תרגיל ראשון מסוגו של גדוד המילואים הבדואי-יהודי

הגדוד היחיד כיום בפיקוד העורף שמשלב בדואים ויהודים מתרחב: מעכשיו הוא יחלוש על גזרה גדולה יותר ויהווה כוח משמעותי יותר בהצלת חיים. כתבתנו הצטרפה לתרגיל גדודי ראשון מסוגו, ראתה אותם מתאמנים עד השעות הקטנות של הלילה, ושמעה מאיפה מגיעה תחושת השליחות הזו: "לטיל לא משנה איפה הוא יפגע"

11.01.18
נגה ברנדר, מערכת את"צ

גם אחרי השעה 01:00 בלילה הם המשיכו לעמוד על אתר ההרס, מוכנים לתרגל ועם מוטיבציה בשמיים - כל זה אחרי יום ארוך ובשילוב הקור המקפיא של תחילת ינואר. "הם" אלו חיילי המילואים של הגדוד היחיד בפיקוד העורף המשלב בדואים ויהודים. מטרתו העיקרית: לתת מענה לכל האוכלוסייה הבדואית בדרום.

במסגרת התרגיל המסכם, דימו חיילי המילואים חילוץ לילי בתרחיש של עשרות לכודים באתר הרס גדול. באירוע אמת מדובר לפחות במספר ימי פעילות ובהשקעה מלאה של כל הגדוד, אך במסגרת התרגיל, שנמשך מספר שעות, שמים דגש על עיקרי הדברים, ומתנסים בשילוב של עבודה במשמרות, בחושך, באתר לא מוכר. האימון כולו עוד לא סוכם, אבל התגובות בשטח כבר מעידות על עבודה מוצלחת.

זו הפעם הראשונה שהם מבצעים תרגיל גדודי מלא, מקצה לקצה, וזה קורה בעקבות שינויים אופרטיביים משמעותיים בגדוד. המרכזי שבהם הוא הרחבת גזרת האחריות הגדודית. "הגזרה שלנו כוללת לראשונה גם ערים גדולות עם בנייה לגובה, דבר שדורש מאיתנו לעבוד על יכולות שונות ממה שעשינו עד כה", מסביר סא"ל יאיר אדרי, מפקד הגדוד.

לדבריו, הגדלת המרחב שתחת אחריותם מחייבת כוחות רבים יותר, שיתפרסו בהתאם לפיזור האוכלוסייה: "אנחנו רוצים לתת מענה לכל אירוע אליו נידרש, בין אם אירוע מקומי קטן ביישוב, או אתר הרס הדורש עבודה כמקשה אחת. לכן אנחנו מכוונים לתוספת משמעותית בכוח האדם, הכול כדי להציל חיים".

הגדוד, השייך למחוז דרום, מורכב ברובו מחיילי מילואים מהמגזר הבדואי, מצפון ומדרום הארץ. רובם שירתו בצבא ביחידות ייעודיות לאוכלוסייה הבדואית, והגיעו ליחידת המילואים הזו בשיטת "חבר מביא חבר". "אני מרגיש שמצאתי כאן משהו שלא מוצאים בכל מקום", משתף רס"ר איימן סואעד, שעושה מילואים בגדוד כבר שלוש שנים. "הבאתי אחריי חברים ומשפחה, הסברתי להם שהגדוד הזה נותן להם הכול - גם שירות מילואים משמעותי וגם היכרות עם אנשים מכל קצוות החברה שמלמדת המון".

חיילי הגדוד, מציינים בפיקוד העורף, מגיעים ממגוון התרבויות, הדתות והאוכלוסיות השונות בחברה, לא רק בדואים ויהודים, וכולן מיוצגות בו באופן פעיל. יש יתרון בשילוב האוכלוסיות מבחינה מבצעית, הם מסבירים, כאשר צוות חילוץ אחד יכול לדבר בשפות רבות ולהבין סוגי מנטליות שונים.

"זה משהו שרואים בשטח. חברי הצוות מתמצאים הרבה יותר טוב במרחב, הם יודעים לאיזה בית ללכת ומכירים את המשפחות", סא"ל אדרי מסביר, "לכן, אנשים שגרים בגזרה מסוימת יהיו אחראים עליה בחירום. עקרון הקהילתיות הוא משמעותי במגזר הבדואי ואנחנו נעזרים בזה לטובתנו".

"לטיל לא משנה איפה הוא יפגע"

מבצע "צוק איתן", כך מספר סא"ל אדרי, הוביל לעלייה משמעותית במספר המצטרפים הבדואים לגדוד ובאחוזי ההגעה למילואים: "תחושת שליחות הייתה קיימת כאן מאז ומתמיד, אבל בעקבות המבצע התחדדה ההבנה שטיל שנורה, לא משנה מאיזה כיוון, לא משנה לו איפה הוא יפגע. ההבנה ששירות מילואים בכלל, ובגדוד הזה בפרט, משמעותו להגן על המשפחה - התגברה".

"יש פסוק בקוראן שאומר 'אתה צריך לעזור לעצמך כדי שהאל יעזור לך'", מוסיף סגן מפקד הגדוד, רס"ן בסאם אלעביד. "בעיניי זה אומר שאנחנו פה במילואים כדי לעזור לעצמנו ולקהילה שלנו, ומעבר לכך אנחנו כאן כדי להציל חיים, בשביל כל מי שיצטרך".