איך בוחרים אתר לאימון?

את המראות של כוחות פיקוד העורף בהתמוטטות החניון ברמת החייל בספטמבר 2016 כולנו זוכרים, אך רבים לא מודעים לכך שמאחורי כל פעולה כזו עומדת הכנה ממושכת של הלוחמים באתרי הרס ברחבי הארץ. מדובר על מבנים שהעיריות החליטו להרוס, ונתנו את המשימה לפיקוד העורף כדי שהאתר ישמש להם מבנה לתרגילים.

איך זה עובד? מדי שנה, פונים גורמי הפיקוד לרשויות המקומיות, בניסיון לאתר מבנים שמתוכננים להריסה. התנאים פשוטים: הבניין צריך להיות עשוי מבטון וריק מציוד, ולשמש את צה"ל לתקופה של חצי שנה לפחות. כמובן שהעניין דורש גם אישורים משפטיים.  

ומה קורה לאחר קבלת האישורים?

1. גידור - ברגע שמקבלים את האתר מגדרים אותו, מחשש שגורמים לא צבאיים ייכנסו וייפצעו.

2. תכנון - מהנדסים של פיקוד העורף עובדים על תכנון ההריסה, שמאושרת על ידי קצינים בכירים בפיקוד.

3. בימוי האתר – מכניסים לאתר בובות דמה ומטמינים אותן לקראת התרגילים. בממוצע מכניסים כ-150 בובות!

4. הריסה -  הבניין נהרס בצורה מדורגת בשתי דרכים: או על ידי באגרים בתהליך פשוט יחסית, או על ידי פיצוץ מבוקר בעזרת חומר נפץ.

5. התרגול - הלוחמים והלוחמות מתרגלים חילוץ של נפגעים מבין הריסות הבניין.

6. שיטוח - בתום התרגילים, הכוחות משטחים את האתר ומוסרים אותו לידי קבלן שנשכר על ידי העירייה או הרשות המקומית.

בדרך כלל כל מבנה עומד לרשות הצבא לא יותר משמונה חודשים, ומתבצעים בו מספר תרגילים של גדודי החילוץ וההצלה.

"המטרה היא לדמות לכוחות כמה שיותר אתר הרס אמיתי ולכן משתמשים במבנים כאלה", מספר קצין בכיר בפיקוד העורף. לדבריו, מדובר גם בחיסכון משמעותי לרשויות, כיוון שהרס של כל מבנה, אם לא היה מתבצע על ידי הפיקוד, היה עולה עשרות אלפי שקלים אם לא יותר.