"הילדים שלי יודעים שאבא שומר עליהם מפה"
כשסא"ל (במיל') גל חורב הגיע לאוגדת עזה ביום שני שעבר, הוא רק רצה לבדוק שהכול בשליטה. מאז הוא נשאר פה - כדי לדאוג לתושבי העוטף ולמשפחתו. הצטרפנו למפקד מכלול העורף של חטיבה צפונית, ושמענו איך זה מרגיש להיות בחמ"ל כשהמשפחה שלך תחת 'צבע אדום'
יום רביעי בלילה, ערב תקיפת מנהרות ה'מטרו' של חמאס, חמ"ל צפונית בעזה עמוס עד אפס מקום. את תשומת הלב שלי תופס סא"ל (במיל') גל חורב, מפקד מכלול העורף של החטיבה.
בין נוהל הקרב, תזוזת הכוחות בשטח וההמתנה לשעת השין בה יתחילו הפיצוצים, הוא מתריע בפני המח"ט – צריך לעדכן את הרבש"צים. כך, זמן קצר לפני הבלאגן, התושבים יודעים – אין מה לדאוג, ה"בומים" זה אנחנו, צה"ל שתוקף ברצועה.
בסוף הערב הארוך, אני מצליחה לתפוס את סא"ל חורב ממש לכמה דקות. הוא מספר לי שהוא גר בכפר מימון שבעוטף, ושבבית מחכה לו אשתו, יחד עם שלושת הילדים הקטנים שלהם. שני הגדולים עכשיו בצבא - הבן לוחם בגולני, נמצא כרגע בין הכוחות שעל המשואה, והבת שלו ביב"א (יחידת בקרה אווירית) בחיל האוויר, ולוקחת חלק חשוב באירועים האחרונים.
את השיחה אנחנו ממשיכים בשישי, רגע לפני כניסת השבת. מחוץ לחמ"ל, מספר לי סא"ל במיל חורב איך זה להיות מפקד מכלול העורף בחטיבה. "זה קודם כל להיות גורם צבאי שחושב אזרחית", הוא מדגיש ומתחיל להסביר, אבל עוד "צבע אדום" קוטע לנו את השיחה.
אין ספק שסא"ל במיל' חורב כבר רגיל לסיטואציה, כי ברגע שאנחנו מתמקמים בחמ"ל, 12 שניות אחרי ההתרעה, הוא ממשיך בדיוק איפה שעצר: "כשהמח"ט מתכנן תמרון, בתרגיל או בחירום, אני פה כדי להסתכל על זה מעיני החקלאי – יכול להיות שאם ניקח את ציר התנועה, אפילו 300 מטר שמאלה, נמנע נזק כלכלי כבד לשדה באזור".
התפקיד הזה רלוונטי מאוד בימים האחרונים. במכלול עוסקים בכל תחום ההתיישבות בעוטף – מאישור למשאיות חלב לעבור בצירים אל היישובים, דרך דאגה למיגוניות תקינות, שיחות מח"ט עם תושבים, עדכון האוכלוסייה המקומית על כבישים מסוכנים לנסיעה ועד כיתות כוננות וביטחון יישובים.
את המכלול הזה הקים קצין העורף החטיבתי לשעבר, סא"ל אלעד זנדני, שרתם את סא"ל חורב ומילואימניקים ששירתו בגזרה לפני כחמש שנים. "ההבנה הייתה שחייב אנשים עם זיקה לאזור, שירצו להגיע כשנצטרך אותם", הוא מחייך. בזווית העין אני רואה אותו מסתכל על קאי – מילואימניקית ששירתה בתפקידה האחרון כמפקדת חמ"ל בנחל עוז.
בקבלת ההצטיינות - גדוד מילואים מצטיין נשיא
"כשהתקשרתי לקאי בשלישי בבוקר ואמרתי לה 'אני צריך אותך פה', היא ישר קמה ובאה. למרות שבעוד חודש היא מתחתנת, לקאי היה ברור שהיא מגיעה", סא"ל חורב מתרגש.
למבצע הזה סא"ל חורב בכלל לא התכונן. ביום שני הוא סיים הרצאה על ערכים בלחימה במכינה הקדם צבאית ביישוב סופה, עבר בחטיבה בדרך הביתה, ומאז נשאר לתגבר. "לקחתי נעליים מחבר והלכתי לישון באוטו, רק ברביעי בערב היה לי את הזמן לקפוץ הביתה ולקחת דברים. האישה שאיתי, יונית, רגילה שאני בצבא בחירום, וגם הילדים מבינים שחלק בלתי נפרד מההסלמה זה שאני יוצא למילואים, ושזאת התרומה שלהם למאמץ. הם יודעים שאבא שומר עליהם מפה", מספר מפקד העורף.
לתפקיד הזה נכנס סא"ל במיל' חורב אחרי שורה של תפקידים בצה"ל ומערכת הביטחון - כשבאחרון שימש כמג"ד גדוד המילואים של גבעתי 8208 כחמש שנים, כולל לחימה בצוק איתן.
"בדיוק אחרי צוק איתן החליטו להקים את המכלול, ואני חיפשתי תפקיד משמעותי חדש. מבחינתי זה להגן על הבית, מאז אני כאן. אנחנו עדיין בשלבי בנייה והתחזקות. מסבב לסבב אנחנו מתפתחים, ומביאים עוד אנשים טובים שירצו להיות פה", הוא מתגאה.
עם חתימת שבוע של מבצע "שומר החומות", נראה שבמכלול העורף לא מורידים רגל מהגז – הקשר עם התושבים ותיאום כל הפרטים נמשך, כדי לתת את המענה הטוב ביותר לאנשים שהחזית הזו היא הבית שלהם.