המאמץ שמזרים את הדלק והשמן ל"חומת ברזל"

הספקת מעטפת לוגיסטית בשש חטיבות מרחביות במקביל זה בטח לא עניין פעוט - במיוחד במהלך מבצע ארוך טווח כמו "חומת ברזל". לכן, כשאנשי אט"ל באיו"ש נדרשים להרבה מעבר מעיסוק שגרתי בציוד, אין ברירה אלא למצוא פתרונות יצירתיים לצרכים המשתנים בקצב לא צפוי.

"שלושה צק"חים מתרכזים כעת בהתקפה, בעוד שישה חטמ"רים מתמקדים במאמץ ההגנה", אומר סא"ל ש', קצין הלוגיסטיקה האוגדתי באיו"ש, "עכשיו, כשהרחבנו את הפעילות גם בתוך טולכרם ואזור המחומש, אנחנו חייבים לאפשר את רציפות והמשכיות כלל המשימות, ההתקפיות וההגנתיות כאחד. אין אופציה אחרת". 

באיו"ש, הכוחות כבר רגילים למעצרים בכל לילה, או לפעילויות מתוחמות של שעות בודדות. אך הפעם, מדובר בסדר גודל אחר. "זה מבצע ארוך טווח בשלושה מוקדים שונים בו-זמנית", הוא ממשיך, "ואין לו תאריך סיום. אז המעטפת שאנחנו מספקים היא בהתאם למה שיידרש, מתי שיידרש".

"בנוסף, התחלנו לעבוד בשיטה אחרת", חושף סא"ל ש', "במקום שהכוחות יצאו אלינו - אנחנו נכנסים אליהם". בסבבים יומיים, חיילי הלוגיסטיקה מובילים אספקות מים, אוכל, תחמושת, ומארזים מיוחדים לשבתות. זאת בנוסף לפק"לי היגיינה וגרביים חדשים, בין יתר הדברים הקטנים שמאפשרים ללוחמים להתמקד בלחימה ממושכת נגד גורמי הטרור. 

ואחרי כמעט שנה וחצי של לחימה אינטנסיבית בדרום ובצפון, התהוו לקחים רבים באט"ל, שתורגמו ישר גם לאיו"ש. "לדוגמה, לוגיסטיקה צמודת תמרון, בדגש על המענה והפינוי הרפואי, וזמינות מיידית של דלק", הוא מפרט. "עלתה גם החשיבות של מבצעים לוגיסטיים באינטרוולים משתנים, בהתאם לצורך".

אך ההבדל בין שאר אזורי הלחימה לפיקוד המרכז נעוץ באופי הגזרה, כך מחדד סא"ל ש': "אחד האתגרים המרכזיים באיו"ש הוא המטענים המוטמנים בדרכים. אם הדלק לא ייכנס בזמן, ה-D9 לא יוכל להמשיך לעבוד ולחשוף אותם. אי אפשר לחכות. במצב כזה, הכוחות שלנו יהיו נתונים לסכנה ממשית".

"אנחנו אלו שדואגים שלא יחסר דבר ללוחמים, מרמת הפרט ועד הרמה המבצעית. כשאני יודע שהם קיבלו היום אוכל חם, ציוד ממוגן ותחמושת הכרחית, אין הרגשה טובה מזאת", מחייך סא"ל ש', "במיוחד בתקופה כזאת, תחושת השליחות היא ענקית, ואני שמח שאני והחיילים שלי לוקחים חלק ככל הניתן במאמץ לסיכול הטרור".