אלו הם מצטייני ומצטיינות מחוז צפון בפיקוד העורף

רב"ט אסף כהן פז, בוחן נשק 

במסגרת תפקידו הוא שוטף נשקים ומתפעל את הנשקייה בעבודה שוטפת - כולל עליות משמר. תפקיד חשוב שמבטיח שהלוחמים יקבלו נשק תקין ומוכן.

"התגייסתי כי אצלנו במשפחה גידלו אותנו ככה שצריך לתרום למדינה," הוא מספר. "רציתי את התפקיד הזה כי הוא מאוד משמעותי - במיוחד בשנה של מלחמה. אתה יודע שבזכותך הלוחמים יקבלו נשק בדוק ומוכן בשבילם על הצד הטוב ביותר".

וכששואלים אותו מה המשמעות של הצטיינות מבחינתו, הוא משיב בפשטות ובצניעות: "אני מרגיש שמעריכים את העבודה שלי, ואני שמח על כך".

סמ"ר בר פרילינג, מנהל רשת 

"במסגרת התפקיד אני מתעסק בהרבה תחומים כגון מחשבים, תשתיות רשת ומערכות מסווגות", הוא מספר.
"רוב התעסוקה היומית שלי היא עדכוני תוכנה ותיקוני חומרה במערך המחשבים של הבסיס ובמפקדות השונות בצפון הארץ".

למה בחר בתפקיד זה? "התגייסתי כי היה חשוב לי לתרום למדינה ולהרגיש חלק מהמאמץ להגן עליה", הוא מספר, "אומנם לא הגעתי ליחידה שתכננתי בהתחלה, אבל מיד ראיתי בתפקיד הזה אתגר והכרתי מלא אנשים וחברים בדרך".

ומה המשמעות של הצטיינות עבורו? "הצטיינות עבורי זה להוות דוגמה לחיילים - לחקור, ללמוד ולהשתפר, כדי שקודם כל יהיו עם סיפוק עצמי מהעשייה שלהם וגם יקבלו הערכה מהסובבים אותם".

סגן אריאל גרינפלד, קצינת חמ"ל מחוז צפון 

"בתפקידי אני מנהלת את חמ"ל מחוז צפון, משמע מפקדת של הסמב"צים ואחראית על הגנת המחנה שלנו ועל ההיענות בתחום הבט"ש והחירום בגזרת הצפון", היא מספרת.

"כחמ"ל עורף, אנחנו אחראים לוודא מה קורה בפועל עם האזרח - אנחנו מייצרים תמונת מצב תמידית, נותנים סיוע של פקע"ר לאירועים מבצעיים ודואגים להיות הגורם הצבאי המקשר לאזרח ולארגוני החירום. זו זכות ואחריות עצומה להיות מפקדת וקצינה במקום אליו הגעתי, ואחד הדברים המדהימים שיצא לי לעשות".

היא החלה את דרכה כמדריכת חילוץ והצלה בבא"פ בזיקים - בסיס שספג מתקפת מחבלים ב-7 באוקטובר. "קיבלנו משימות מתפרצות בכל הארץ - מהדרכות ועד שימוש בכלי חילוץ לפריצת רכבים בתקומה ועוד. לאחר מכן יצאתי לקצונה והגעתי לתפקיד הנוכחי".

על המניע לשירותה היא אומרת: "התגייסתי מתוך תחושת מחויבות ומשמעות. שירתתי בשני תפקידים שייעודם הצלת חיים - זו הייתה הסיבה שרציתי להגיע לפיקוד העורף מלכתחילה, חיל שמתעסק כולו באדם שבקצה, בהגנה על העורף".

וכאשר נשאלה על ההצטיינות, ענתה: "לקבל הצטיינות זו זכות ותחושה מדהימה - שאני עושה את הדברים בדרך הנכונה ושאני מצליחה להשפיע על חלקת האלוהים הקטנה שלי. בזמן מלחמה זה מחזק את תחושת השייכות והרצון לתרום פי כמה - ההרגשה שאני משמעותית בקצה, ושלמעשים שלי יש השפעה על הצוות שלי ועל אזרחי הגזרה".

