10 מילואימניקים vs הסימולטור הכי בוער בארץ

ביום שלישי שעבר, בפעם הראשונה אי פעם, התאספו עשרה אנשי מילואים מפיקוד העורף של מחוז דן, במתקן הסימולטור המתקדם בישראל - במכללה הלאומית לכבאות והצלה. 

נרגשים ונמרצים, זנחו את הג'ינס והטי שירט מאחור, ועלו על מדי כבאות. מסביבם עשרות כבאיות וזרנוקים, וברקע כמה משפטים שחוזרים על עצמם ללא הפסקה: "זוהי הודעה מוקלטת, מערכת גילוי אש, יש להישמע להוראות קצין הכבאות".

בעוד כמה רגעים ייכנסו לסימולטור עצמו, אל האש החיה והעשן המחניק, ויצטרכו להוכיח שביום הפקודה - יידעו להציל חיים. נשמע כמו סצנה מסרט? בהחלט לא רחוק מהמציאות. 

"יחידת הכבאים היא יחידת מילואים של פיקוד העורף המונה יותר מ-300 אנשים, שמחולקים למחוזות וערים", מסביר מ' יחידת הכבאים של מחוז דו, רס"ן (מיל') שמוליק רזניק. לפני שבע שנים הוא החל לפקד על היחידה בעקבות זיקה לעולם הכבאות וההצלה. 

"אנשי היחידה הם כאלה שהיו לוחמי אש בשירותם הסדיר, ובזמן האחרון מתחילים להגיע אלינו גם מיחידות אחרות. בימים אלו אנחנו אפילו בתהליכים להפוך את היחידה לגדוד - וזה מרגש מאוד", מציין רס"ן (מיל') רזניק.

לוחמי האש של היחידה עשו לא מעט ימי מילואים בעבר, אך בתרגיל כזה לא נתקלו עד היום. "הסימולטור הוא בעצם בניין בן חמש קומות המדמה מספר רב של תרחישים", מדגיש טפסר משנה איציק לוי, מד״ר המכללה לכבאות והצלה, "מתאמנים בו כל כוחות החירום, המהווים מכפיל כוח ללוחמי האש של מערך הכבאות וההצלה בלוקיישנים שונים: בית חולים, וילה, חניון תת-קרקעי ואפילו כלא. היום מתוכנן לנו אימון מורכב, הכולל כיבוי שריפה מסיבית במתחם הווילה, וחילוץ פצועים ולכודים בחושך מוחלט במתחם בית הכלא ובית החולים". 

מעבר לפעולות הפיזיות הלא פשוטות, האימון בסימולטור מציב את לוחמי האש מול דילמות עמוקות - כיצד מחלצים בצורה חכמה ויעילה? באיזו דרך אפשר לנצל את הכוח שלנו בצורה נכונה? איך עולים על ציוד ומגיעים לזירה בזמן הקצר ביותר? עם כל השאלות האלו הם יתמודד היום, כדי שברגע האמת יפעלו בצורה הטובה ביותר. כל השאלות האלו משאירות סימני שאלה רבים, אך דבר אחד ברור מאוד - הסימולציה הייחודית הזו לא פשוטה בכלל.

עשרת המילואימניקים מחולקים לשני צוותים - הראשון מתחיל בכיבוי השריפה בוילה, והשני באיתור וחילוץ פצועים בבית החולים. לאחר מכן, הם מתחלפים.

קשה להסביר כמה הסיטואציה מרגישה אמיתית. העשן אופף את כל הנוכחים, אש חיה מתפרצת, ודרך המצלמה התרמית של מפקד הצוות אפשר לראות הכול קצת יותר בבירור. 

במהירות ובבטיחות הם סורקים את האזור, מחלצים נפגעים - בובות ממשקל תינוק ועד 90 קילוגרמים. בתום הסימולציה אנחנו יוצאים מהמתחם, האש נכבית ורק ריח העשן נשאר באוויר. 

"זאת התגשמות חלום לראות את לוחמי היחידה ככה", אומר רס"ן (מיל') רזניק, "זה לא פשוט להתאמן על הסימולטור. מדובר במתקן אזרחי, המשמש את כל יחידות החירום בארץ. אבל בסוף, בשעת השין, אנחנו נהיה אלו שיגיעו לזירה יחד עם לוחמי האש של כב"ה (כבאות והצלה)".

"אנחנו משתדלים שהאימונים שלנו יהיו מציאותיים ככל שאפשר״, מוסיף המפקד,״בזמן חירום העורף הוא החזית - את זה גם האויב יודע. המהות של היחידה היא לתת את התמיכה והעזרה לכבאים של כב״ה, וכמובן להציל חיים״.

"בזרוע המבצעית שלנו יש 2,200 לוחמי אש, וזה לא מספיק באירועי חירום גדולים", מציין טפסר משנה לוי, "החיילים מהווים תוספת מבצעית חשובה, והם יודעים מה לעשות - באירועים של שריפה וחילוץ. הידע שלהם מציל חיים".  

אחרי סבב ראשון ומוצלח של תרגול, הלוחמים חוזרים אל הסימולטור, והקבוצות מתחלפות. גם בסבב השני הם לא מרפים לרגע. צעקות נשמעות דרך הרמקולים: "הצילו, תוציאו אותי מכאן, אין לי אוויר". קל מאוד לשכוח שמדובר רק בהקלטה. מהשנייה שהם נכנסים הפעם, ועד שהם יוצאים, עוברות פחות מ-15 דקות עד שכל הפצועים מפונים והאש נכבית.

לאחר הסבב השני, עם אדרנלין בכל הגוף ותחושת הצלחה גדולה, מסכם רס"ן (מיל') רזניק: "אני לא מפסיק לחפש משמעות, גם אחרי 20 שנה בצה״ל. יש בתפקיד שלנו כ׳כבאים כתומים׳ ערך מוסף, וזה ממלא אותנו. אנחנו מקפידים לנהל שיחות עם החיילים שלנו, להראות להם את זה כל יום".

"לפני כמה דקות",הוא מוסיף, "תפס אותי אחד החיילים שלי ואמר לי: 'אני 20 שנה עושה מילואים, ובמשך כל השנים האלו חיכיתי ליום הזה. אני לא מאמין שאני זוכה לחוויה הזאת'. אין הרבה מילים שיכולות להעביר את משמעות התרגיל ומהות היחידה יותר מהמילים שלו. מבחינתי זה שווה הכול".