ללוחמי 636 יש עיניים באיו"ש, בעזה - ועכשיו גם בלבנון

בשנה האחרונה הרחיבו לוחמי האיסוף של 636 את שטח הפעילות שלהם בצורה משמעותית, והתרחקו קילומטרים רבים מסמטאות איו"ש המוכרות להם כל כך טוב. 

"כבר בתחילת המלחמה", מספר סגן א', סמ"פ 'חנית' ביחידה, "הבנו מהר מאוד שיש צורך לצאת מ'המגרש הביתי' שלנו, והתחלנו ללמוד לעומק גם את רצועת עזה, וגם את דרום לבנון".

גדוד האיסוף של פיקוד המרכז, ופלגת 'חנית' במיוחד, מתמחים ברחפנים מכל הסוגים, מעקבים, תצפיות, וזיהוי ומתן אינדיקציות ספציפיות, מאוד. "בשונה מכלי טיס, הרחפן שלי יכול לזהות את צבע הגרביים שלך", מדגים סמ"ר א', לוחם בפלוגה, "זה רק מראה עד כמה מדויקים אנחנו יכולים להיות".

ובמלחמה כמו זו הנוכחית, היכולות האלו קריטיות בכל גזרה וגזרה. "אחרי הפעילות הראשונה שלנו בעזה, עוד כוחות פנו שנצטרף אליהם, כי הם הבינו עד כמה זה רלוונטי וחשוב", ממשיך סמ"ר א', "אני זוכר שהיינו ברצועה עם צוותים נוספים, והתקרב לאזור שלנו חשוד. ביקשו מאיתנו להרים רחפן, כי סומכים עלינו, ויודעים שבתחום הזה - אנחנו הכי טובים".

ומאז תחילת הפעילות הקרקעית בדרום לבנון, לוחמי 636 חוברים לכוחות צה"ל גם בצפון, ומנהלים 'קרבות אוויר' מול רחפנים של חיזבאללה. "זה הרגיש כמו עולם אחר. קרה לא פעם ולא פעמיים שנגד הכלי שלנו, עלה רחפן תוקף של האויב, והיה צורך להכווין תקיפה ולהוריד אותו", משחזר סמ"ר א'.

ומעבר לפריצת הגבולות של היחידה, נרשם שינוי מהותי גם בדרך בה היא פועלת. "אם בעבר היינו מזהים את המחבל מרחוק ומישהו אחר היה מחסל אותו, היום אנחנו מבצעים את סגירת המעגל הזו. חשוב לנו לעבוד כתף אל כתף עם הכוחות בשטח, ולא להטיס רחפנים מרחוק בלבד", מציין הסמ"פ, וכמובן לא יכול להרחיב יותר מדי.

סמ"ר א' מצטרף לדבריו: "ואם זה אומר שאני אהיה בתוך שטח הלחימה, כשביד אחת שלי נשק ובשנייה רחפן - אז זה מה שיקרה".

אבל למרות הנופים החדשים ודרך הפעולה השונה, לוחמי היחידה מספרים שתמיד הם אוהבים לחזור 'הביתה' - לפקמ"ז. "רק בשבוע שעבר היינו שוב בפעילות בג'נין, וכמובן במארבי ירי על התפר, ובעצם בכל מקום שצריכים", מדגיש סגן א', סמ"פ 'חנית', "אין גזרה אחת שעולה על האחרת, גם באיו"ש גם בלבנון וגם בעזה - אני יודע שכשאני מזהה מחבל ומחסל אותו - אני מציל חיים".

הכתבה אושרה גורמי ביטחון מידע וצנזורה