הקצין שהביט לסכנה בעיניים - והפך לקודקוד המבצעי של איו"ש

רגע לפני פתיחת מחזור נוסף של קורס קצינים שגרתי, מצא את עצמו סא"ל אלון חנוני, אז סמג״ד "גפן" בבה"ד 1, בעיצומו של מבצע "צוק איתן״, מביט לסכנה בעיניים.

"בימים של תחילת המבצע, הצוערים שלי היו אמורים לצאת לרגילה של עשרה ימים לפני שיתחילו את הקורס. למג"ד שלי, סא"ל דולב קידר, היו תוכניות אחרות", נזכר סא"ל חנוני. "הוא שאל אותי - 'איך אנחנו מצפים ממפקדי המחלקות האלה לפקד בעתיד על לוחמים בעזה מבלי שייכנסו לשם בעצמם?' ואמר 'עזוב את הכנת המפקדים ואת הרגילה, צריך להכניס את החבר׳ה להילחם'. וכך היה".

כבר באותה השבת, הצוערים של סא"ל חנוני, אותם אפילו לא הספיק להכיר, ביצעו אימוני אש. במוצ"ש, ירדו כולם לתפוס מוצב על הגדר באזור ניר עם. "באחד הימים, בארבע לפנות בוקר, פלוגה של נח"ל נכנסה לעזה דרך הגדר. דולב אמר לי ללכת לנוח בזמן שהוא עם החיילים, ושאחר כך אחזור להחליף אותו", הוא משחזר, "הדבר הבא שאני זוכר, זה שקמתי לקול מחריש אוזניים של יריות וצעקות בקשר של המ"פ והקמב"צית 'התקפת מוצב, התקפת מוצב'".

"היה ירי פצמ"רים על המוצב מכל הכיוונים, ותוך כדי המ"פ צועק לי בקשר 'קודקוד נפגע, קודקוד נפגע'. אני מבין שדולב פצוע, ולא חושב פעמיים", הוא ממשיך, "ישר קפצתי לארגן מחדש את הכוח במוצב ופקדתי על המ״פ להסתער על המחבלים באמצעות טנקים. כל זה תוך ירי משמעותי של כלי טיס מעל הראש שלי".

כשחנוני הגיע למטה, הוא ראה את התמונה שאותה כל כך קיווה לא לראות - ארבעה לוחמי צה"ל הרוגים - סג"ם יובל הימן, רס"ב בייניסיאן קסהון, סמל נדב גולדמכר, והמג"ד שלו, סא"ל דולב קידר. באותו הרגע חנוני תפס פיקוד על האירוע, "מצד אחד הייתי בשוק. איבדתי את המפקד שלי ושלושה חיילים, אבל גם ידעתי שאין ברירה - חייבים להמשיך להילחם".  

אותו סמג"ד, שהתחיל את דרכו כמפקד המחלקה הרובאית בגדוד 12 בגולני, השתתף גם במלחמת לבנון השנייה, והיה קצין האג"ם של חטיבת עציון, גדל להיות קצין המבצעים של אוגדת איו"ש ובשנתיים וחצי האחרונות עשה כל מה שנדרש כדי להבטיח ששום דבר דומה למה שקרה אז, במוצב ליד עזה, יקרה בגזרת איו"ש.

"המשמעות של להיות קצין המבצעים של אוגדת איו"ש היא לתכלל את הפעילויות המבצעיות כאן, לספק ולתגבר אמצעים ומשאבים לכוחות, ולתכנן מבצעים אוגדתיים תוך כדי חיבור מסגרות בין ארגוניות", מסביר הקמב"ץ, "אני גם אחראי להטמעת מערכות טכנולוגיות שונות ברחבי האוגדה ולקיום הערכות מצב. אבל עיקר התפקיד הוא להיות ערני לכל הסימנים שעולים מהשטח, לבצע בעקבותיהם שינויים ולפעול מיד בהתאם".

אחד הפרויקטים הראשונים שלקח על עצמו, היה בשיתוף עם יישומון הניווט "waze". "הבנו שיש פער מסוים בין מה שאנשים יודעים לבין הסכנה בשטח, וזה גרם למקרים של בלבול בדרך ולכניסה שלא לצורך לשטחי A", הוא מתאר, "יצרתי קשר עם החברה שעשתה עבודה מדהימה, ויחד פיתחנו יכולת לסמן מחדש ובאופן מדויק יותר פוליגונים באיו"ש. זה מנע פגיעה בחיי אדם ובלבולים".

