הצטרפנו לרגעים הדרמטיים של צוותי החילוץ בבת ים

בת ים, שעות אחרי האסון שהביא איתו הלילה. אנחנו עומדים אל מול מספר בניינים רבי קומות, בלב שכונה אזרחית. הדלתות העקורות, חלקי הקירות על הרצפה ועשרות הנפגעים, מעידים שזוהי זירה מורכבת, ונראה כי מגוון הצוותים שפועלים כאן - התאמנו בדיוק לרגע הזה.

פעילות באתרי אסון אינה זרה לרס"ם א', מפקד צוות ביחידת החילוץ הארצית (יחצ"א). "אירוע מתחיל תמיד בבלגן, ואנחנו מגיעים כדי לעשות סדר", הוא מספר, "מחלצים, ובמקביל מדברים עם השכנים, במטרה להבין בדיוק למי צריך להגיע. וכשהגענו לפה, ראינו פעם נוספת בבירור, שמי ששהה במרחב מוגן - עבר את זה בשלום".

הידע שהיחצ"א מביאים איתם נצבר באסונות אזרחיים וגם בזירות לחימה, כפי שמעיד מפקד הצוות: "לפני כשנתיים, חילצנו אזרחים מבניינים שקרסו ברעידת האדמה בטורקיה, ובמלחמה הנוכחית, פעלנו באירועים מורכבים ברצועת עזה".

אבל כשרס"ם א' מדבר על היום, אחרי שנפצעו עשרות ונהרגו שבעה, הטון שלו משתנה. "המצב כאן קשה: בטון שנפל, דירות שהתמוטטו. מה שחשוב זה להבין את תמונת המצב - איך המבנה קרס, כמה אנשים היו ואיפה. לפי זה, המהנדסים שלנו יודעים לתרגם לכוחות החילוץ בשטח היכן לחפש ואיך לפעול. ככה, נכון לעכשיו, איתרנו את רוב הנעדרים".

הוא הגיע לזירה היישר מאירוע חילוץ אחר בתל אביב. "בבניין ההוא, עלינו לקומה גבוהה, ומצאנו שם שני מבוגרים שהיו זקוקים לעזרה. קודם כל הרגענו אותם. אחר כך ירדנו איתם, בזהירות, תוך שאנחנו נותנים להם תחושת ביטחון, שיש מי ששומר עליהם. אלה רגעים שאתה לא שוכח - אתה הראשון שהם פוגשים אחרי האסון, ואתה זה שמחלץ אותם", הוא מספר.

לא רחוק ממנו, סרן ג', קצין איתור ביחצ"א, מסיים שיחה קצרה בקשר. הוא היה מהראשונים שהגיעו לאתר ההרס. "כבר בשעות הלילה פרצנו דלתות וחילצנו אזרחים רבים. את המבט שהיה להם בעיניים - קשה לתאר במילים. רגע אחד הם היו לבד, וברגע הבא - אתה שם".

"בסך הכול, זאת פעולה קצרה מאוד: אתה מעלה את הנפגעים על אמבולנס, וממשיך הלאה, לעוד דירה ולעוד אזרח", מסביר סרן ג', "בתקופה כזאת, אנחנו מתפעלים אירוע אחרי אירוע, והמשימה של היחצ"א היא מרוץ נגד הזמן".

בין בלוקי הבטון, ההריסות והמון האנשים, ראינו צוותים שהגיעו לא רק לסייע - אלא גם ללמוד. רס"ן י', רמ"ד הכשרות יסוד בחטיבת החילוץ, הגיעה לזירה עם המדריכות שמאמנות את קורס החילוץ הנוכחי. "חשוב שהן יכירו את האתגרים והדילמות שעולות בשטח", היא מסבירה, "זה מחייב אותנו לחשוב מחדש: מה צריך לעדכן בהכשרה, בתוכן ובתרגול. כאן אנחנו רואים איך המציאות פוגשת את שלב האימון".

ובפינת מבנה אחת, פגשנו פרמדיקית שהייתה עסוקה מכדי לשתף הרבה, ונשארה קרובה לצוות שלה. "אני כאן מהשעה שלוש בלילה", היא מספרת לנו בקצרה. "ואני מאחלת לכולנו דבר אחד - שנישאר מאוחדים, חזקים, ושלא ניתן לימים קשים לשבור אותנו. זאת באמת זירה לא קלה - עשרות נפגעים וכמה הרוגים. אבל כאן, אנחנו מממשים את המטרה שלנו כחיילים - להגן על האזרחים. וזה כל הסיפור".