4 הפלוגות של 'חרב שאול' יצאו למבצע גדודי משותף במנשה - לראשונה מהקמתו

עם סיום ההפעלה השנייה של גדוד חרב שאול (1864), יצאו כלל לוחמיו למבצע מסכם בחטמ"ר מנשה. הם החלו בנחיתה ממסוקי חיל האוויר לראשונה, המשיכו בסריקת יותר מ-50 איתורים מופללים, ותפסו 4 מרחבים במקביל. סיכמנו את התקופה עם מפקד גדוד המילואים - ואת הפעולה שחתמה אותה באישון לילה

17.07.26
מערכת את"צ

גדוד חרב שאול, של חטיבת 'יזרעאלי' שהוקמה במלחמה תחת אוגדה 96, מורכב כולו מלוחמי מילואים שמתגוררים באזור הגיאוגרפי עליו הוא אמון: עפולה, בית שאן, עמק המעיינות והגלבוע. עם סיום התעסוקה המבצעית שלהם בשבוע שעבר, בפעם השנייה בחטמ"ר מנשה, יצאו ארבע פלוגותיו למבצע משותף מסכם פעילות בן לילה - בו התבססו על כל הניסיון שרכשו בשלושת החודשים האחרונים.  

"מאחורי קיום המבצע עומדות שתי סיבות משמעותיות", מתאר מפקד הגדוד, סא"ל (במיל') א', "יישום תפיסת ההגנה בחטיבה בזמן ההפעלה שלנו, והגנה על הציר שמוביל ממעבר ג'למה ליישובים בגזרה, שאליהם עתידים להצטרף תושבים נוספים. לכן, 'הכשרנו' את הדרך הזו, ודאגנו שתהיה בטוחה לכמות הנוסעים הצפויה בהמשך".

לשם כך, התאפיינה פעילות הגדוד בחטמ"ר בעיקר במבצעים ממוקדים בעומק הגזרה, תוך נוכחות מתמדת של הכוחות בקו התפר. "שמנו דגש על מניעת חציית הגבול על ידי גורמים עוינים, אבל פעלנו גם לא מעט בכפרים עצמם, במטרה למנוע טרור", מסביר המג"ד. 

"הצלחנו לצמצם כמעט לכדי אפס אירועי פח"ע, כמו חציית גורמי טרור לתוך היישובים, במהלך השהות שלנו כאן", הוא קובע. "ביצענו פטרולים, סיורים וסריקות בבתים שקיבלנו עליהם הפללות ואינדיקציות לפעילות טרור. המבצע הזה הוא למעשה החותמת לתקופה הזאת - בהיקף הגדול ביותר של הגדוד כאן עד כה". 

ואכן, כיוון שההפעלה הביאה עמה לא פעם תנועה ברק"מים, המבצע המסכם כלל בתוכו את היכולת הזו בדיוק. "ככל שגברה הפעילות שלנו בעומק, כך גבר גם הצורך בכלים מאובטחים יותר", מתאר המג"ד, "לכן, בכל שבוע שלחנו את הנהגים שלנו לקורס נהיגה בנגמ"שים. לקראת אמצע הפעילות, כבר שמונה מהם היו מוכשרים עליהם, מה שאיפשר לנו לפעול בהם בביטחון במרחב כולו". 

כלי נוסף שנכנס לתמונה, היה מסוקי חיל האוויר: "השימוש בכלי טיס איפשר לנו לפשוט יחד על ארבעה מרחבים במהלך המבצע - בו זמנית ובמהירות. כך הצלחנו להתחיל ולסיים את המשימה בדיוק היכן שרצינו". 

ואכן, לאחר שירד החושך, נחתו שני המסוקים המשתתפים והורידו מבטנם שתי פלוגות לוחמים, כשהשתיים הנותרות הגיעו באופן רכוב. "התחלנו את הפעילות בכפרים שצמודים לציר. סרקנו יותר מ-50 איתורים שהופללו מבעוד מועד", משחזר סא"ל (במיל') א'. "לאחר שהשלמנו את הסריקות היסודיות בארבעת המרחבים שקבענו, יצאנו חזרה באופן רגלי - וכך חתמנו את המבצע".

לקראת המשימה הזו, התכונן הגדוד מספר שבועות, כשאת תהליך הבנייה של המבצע הוביל כמעט באופן מלא אחד הסמג"דים. "יחד עם מפקד החטמ"ר, דייקנו את המטרות שלנו - החלטנו איזה כוח יגיע על גבי מסוקים, והיכן בדיוק תבוצע הפעילות שלו", מספר המג"ד.

השלב הבא, היה תרגול המהלך המורכב הזה. "שני מסוקים מנחיתים שתי פלוגות בתא שטח לא גדול, ובפעם הראשונה", הוא מדגים, "זו דרישה שיש להתכונן לא מעט לקראת הביצוע שלה. לכן, כל הלוחמים התאמנו על עלייה וירידה ממסוק, וביצעו את התרגיל באופן מלא על 'משטח האימונים'".

ולצד הפעילות המשותפת והחדשה עם חיל האוויר, הייתה זו גם המשימה המבצעית הראשונה בהשתתפות כלל הפלוגות בגדוד. "עד כה, כל אחת מהן פעלה בנפרד בגבולות הגזרה שלה. לכן, כחלק מהתרגולות המכינות, התאמנו גם על פעילות משותפת: מה נדרש מכל פלוגה, איך מחלקים את המרחבים ביניהן, וסנכרון הפעילות בין ארבעתן". 

לדבריו, מדובר באירוע בסדר גודל לא שגרתי במרחב הזה. לכן, מעבר למשמעות המבצעית, יש כאן מסר ברור: "הדבר הזה מאפשר לנו לאבטח את הציר באופן שוטף, ולדחוק אחורה כל מתווה טרור או תשתית פח"עית שניסו גורמים עוינים להקים במרחב". 

לבסוף, לכולם התחדדה תחושה אחת חזקה - שליחות ההגנה על הבית. לצד ההיכרות המעמיקה של הלוחמים עם השטח, שמאפשרת קריאת תמונת מצב מהירה ומדויקת, הקרבה הפיזית לביתם מאפשרת לגדוד לקפוץ בזמן חירום באופן מהיר ולבלום ניסיונות פלישה, ולהעניק הגנה מוחשית ורציפה. "ברור שהטרור צריך לפגוש את הצבא ולא את האזרחים. אבל לנו זה ברור כפליים - כי זה הבית שלנו, וכי האנשים שאנחנו מגנים עליהם - הם המשפחות שלנו".