בתקופת כניסתו לתפקיד, הוא מעיד כי מספר אירועי הטרור והטרור העממי היו גדולים מהיום. אחד מהם, שהיה מכונן ומעצב במיוחד עבורו, הוא הפיגוע המשולב בצומת אריאל, בו נפל לוחם התותחנים גל קיידאן ז"ל ונרצח הרב אחיעד אטינגר ז"ל. "לצומת הגיע מפגע בודד (שלא משתייך לשום חוליה), ביצע פיגוע דקירה קטלני, ברח עם הרכב, ולאחר מרדף נלכד ע״י כוחותינו".

"כקמב"ץ, זה טלטל אותי", הוא משתף, "מאותו הרגע הבנתי שזאת האחריות שלי לעשות יותר, ללמד את הכוחות, ולהנחות נהלים שיעצבו את השטח מחדש. כך התחלנו למשל למקם בטונדות בגבהים אחרים שיקשו על המפגע, ללמד לוחמים טכניקות חדשות ולתרגל אותן, ובעיקר לחדד אצלם נקודות שבסופו של דבר ימנעו את הפיגוע הבא". 

הטמעת ההרגלים החדשים בלוחמים בנושאים האלה הובילה לירידה משמעותית במספר פיגועי הדריסה, הירי והדקירה בגזרה, עד כדי כך שהשנה האחרונה נרשמה כאחת המתונות ביותר בעשור האחרון. "אם דבר כזה קורה שוב - אפשר לסמוך על הכוחות שיסגרו מעגל בזמן הקצר ביותר", הוא מדגיש ומדגים: "את המחבל מהפיגוע האחרון בגוש עציון לקח לנו זמן קצר משמעותית לתפוס מאת המחבל מהפיגוע באזור תעשייה ברקן ב-2018. מדובר כאן בשינוי משמעותי ושיפור גדול בניהול המרדף". 

בנוסף לשינוי התפיסתי אצל הלוחמים, את הנתונים אפשר לזקוף גם לזכות החידושים הטכנולוגיים אותם קידם סא"ל חנוני באוגדה: "הטמענו ברחבי הגזרה את מערכת "גזרה חכמה", שנולדה כשהייתי קצין אג"ם בעציון. היא בעצם מנהלת את כל הידע שנצבר באיו"ש על טרור עממי ואירועים כלליים, ונותנת גישה לנתונים לצורך למידה ומחקר".

"באותה התקופה, מצאתי את עצמי סובב סביב מספרים כאשר חסרה לי פונקציה מסוימת שתסכם לי מה הן הנקודות והמסקנות מכל אירוע", הוא מספר, "כך הוקם "מדור תחקור", שבשילוב עם "גזרה חכמה" עיבד את הנתונים, האיר את עינינו לנקודות חשובות והפיק בסופו של דבר תוצר שעזר לנו בהערכות מצב".

ואכן, כל המאמצים משתלמים. "המספרים שהוצגו לי בסיכום החציון האחרון היו נמוכים מאוד", הוא מגלה ומיד מצטנע, "אני חלילה לא חושב שהכול בזכותי - אני רק ממשיך קו בתוך תהליך שעשינו באוגדה, שתרם לא מעט לנתון הזה. אני לא חושב שאפשר להוריד רגל מהגז, יש עוד הרבה עבודה לפנינו. נמשיך לעמוד בכל אתגר שנקרה בדרכנו בשגרה, בחירום ובעת מלחמה ולתת את המענה הכי טוב בכל סיטואציה".

את תפקידו החדש, כסגן מפקד חטיבת "מנשה", מתחיל סא"ל חנוני למלא בימים אלו. "זה תפקיד מעניין ומיוחד עם אתגרים רבים, ביניהם המורכבות של הצירים בתפר, הכניסה והיציאה ממנו, חדירה והברחות של חוליות טרור", הוא מפרט, "זה לא מבהיל אותי. אוגדת איו״ש חזקה מתמיד, ואנחנו נעשה מה שצריך כדי לתת למשפחות שגרות ומטיילות כאן את תחושת הביטחון שמגיעה להן". 

"אין ספק שכל האירועים שעברתי עיצבו את מהלך השירות שלי והפכו אותי לקצין שאני היום", הוא קובע, "בתור חייל צעיר אתה מחפש התרחשויות ואירועים מטורפים, ובשלב מסוים אתה מתבגר ומבין שמלחמה זה לא משחק. מבחינה מבצעית למדתי המון וזה הולך איתי תמיד".