רגע אחרי שהבניין קרס כך, היינו עם הראשונים לזנק כשהאדמה רועדת

הסיפור מתחיל ככה: בעקבות רעידת אדמה בעוצמה של 6.5, ארבעה בניינים בשכונה ביפו התמוטטו כמעט לחלוטין. בקומות הראשונות של המבנים היו גני ילדים, חנויות, סוכנות דוגמנות ודירות מגורים מעל.

זהו האירוע שסביבו בנוי התרגיל של היחצ"א (יחידת החילוץ וההצלה הארצית), המתרחש בסדר גודל כזה לראשונה מזה 20 שנה, עם מאות משתתפים. "הרבה זמן לא תרגלנו אירוע כזה מסוג רעידת אדמה, ככה יחד - ממש כולם", מציינת סא"ל (במיל') י', קצינת ההדרכה ביחידה ומוקד רעידות האדמה של פקע"ר. "לרוב, כל מחלקה עושה זאת בנפרד, בגזרה שלה".

ההכנות החלו כבר מבעוד מועד: "בחנו איפה יכול להיות שתתרחש רעידת אדמה, אילו מבנים ייפגעו ואיך הזירה תיראה בהתאם. שבוע לפני, הגענו לאתר כדי להטמין 200 בובות שידמו כלואים מתחת להריסות, ואתמול התרגיל, שיימשך שלושה ימים רצופים, התחיל באופן רשמי".

אך עוד לפני תחילת החילוצים עצמם, הלוחמות והלוחמים נדרשים להרכיב תמונת מצב מלאה של הזירה. זאת כמובן, תשתנה בהמשך, שוב ושוב. "אנחנו לא פשוט מגיעים ומתחילים לעבוד", מדגישה הקה"דית, "יש סיפור שלם של אוכלוסייה. אנחנו בודקים מי גר בכל דירה, מי אמור היה להיות בבית בזמן רעידת האדמה, מי כבר חולץ ומי עדיין נעדר. כך, אנחנו בונים תמונת מודיעין של האתר ומזהים היכן עשויים להימצא לכודים".

אחר כך, יכולות האיתור המתקדמות של היחידה נכנסות לפעולה. לעזרת צוותי החילוץ, ארסנל אמצעים טכנולוגיים נרחב: בהם מצלמות ייעודיות, רחפנים זעירים שמסוגלים להיכנס לחללים צרים במיוחד ומערכות ססמיות המאפשרות לזהות סימני חיים גם בעומק ההריסות.

כדי לחלץ את ה'לכודים', לוחמי היחצ"א נאלצו להתמודד עם מגוון אתגרים רחב, בכל הגבהים. למשל, חלק מהבניינים קרס לחלוטין, וכך ארבע קומות "התכווצו" לכדי אחת. "לאירוע כזה אנחנו קוראים 'פנקייק'", היא מתארת, "בו הקושי הוא להיכנס בין שברי המבנה בלי שהוא יקרוס עוד יותר".

במצבים כאלה, היחידה עובדת בשיטת 'קילוף': באמצעות מנופים ושרשראות, מרימים בזהירות אלמנטים מההריסות ומקלפים שכבה אחר שכבה מהאתר. "אבל כשיש מידע על לכודים, אי אפשר לעבוד בצורה אגרסיבית מדי", מחדדת הקה"דית, "לפעמים במקום חילוץ על ידי מנוף, אנחנו פותחים מעין מנהרה קטנה ומדויקת שמאפשרת לנו להגיע עמוק פנימה".

"אבל אחד הכלים המשמעותיים ביותר, הוא דווקא השקט. לכן בערב הראשון של התרגיל, ביצענו 'הדממת אתר'. כל הכלים הפסיקו לעבוד, כל האנשים עצרו, ופתאום מתוך ההריסות, היה אפשר לשמוע נקישות של אנשים המשחקים פצועים".

אותן נקישות, הובילו את הכוחות לנקודה שבה נלכדו שניים מ'התושבים'. "הכוחות פרצו בזהירות את הרצפה, הורידו סולם פנימה והצליחו להגיע אליהם", היא מפרטת, "זה אולי תרגיל, אבל מדובר בתרחיש שראינו אירועים דומים לו ברחבי העולם, גם בשנים האחרונות".

לאחר תקופה שבה עיקר העיסוק המבצעי התמקד במלחמה, התרגיל הנוכחי שינה כיוון: "ברעידת אדמה יש אתגרים אחרים לחלוטין. מדובר בהרבה מאוד זירות במקביל, זירות גדולות וקשות במיוחד. סוג הקריסות שונה, והיקף הנזק רחב יותר".

"כשאנחנו יודעים שיש לכוד מתחת להריסות, העבודה הופכת להיות מאוד עדינה. כל אבן שמזיזים יכולה להשפיע על מה שנמצא מתחתיה. לכן אנחנו עובדים בצורה סטרילית, מדויקת וידנית. בסוף, גם עם כל הטכנולוגיה, יש רגעים שבהם הדרך להגיע ללכוד היא פשוט באמצעות הידיים של המחלצים".

ואכן, הידיים לא מפסיקות לעבוד: יש המרימות שברי בטון, יש שנושאות אלונקה כבדה, ויש שכותבות ממש על גבי הקיר טבלה המאגדת את מצבו של כל אזרח ואזרח. וגם כשניצבת לפניהם עוד יממה רועשת ומאובקת, אנחנו יודעים שלא יפסיקו במלאכה - עד שכל ה'לכודים' יסומנו כ'מחולצים'.