"אני כבר 25 שנים בצבא, והשנה היה לי את היום הכי מרגש"

אולי קצת קשה להאמין - אבל עברה שנה בדיוק מאז אותו יום ראשון היסטורי, בו נכנס לחיינו צמד המילים 'הגבלות הקורונה' בפעם הראשונה. מאז עבדו במרץ למעננו אנשי המילואים של פיקוד העורף, וביניהם גם מפקדי הנפות.

בשגרה הם האנשים שדואגים להכין את הרשויות שבשטחן לשעת חירום - אך בשנת הקורונה הצטרפה לרשימת המשימות הרגילה שלהם גם חלוקת מזון, סיוע אזרחי ועזרה במתחמי הבדיקות והחיסונים.

חוץ מאותם אתגרים חדשים, לקורונה היו גם לא מעט תופעות לוואי חיוביות. ישבנו לשיחה עם מפקדי 5 הנפות של מחוז הצפון - על המורכבות שבזמן מגפה, על האחריות לאוכלוסייה כל-כך מגוונת, על ההצלחות ועל הרגעים הקטנים שממלאים את הלב.

מה מיוחד בנפה שלך?

מפקד נפת נפתלי, אל"ם (מיל') ליאור אטיאס: "זה כמו לשאול הורה למה הילד שלו מיוחד - ברור שהוא הכי מיוחד בעולם. אני חושב שזאת אחת הנפות היותר מגוונות - שכוללת בתוכה את כל ה"שבטים" במדינה: חילוניים ודתיים, חרדים, ערבים מוסלמים ונוצרים, דרוזים, צ'רקסים - הכול.

מה האתגר הכי גדול בנפה שלך? 

מפקד נפת ברעם, אל"ם (מיל') איתמר קוהלי: "הרשויות בנפה נמצאות באזור מאוד מאויים מבחינה ביטחונית, לכן אנחנו תמיד עסוקים בהכנת המרחב האזרחי לשעת חירום - גם במקביל למגיפה עולמית".

מפקד נפת גליל מערבי, אל"ם (מיל') רז קרני: "בשטח הנפה שלנו יש 17 רשויות ערביות מכל הסוגים. אחד האתגרים הגדולים שלשמחתי צלחנו - הוא שיפור הקשר איתן. אפשר לראות את זה בהערכות המצב השבועיות או בהתמודדות המשותפת בסגרים. זה ממש לא מובן מאליו שחיילים שלנו נכנסים לכפרים, מחלקים מזון ומסייעים".

איך בא לידי ביטוי שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות?

מפקד נפת חירם, סא"ל (מיל') שמעון פרץ: "לדעתי זאת אחת התקופות החשובות של פיקוד העורף בכל מה שקשור לחיבור עם כל הרשויות, בפרט הערביות. לא מזמן יצא לנו לנהל אירוע שלם בשישי בצהריים, מתוך ביתו של ראש רשות ערבית - פעם אחרת בחצור הגלילית, אצל רבנים של חסידות גור. זאת קפיצת מדרגה מטורפת במוכנות שלנו לחירום".

מפקד נפת ברעם, אל"ם (מיל') איתמר קוהלי: "זה הרבה יותר משיתוף פעולה - זו שותפות אמיתית. אנחנו מגיעים לכל הרשויות - לערים גדולות, לישובים דרוזים ולמועצות אזוריות, ופועלים איפה שצריך ובמה שצריך: בדיקות, חיסונים, מזון והסברה. התפקיד שלנו הוא לעזור - לא להחליף אף אחד ולא לחלק פקודות.

מה הייתה בשבילך ההצלחה הכי גדולה השנה? 

מפקד נפת גולן, אל"ם (מיל') ירון ויסוסר: "לראות את אנשי המילואים היקרים, שעזבו את המשפחות והבתים שלהם והתייצבו למשימה. אמהות, אבות, בני ובנות זוג, מעסיקים ושכירים, שעלו כולם בלי יוצא מן הכלל על מדים ירוקים, עם דגל ישראל על הזרוע וכומתות כתומות".

מפקד נפת גליל מערבי, אל"ם (מיל') רז קרני: "הצלחנו לגרום למנהיגים ולחברה הערבית בכלל, לתת אמונה באנשי פיקוד העורף. רקמנו קשרי שיתוף מיוחדים שלא היו לפני כן, ובמובן כלשהו, העשייה הזו הייתה שליחות עבור המדינה".

מפקד נפת ברעם, אל"ם (מיל') איתמר קוהלי: "הנפה הוקמה לפני שנתיים, ולי יש את הזכות להיות מפקדה הראשון. ההצלחה הגדולה היא ששנה בלבד אחרי שהחלטנו להקים יחידת מילואים חדשה, מצאנו את עצמנו בלב משבר לאומי ועולמי. כך, יחד עם הרשויות המקומיות ובזכות צוות נפלא של אנשים מדהימים - לא הפסקנו לעבוד".

איך היה להיות האחראי האזורי בתקופה שבה לא ידענו כלום?