רס"ל ירוסלב קיריצ'יק, נגד ימ"ח

בתפקידו הוא אחראי על מחסני החירום וניהול התחמושת - תפקיד קריטי לשעת חירום ולשגרה.

"‏התגייסתי כי הרגשתי תחושה של שליחות וגאווה ללבוש מדים ולהיות חלק ממערכת", הוא מספר. כשהתבשר על ההצטיינות, הגיב בצניעות: "‏עבורי לקבל הצטיינות זה כבוד וגאווה גדולה - פשוט עשיתי את מה שאני מאמין בו: מחויבות, מקצוענות ודוגמה אישית".

סמל מאי אלוק, מש"קית משמעת

"היום שלי מתחיל בשעה 9:00, וכבר ב-9:15 יש לי מסדר במגורים - אני בודקת שהכול מסודר ונקי, ורק אז מתחילה את היום שלי", היא מספרת.

לאחר חיפושים והתלבטויות בתחילת השירות, היא מצאה את מקומה בתפקיד שמרגש וממלא אותה בכל יום מחדש: "מאז שעברתי למחוז צפון - אני פשוט מאושרת מהתפקיד ומהבסיס".

על ההצטיינות שקיבלה היא משתפת: "אחרי כל מה שאני עושה ונותנת - בסופו של דבר יש הערכה מאחורי זה. המפקדים שלי רואים אותי ומעריכים את העבודה והנתינה שלי למחוז".

סרן שילת בן טלוליה, קנ"רית

תושבת מגדל העמק, אמא טרייה וקצינה בנפת חירם.

היא החלה את דרכה כלוחמת בגדוד שחר, שירתה כמ"מ וכמכ"ית, ובהמשך עברה לתפקיד הנוכחי שלה כקנ"רית. כיום היא אחראית על הכנת הרשויות בצפון למצבי חירום: "המהות של התפקיד שלי הוא להכין ולאמן את הרשויות לחירום. התפקיד הוא לראות את ראשי רשויות וראשי עיריות".

על השילוב בין השירות והאימהות היא אומרת: "זה לא פשוט, אבל אנשי צבא הם אנשים שאוהבים אתגרים, אז זה הולך ביחד. אני מקבלת הרבה עזרה מהמשפחה".

אביה ז"ל חלם לראותה קצינה - וחלומו מלווה אותה עד היום. גם חברתה סרן אור מוזס ז"ל, שנפלה בקרב בבא"ח זיקים, נשארה חרוטה בליבה.

רב"ט מריה הדסה מלמד, מדריכת אוכלוסייה לשעת חירום

עלתה לבד מגאורגיה, מתגוררת באזור הכרמל, וכבר הספיקה לקבל את התואר 'מצטיינת מחוז צפון בפיקוד העורף'.

בתפקידה כמדריכת אוכלוסייה לשעת חירום, היא פוגשת אזרחים מכל קצוות הצפון - ילדים, מבוגרים וקשישים - ומכינה אותם ליום שבו יזדקקו למידע הכי חשוב שיש.

"גיליתי שזה מאוד מתאים לי ויותר יש לי אופציה לעזור לאנשים עצמם", היא מספרת, "נראה לי שזה כמעט התפקיד היחידי בצה"ל שעובד ישירות עם אזרחים ולא עם אנשי צבא".

כחיילת בודדה, הבחירה בתפקיד הייתה אישית מאוד: "רציתי לתרום למדינה ורציתי להחזיר לאנשים עזרה שקיבלתי מהם".

העבודה שלה מתבצעת בשטח - בקופות חולים, בתי ספר, ובתי דיור מוגן: "אני הולכת לבתי דיור, בתי ספר וכד׳… כל יום אני הולכת למקום אחר".

ולסיכום, היא מרגישה גאווה גדולה: "אני מרגישה שהצלחתי להשיג את מה שרציתי".