפתלי פרנקל ז"ל ואיל יפרח ז"ל, על ידי מחבלים - אירוע שהוביל את צה"ל לצאת למבצע "שובו אחים" במטרה לעלות על עקבותיהם, ובין היתר לסכל את תשתיות הטרור בגזרה.

יום אחרי יום פעלו כוחות צה"ל במרחב, אך שום מידע אודות מקום הימצאם של הנערים לא עלה מעל לפני השטח. בשלב מסוים, החליטה קבוצה של אזרחים שמכירים כל עץ, שיח וסלע, להצטרף מיוזמתם למאמץ החיפושים. ביום ה-18 למבצע, היה זה סייר אזרחי שיחד עם צוות לוחמים וגשש, הצליח לאתר את גופות שלושת הנערים - ולימים נהפך לחייל ביחידת "מרעול".

גם לאחר סיום המבצע, היכולות שהפגינה קבוצת האזרחים לא נעלמה מעיני דרג המפקדים בצבא. התושייה וההירתמות שהפגינו האנשים בה, הייתה שריקת הפתיחה להקמת יחידת 'מרעול' - יחידת מילואים המורכבת מעשרות אנשי שטח - צעירים ומבוגרים, מדריכי טיולים וגאולוגים, שהתאגדו יחד במטרה לסייע לצה"ל בתחום הניתוח, פענוח וסריקת השטח, ובעיקר במערכה הגדולה נגד הטרור.

"התחלנו כחבורה של אזרחים שרק רוצים לתרום קצת מהידע שלהם, והיום אנחנו יחידה מאורגנת ומאומנת שמכילה עשרות חיילים המומחים בתחום", מספר רס"ל רועי סימון, מפקד היחידה. "אנחנו נותנים לצבא הסדיר תוספת כוח משמעותית בשלל מתארים וזירות, ומול מגוון רחב של אירועים בהם דרוש מחקר שטח מעמיק ויסודי - מאירוע חטיפה, דרך מציאת אמצעי לחימה ועד למעקב אחר חוליית מחבלים עוינת".

אך כיצד שומרים בצה"ל על המוכנות של יחידת מילואים שלא בהכרח זוכרת את קודי השפה הצה"לית, ונדרשת ברגע אמת לזנק לכל נקודה שהיא?

בשבוע שעבר יצאה יחידת מרעול לאימון השנתי והמיוחד שלה, במהלכו דימתה תרחיש פתע של חטיפה על אדמת הגזרה שהכירה בעבר הלא רחוק שלה אירוע זהה. "במשך יממה, על חיילי היחידה יהיה לקפוץ מביתם ועד למרחב החטיפה, לפענח את האירוע ולמצוא את הגופות", מבהיר רס"ל סימון ומחדד: "אנחנו מתרגלים כאן את כל 18 ימי מבצע שובו אחים ב-18 שעות בלבד".

נעל ספורט, שלולית דם ועקבות צמיגים של רכב

"זה קרה באזור השעה תשע בלילה", מספר רס"ן אלישע, אחד מאנשי היחידה שקפצו ראשונים לתרגיל שדימה חטיפה ליד היישוב אלעזר. "תושב היישוב יצא לריצה השגרתית שלו מסביב ליישוב אך לא חזר. מיד עלו סימני שאלה ובמהרה החליטו בצבא להתחיל לסרוק את השטח כדי לשלול אפשרות חטיפה. כשהגיע הבוקר ועדיין לא מצאו אותו, הקפיצו אותנו לנקודה".

בתוך פחות משעה מרגע ההקפצה, צוות ראשון של יחידת מרעול כבר הגיע ליישוב במטרה לתשאל את התושבים ולהתחיל לחפש רמזים אודות מיקום החטיפה המדויק, משם הם יכלו לאסוף רמזים נוספים לגבי נתיב ההימלטות של המחבלים.

במהרה מתגלה עד כמה תשאול המקומיים יכול לסייע בדרך אל היעד. אחד מתושבי היישוב, חבר קרוב של הנעדר, מגלה לסיירי היחידה כי הם נוהגים לשתף אחד את השני, באמצעות אפליקצית ספורט, את המסלול שביצעו במהלך הריצה ואת המהירות בה נעו לאורכה.

מהתבוננות מהירה במסלול ששותף עימו, ניתן היה להבחין בנקודה על כביש מחוץ לגדר היישוב בה לפתע הנעדר מגביר את מהירותו פי כמה ממהירות הריצה הממוצעת שלו. המילואימניקים מבינים שזו כנראה הנקודה בה הוא הועמס אל הרכב ונחטף.

נעל ספורט, שלולית דם ועקבות צמיגים של רכב - אלו הדברים שחיילי היחידה החדים מיהרו להבחין בהם בזירה. "צריכים להיות זהירים בכל צעד", הם מסבירים, "פסיעה הכי קטנה על ראיה, יכולה להרוס לנו את כל פיענוח הפיגוע".

