המדריך השלם להתמודדות עם מצבי חירום - לבעלי צרכים מיוחדים

בין אם מדובר ב"צבע אדום", בהתרעה מפני רעידת אדמה או בחשש לשריפה, בפיקוד העורף דאגו להשריש לאורך השנים אצל כולנו את ההנחיות והפעולות שיש לבצע כדי להישמר מהסכנה האפשרית.

מדריכות האוכלוסייה לשעת חירום, או בקיצור המאלש"חיות, הן האחראיות להבטיח את המוכנות שלנו לאירועים האלה, ולראות כי לא משנה מי, היכן או מתי - נדע כיצד להישאר מוגנים. אך מה עלינו לעשות כאשר נמצא איתנו אדם בעל צרכים מיוחדים?

"אם יש לכם את האופציה לעזור למישהו אחר - זו זכות אמיתית", אומרת קצינת המאלש"ח במחוז הצפון, סגן עינב מימון, "תשומת לב קטנה זה כל מה שנדרש מאיתנו כדי לעשות את ההבדל בשביל אדם אחר".

כיום, כמעט בכל בסיס בארץ משרתים חיילים וחיילות שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי או בעלי מגבלה פיזית כלשהי, שעלולה לסרבל את הגעתם למרחב מוגן בזמן חירום, וכידוע - זמן הוא מרכיב קריטי.

מצב שכזה מעמיד אותנו בסיטואציה לא פשוטה, וגורם לכל אחד מאיתנו להגיב קצת אחרת. לחץ, קיפאון או שכחה של מה עליי לעשות הן תופעות הגיוניות לגמרי, ולחלק מהאוכלוסייה, לרוב בעלת הצרכים המיוחדים, הקליטה של המתרחש נעשית בצורה עצימה יותר.

בשביל סגן מימון, עולם הצרכים המיוחדים אינו זר, עוד בתקופת התיכון התנדבה דרך עמותת "אקי"ם" (אגודה לאומית לקידום אנשים עם פיגור שכלי בישראל) עם שני ילדים על הספקטרום, וכיום מובילה התנדבות מיוחדת במינה גם בקרב החיילים שלה.

"אחת לחודש אנחנו מגיעים לבית ספר ה'חורשה' בעין המפרץ ועוברים פעילויות שונות יחד עם התלמידים", היא מספרת בהתרגשות, "אנחנו מדברים איתם, עוסקים בקרמיקה ופיסול ולומדים להכיר אותם ואת היכולות שלהם".

ההתנדבות, שהחלה בפעם הראשונה בשבוע שעבר, משמעותית במיוחד, ולדבריה של סגן מימון, היא בעלת קשר ישיר גם לתפקיד שהם מבצעים ביום יום. 

"אנחנו עוסקים בהדרכות לשעת חירום לילדים ולמבוגרים, ואני מאמינה שהממשק עם צעירים שצריכים מעטפת אחרת - תהפוך אותנו לחדים ורגישים יותר. זה השיעור הכי טוב שאפשר לתת לחיים בעיני".

בהמשך המפגשים, סגן מימון כבר מגלה כי הם עומדים לשלוח נציגים מצה"ל ומפיקוד העורף לתלמידים בבית הספר שיסבירו להם על חירום, יביאו מזכרות ובעיקר יראו כיצד אפשר להתאים את העולם הזה - לעולם שלהם.

ואיך זה קשור אליי?

היכרות עם כמה מהפעולות הבסיסיות שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לעזור, תהפוך מצב מלחיץ גם ככה - למעט יותר מובן, ותיווך נכון של המתרחש לאדם שזקוק לכך יכולה להציל את חייו.

בנוסף - פיקוד העורף מספקים חוברות הדרכה שמותאמות לבעלי מוגבלויות קוגנטיביות בהן כל הנחיה מוסברת בצורה מופשטת וברורה יותר מההנחיות הרגילות.

יש מקלט בחוץ:

1. בזמן אזעקה בקרבת מקלט - לפני שאתם נכנסים, הסתכלו ימינה ושמאלה ותראו אם יש אדם שזקוק לעזרה להיכנס למקלט (אדם על כיסא גלגלים למשל).

2. בעת השהייה במרחב המוגן - נסו ליצור הסחת דעת, לדבר או להרגיע את מי שזקוק לכך - דבר בסיסי מאוד שיכול להפיג את הלחץ, גם שלכם.

3. שימו לב שלא אתם ולא חבריכם עזבו את המרחב המוגן עד שחלפו עשר דקות - כמו ארבעה שירים.

אין מקלט בחוץ:

1. אם אתם נמצאים במרחב ללא מקלט ונשמעת אזעקה, הצעד הראשון הוא חיפוש מקלט או מחסה קרוב - אם נמצא בקרבתכם אדם בעל מוגבלות פיזית נסו לעזור לו להגיע יחד איתכם לאזור המוגן שנגיש לו.

2. אם האזעקה תפסה אתכם בזמן נסיעה - ודאו כי גם אתם וגם האדם בעל הצרכים המיוחדים מנמיכים צללית ככל שניתן, ומכסים את הראש בעזרת הידיים. אם ביכולתכם לעזור לו לשכב על הקרקע - עשו זאת.

דברים שחשוב לדעת:

1. לעיתים במצב של לחץ אדם בעל צורך מיוחד עלול להיצמד לדברים שהוא מכיר - כמו ירידה במעלית למשל, או לשימוש בחפצים לא מוכרים, מה שעלול להעמיד אותו במצב מסוכן.

2. הכנה מוקדמת ויצירת שיח על מה צריך לעשות במצב חירום יכולה לסייע במצב אמת.

3. לעיתים אדם בעל צורך מיוחד סוחב עימו מסמכים רפואיים חשובים שמסבירים על מצבו הבריאותי ויכולים לשקף את שעלינו לעשות כדי לעזור לו.

להנחיות נוספות לחצו כאן

"כל עוד יש לנו את הידע על מה צריך לעשות ואיך צריך לפעול - החובה שלנו כאנשים היא להפיץ את זה, ולעזור בדרך לכמה שיותר אנשים", מסכמת סגן מימון בחיוך, "בין אם זה למשוך אחריך מישהו למקלט, או לעזור למישהו לחצות את הכביש, צריך לדעת להושיט יד ולא להשאיר אף אחד מאחור".