הצטרפנו למבצע לילי של 16 מעצרים - עד עלות ה"שחר"

במשך לילה שלם פעלו כוחות גדוד "שחר" של חטיבת החילוץ וההדרכה בכפר בורקא שבבנימין. במהירות ודיוק, הם עצרו אחד אחרי השני 16 חשודים במעורבות באירועי טרור. הצטרפנו אליהם למבצע אחד מיני רבים, ושמענו על תחושת המשמעות וה'סוויץ' בראש - בכל פעם מחדש

12.01.25
הילה גד, מערכת את"צ

קצת אחרי חצות, הלילה שבין שני לשלישי. אנחנו מצטרפים ללוחמי ולוחמות גדוד שחר בחטיבת החילוץ וההדרכה, שתופסים את הקו בגזרת בנימין כבר תקופה ארוכה, ועבורם זה ממש לא המבצע הלילי הראשון - וגם לא העשירי. אבל הפעם, הפעילות מקבלת משמעות נוספת, שעות ספורות לאחר פיגוע הירי סמוך לאל פונדוק, בו נרצחו שלושה אזרחים ישראלים ונפצעו עוד שבעה. 

שעה לפני שאנחנו יוצאים, כל אחד מחברי הכוח כבר יודע בדיוק מי הם היעדים שהוא נדרש לעצור ומדוע. במשך יום שלם הם שיננו את תווי פניהם ולמדו לעומק אותם ואת האירועים בהם הם חשודים.

הלוחמות והלוחמים עולים לטיגריס, בידיעה ברורה שאם לא יתפסו את המבוקשים - הם עלולים להוציא לפועל את הפיגוע הבא. "אומנם אנחנו עורכים מעצרים כמעט בכל לילה, אבל עדיין בכל פעם מחדש מרגישים את האדרנלין רגע לפני", מספר לי סמ"ר א', לוחם בגדוד, "ברגע שמגיעים ליעד, אצל כולם מתחלף הסוויץ', ועוברים ל'Mode' של ריכוז ומיקוד במשימה שבשבילה אנחנו כאן".

הפעם מדובר בבורקה, כפר פלסטיני בחטמ"ר בנימין. "לאחרונה התחילו לצאת מהכפר הרבה זריקות אבנים, בקת"בים וצמב"רים (צמיגים בוערים) לעבר הכביש הסמוך", מפרט סרן י', קצין האג"ם של 'שחר', "המטרה בפעילות הלילה היא לעצור את המחבלים שלקחו בזה חלק, וליצור גם הרתעה בקרב אלו ששוקלים בכלל להצטרף אליהם".

ובדיוק כפי שתיארו לנו זאת עוד בתחילת הערב, בשנייה שאנחנו עוברים את הכניסה לכפר, הלוחמות שאיתי בטיגריס נדרכות מיד, ואני מבינה - ברגע הזה, המבצע מתחיל.

השעה 01:34. אנחנו עוצרים סמוך לבית שנראה מבחוץ "רגיל" לחלוטין. בתוך רגע הלוחמות קופצות מהרכב, כלי נשק שלופים, בערנות שיא למתרחש ברחוב השקט. המ"פ נותן הוראה לפרוץ פנימה בעקבות מידע מודיעיני ממוקד שהתקבל מראש. לא עוברות עשר דקות והמבוקש נתפס ומועבר לחקירת כוחות הביטחון. 

וכך במשך לילה שלם, מתבצעים מעצרים אחד אחר השני - 16 במספר. כולם מופללים מראש על ידי שב"כ ואמ"ן, כמעורבים בטרור. 

04:07 - הלוחמים והלוחמות נכנסים לטיגריס, עוברים בסמטאות החשוכות בדרכם ליציאה מהכפר, והמבצע מסתיים. למרות האינטנסיביות והשעה המאוחרת, העייפות לא ניכרת על פניהם. אולי כי עבורם זה כמעט לילה "שגרתי", כמוהו יהיה שוב בלילה הבא, וגם באחד שאחריו. 

"לא נאפשר איום על אזרחי ישראל", מסכם סרן י', "גם אם זה אומר לילות לבנים ללא שינה. אנחנו כאן ונמשיך להיות כאן – כדי לעשות כל מה שאפשר על מנת למנוע את האירוע הבא".