במשך דקות ארוכות בחנו הכוחות את האדמה ואת העקבות שנחרטו מעליה. "התפקיד שלנו הוא לא רק לגשש בשטח ולהביא ממצאים", מסביר מפקד היחידה. "אנחנו נכנסים למוח של המחבל ומנסים להבין למה בחר דווקא את הנקודה הזאת, ומה יהיה היעד הבא שלו מכאן. אם נדע להרכיב את הפאזל ולעלות על הצעד הבא של האויב - נוכל להתקדם הלאה".

לאחר מספר רגעים מצביע אחד מחיילי היחידה ומכריז על פי הסימנים שעל הקרקע, כי "זה המקום בו הרכב החוטף עצר את מכוניתו". אדמת החול וסימני הגלגל הברורים בה מאפשרים למילואימניקים להמשיך את חקירתם. הם ממהרים לשלוח את הממצאים לדסק היחידה, שם חבריהם מתכללים את המידע העולה מן השטח יחד עם נתונים מודיעינים ומנסים לעלות על זהות הרכב ומקום הימצאו.

מחפשים עקבות בוואדי

אחרי הפוגה קצרה מהחיפושים בשטח וציפייה לשמוע מהמפקדים מהו היעד הבא, מגיעה הבשורה - בעזרת המודיעין הצליחו לגלות את זהות הרכב, ולאתר את נתיב בריחתו המוביל לאזור ואדי רחב שם נעלמו עקבותיו.

גודל הוואדי לא מותיר ברירה ומאלץ את היחידה כולה להתחלק לשלוש חוליות נפרדות שיסרקו את השטח. הכוחות יורדים בין הדיונות, הפרדסים ומטעי הזית האופיינים כל כך למרחב בו הם נמצאים, ועיניהם מתבייתות על כל טביעת רגל בקרקע או כל צמח שלא נראה להם במקומו, במטרה להביא לפריצת דרך בחקירה: "גרגר חול הכי קטן יכול להוביל אותנו בסוף אל הפתרון", הם מספרים.

לאחר כמעט חצי שעה של סריקות, מתגלה לפתע כתם דם רחב ליד פרדס פרטי שבתחתית הואדי. החיילים ממהרים להגיע לנקודה ולבחון את הממצאים. "יש פה גם סכין עם דם!", מכריז אחד מהם ואילו מהעבר השני נשמע חייל שטוען כי מצא את נעל הספורט התואמת לזו שנמצאה בזירה הראשונה.

"יכול להיות שהם כאן! תתחילו לסרוק את הפרדס - אנחנו לא יוצאים מכאן בלעדיהם", קורא מפקד הצוות לחייליו והם ממהרים להיענות לפקודתו. מלבד הסכין והנעל, בזירה גם נמצאו שני פתקים בשפה הערבית, שלאחר תרגומם מתגלה כי אין להם כל קשר למעשי טרור, אך קיים בהם השם המלא של בעלי הפתק, דבר שיכול בהמשך לסייע משמעותית לחקירה.

נלחמים עד אור אחרון

התגלית המרעישה הגיעה כאשר הצליחו הכוחות לגלות את זהות הרכב ולעלות על מסלולו. "הרכב נצפה סמוך למזבלה הגדולה", מסביר מפקד היחידה בפני החיילים בתום הערכת מצב קצרה בנקודה. "כל הכוחות צריכים להגיע לשם, אנחנו חייבים להשלים את המשימה לפני החשיכה".

השמיים ההולכים ומתכהים בהחלט מהווים מקור לדאגה עבור אנשי היחידה אבל הם סומכים על יכולותיהם ודבוקים במשימה. מיד מתחילים הצוותים לנוע בשטח, לסרוק ולחפש כל פרט קטן שיכול להפליל את המחבלים. יחד עם הצוותים נמצאים גם לוחמי יחידת עוקץ יחד עם כלביהם, שמסייעים במהלך החיפוש.

"המפקד! בוא מהר!", אומר בהתרגשות אחד החיילים ממרחק מאה מטרים. המפקד ואיתו חיילים נוספים ממהרים לנקודה, שם מתגלה לנגד עיניהם ערמת אדמה טרייה שחושפת כי בוודאות משהו היה פה. "למה אתם מחכים? תתחילו לחפור! בוא נראה מה מסתתר כאן!", דורש מפקד החוליה והחיילים נענים. במהרה מתגלה בובת אדם, או אם תרצו גופת החטוף.

"כבר לא באותו מקום"

"זה אולי קצת מרחיק לכת לפענח חידה של 18 ימים ב-18 שעות בלבד, אבל זה בהחלט היעד והייעוד של היחידה", מדגיש רס"ל רועי סימון. "מרעול הוקמה בגלל הפקת הלקחים משובו אחים והמהירות שבה הצלחנו אנחנו, אזרחים בעלי ידע בשטח, לעלות על עקבות המחבלים ולמצוא את הנערים החטופים".

"צריך לזכור שאנחנו כבר לא באותו מקום", הוא מוסיף, "יש לנו כעת הרבה יותר אמצעים, אנחנו יותר מאורגנים ומאומנים, ואנחנו ערוכים ומוכנים הרבה יותר לאירוע מתפרץ בגזרה.