מפקד נפת גולן, אל"ם (מיל') ירון ויסוסר: "אחד הדברים החשובים שאנחנו עושים בפיקוד, הוא לתכנן ולתרחש אירועים קדימה. אומנם לא צפינו מגיפה, אבל ברגע שהתחלנו להבין מה קורה - הסתכלנו קדימה ודמיינו תמיד את התרחיש הגרוע ביותר. בזכות החשיבה הזאת, התמודדנו עם הדברים שכן קרו בצורה הכי טובה".

מפקד נפת חירם, סא"ל (מיל') שמעון פרץ: "התקופה נתנה לי תחושת סיפוק כמו של אחרי מלחמה, או אירוע מבצעי גדול. האחריות שהרגשתי שמוטלת עלינו לא פחות גדולה מזו שהייתה לי כשפיקדתי על חטיבה בצוק איתן".

מפקד נפת גליל מערבי, אל"ם (מיל') רז קרני: "אומנם היה לנו חלק לא קטן בזה, אבל לא יכולנו לעבור את השנה ללא שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות, משטרת ישראל, מד"א, גורמים חברתיים אזרחיים הפועלים במרחב ובלי החיילים המדהימים שלנו. לכן צריך למצוא את האיזון - בין מה שבאחריותך לבין מי שמקבל החלטות בשטח, ולעבוד יחד בהרמוניה".

איך זה להיות כבר שנה במילואים?

מפקד נפת גולן, אל"ם (מיל') ירון ויסוסר: "וואו - הזמן עבר ממש מהר. אני חושב שמשאלת הלב של כל מפקד במילואים, היא שיקראו לו למשימה לאומית ואמיתית כזו. הייתי כל-כך רתום שאפילו לא שמתי לב שעברה שנה שלמה".

מפקד נפת נפתלי, אל"ם (מיל') ליאור אטיאס: "כשנכנסתי להיות מפקד נפה, ידעתי מה היו הדרישות ולאן אני מגיע, בין היתר למספר גדול של ימי מילואים בשנה. חשוב לציין את אותם אנשי מילואים בתפקידים זוטרים יותר - איתם לא תיאמנו ציפיות. נשים וגברים שעזבו את רצף החיים האזרחי שלהם ונתנו מעצמם, מהזמן והמיומנות שלהם במשך ימים ארוכים".

איך משלבים עבודה אזרחית, שירות מילואים ובית ומשפחה?

מפקד נפת חירם, סא"ל (מיל') שמעון פרץ: "אני מרגיש כאילו אני עדיין בשירות הקבע שלי. אשתי והילדים תמיד צוחקים עליי, שואלים אותי אם באמת השתחחרתי או שעבדתי עליהם. מוזר להם שאני שוב עולה על מדים, בכל יום ובמשך שנה שלמה, אבל אני מסביר להם שיש איום על התושבים במרחב שלי - ומה שאנחנו עושים בפיקוד זה להגן על המולדת".

מפקד נפת גולן, אל"ם (מיל') ירון ויסוסר: "השנה גם בני וגם בתי חגגו בר מצווה ובת מצווה בהפרש של כמה חודשים. לתכנן ולחגוג איתם, בזמן סגר, כהשבית במרחק שעתיים מהעבודה - זה אתגר גדול. עם המון השקעה של אשתי והמשפחה, הצלחנו לקיים טקסים ביתיים ומרגשים. עיצבנו את החצר כמו אולם לחמש נפשות, ועשינו טקס שהועבר בזום למשפחה וחברים".

יש רגע ספציפי שמילא אותך תחושת סיפוק בשנה?

מפקד נפת חירם, סא"ל (מיל') שמעון פרץ: "כשחילקנו עציצים לניצולי שואה, עצרתי הכול והתעקשתי להצטרף לפעילות עם חיילי החובה. התרגשתי מכל ניצול אליו הגענו ולא הפסקתי לדבר איתם. לקחת בזה חלק זו תחושת גאווה עצומה - באותו יום חזרתי הביתה עם דמעות בעיניים. לעזוב אותם שוב לבד בביתם, היה היום הכי מרגש בשנה המאתגרת הזו".

מפקד נפת נפתלי, אל"ם (מיל') ליאור אטיאס: "עצם זה שאנחנו מתקבלים באהבה גדולה כשותפים מלאים בכל הרשויות, במיוחד הערביות. יש צעירים וצעירות שפגשו אותנו, חיילים בפעם הראשונה, ועזרו לנו בכל מה שצריך. כששאלו אותנו איך אפשר להתגייס לפיקוד העורף - זה היה מצמרר".

מפקד נפת גליל מערבי, אל"ם (מיל') רז קרני: "ראש מועצה ערבית בנפה שאל אותי פעם מה זה רמטכ"ל. בשבוע שעבר הוא עמד מול קהל בעת ביקור של הרמטכ"ל, והסביר לכולם על ההשפעה החשובה שהייתה לצבא באיזור, ועל זה שרואים אותנו בצורה חיובית יותר בזכות הקורונה".