איך מאתרים לכודים בנהרות ענק של בוץ?

את רס"ן (מיל') דוד טל תפסנו בהפוגה קצרה בין פעולת חילוץ אחת לאחרת. בהיותו מפקד על אחד משני צוותי החילוץ המרכזיים במשלחת, ההפוגות הללו הופכות לנדירות יותר ויותר עבורו. "הלו"ז אינטנסיבי מאוד, כבר מהרגע שנחתנו כאן", הוא משתף, "אחרי ההיערכות ומרגע הנחיתה, התחלנו בשגרה שמורכבת מלהתעורר בבוקר ומיד להתארגן ליציאה, להיות מוטסים לאזור האסון, להתחלק לזוגות ומיד להתחיל בפעולות האיתור. ברגע שאנחנו מוצאים גופה, או בתקווה - לכוד חי, מתחילים פעולות חילוץ".

בכוחות החילוץ של פיקוד העורף - חטיבת החילוץ ויחידת החילוץ הארצית, מעולם עוד לא התמודדו עם תרחיש כזה. בניגוד לתרחישי החילוץ מהריסות בהם הם מתורגלים, כאן מדובר בחילוץ בסביבה טובענית ומורכבת בצורה שונה. "לכל אירוע אליו אנו מגיעים יש מאפיינים שונים לחלוטין, אנחנו משתדלים להיות ורסטיליים מספיק, וזה גם אחד היתרונות שלנו", מעיד מפקד הצוות, שהשתתף כבר במספר משלחות סיוע, "באירוע הזה אנחנו פוגשים המון אדמה בוצית, שמכסה לחלוטין אנשים שנתקעו תחתיה, וזה תרחיש שמצריך התאמות רבות".

[

מה צופים הימים? עדיין לא ידוע, אבל הגדרת המשימה ברורה ואנשי המשלחת הישראלית לא מתכוונים לוותר עד שייתנו את כל כולם למען הוצאת לכודים חיים, או לכל הפחות - השבת ההרוגים לחיק משפחתם. "אנחנו ממשיכים באותו כיוון ובאותו הקצב, פותחים כל יום עוד שטח ושואפים למצוא כמה שיותר", צופה רס"ן (מיל') טל קדימה, "כמו בכל אירוע נישאר כל עוד אנחנו רלוונטיים וכל עוד צריכים אותנו. לפעמים גם כשאתה מחזיר הרוג לחיק משפחתו, אתה מוציא את המשפחה מתחושת חוסר ודאות איומה כשהיא מגלה מה עלה בגורל יקירה שאבד. עזבנו הכל כדי להושיט את היד הזו, לא רק בשמנו או בשם היחידות השונות אלא בשם מדינת ישראל - ולכן אנחנו מאוד ממוקדים במטרה".