לפני החילוץ, 'אג"מים' ממפים את זירת ההרס - והופכים מובן מאליו לזהב

"אנחנו מכינים את כל ה'צנרת', וכשיש אירוע חירום, פותחים את הברז והמידע מתחיל לזרום", כך מתארת סא"ל נ', את עבודתם של אלו שלא נראים לעין, אבל השפעתם מורגשת בזירות ובמשרדי הבכירים - ענף אג"מים (אגירה ומיצוי מידע) בפיקוד העורף. 

אנשי הענף בראשו היא עומדת, הופכים בעצם כמויות עצומות של נתונים מתפרצים - לתמונה אחת ברורה בזמן אמת. אותה סקירה, מגיעה לדרג הטקטי שנמצא בזירת אירועי חירום, ולמקבלי ההחלטות הבכירים ביותר. 

מכך, אפשר לחשוב שהאתגר הגדול הוא איסוף החומר, אבל סא"ל נ' מתארת תמונת מצב דווקא אחרת. "הבעיה האמיתית היא לסנן את כל מה שאנחנו משיגים, להגיד מה אמת, מה פייק ניוז ומה AI או לא. אחר כך, לעשות סדר ולהביא אותו בצורה ברורה ומפורשת עבור הכוחות", היא מפרטת.

"למי שראה זירת הרס פעם בחייו יודע שזה כאוס - הכול עמוס, רועש וכוחות רבים מוזרמים אל המקום. ועכשיו, בתוך הסיטואציה הזו צריך להתחיל לקבל החלטות". בדיוק לשם כך קיימת מערכת ייעודית, שיודעת לרכז את כל מה שהכוח הטקטי צריך: תוכניות של המבנה שנהרס, מודלים, תצ"א, תמונת מצב של האוכלוסייה ועוד. 

מדובר באינפורמציה המאפשרת לקבל החלטות אסטרטגיות כמו מדיניות התגוננות: מה נפתח או נסגר במשק הישראלי לאורך המערכות השונות. "החלטות כאלה חייבות להיות מבוססות על אותו סט גדול של נתונים. לכן, אנחנו בעצם דואגים שכל הכלים והתשתית יהיו קיימים, אוספים את המידע לאורך זמן, ואז בשעת האמת משתמשים בו", היא מדגישה.

"במהלך שאגת הארי למשל, שארך כחמישה שבועות. כמעט כל יום, הגשנו סיכום לצד המלצות על מדיניות ההתגוננות, שעולות ולבסוף מתקבלות ע"י שר הביטחון וראש הממשלה. הם לא עושים על פי תחושת בטן, ולא על פי איזה ניסיון שיש מהעבר, אלא לפי הדאטה שמתקבלת אצלנו", היא מדגימה.

הדמייה של בית שמש

ולדוגמה מלב אירועי חירום, היא מציינת את הטיפול בזירת נפילת טיל: "אנחנו אוספים תמונות מהשטח, דרכן מפיקים מודל, אחר כך, מבינים איפה נחת הטיל, ומתחילים למצוא את המידע הרלוונטי שמכוון לכתובת ספציפית. במקביל אנחנו מלכדים גם תמונת מצב של כמות פצועים ונעדרים".

הדמייה של באר שבע

"לדוגמה ביישובים שהנחיות בו הוחמרו, היו יציאה גדולה של רכבים, וגם בסופרים, ראינו עלייה גדולה ומהירה של קניות. הבנו שמפלס החרדה עלה שם, וכנראה שההנחיות לא היו מונגשות ומותאמות לאותו אזור כמו שצריך. את כל אלו, הן הסיכום והן המסקנות, אנחנו מזינים אל תוך אותה מערכת, ואחר כך נעשה בזה שימוש בכל רמות האירוע", היא מסבירה.

"אפילו עכשיו, במשלחת לוונצואלה", נזכרת הרע"נית, "אנחנו הגוף שסיפק למשלחת הישראלית את כל ה'דאטה' שהם היו צריכים. כולל מערכת המשמשת עדיין את הגורמים הבכירים, ביניהם הנשיאה, כדי לעזור להם במשימת מיון המבנים שלהם".

הדמיות מוונצואלה

"אלה לא טבלאות אקסל שלא נגמרות, אלא ממש משהו שרואים בו תובנות שקופצות לעיניים. ואז עם זה אפשר לעבוד מאוד מאוד מהר. כך, אנחנו דואגים שהמהנדס יהיה עסוק בהנדסה עצמה, ויעשה את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר". 

אותה עבודה, כפי שמתארת הרע"נית, רחוקה מלהיות מספר שרטוטים על דף: "למשל, אני יכולה לפי תוכנית המבנה אם יש במבנה עמודי תמך או שאין, ולפי זה אם מותר להיכנס לזירה, או שחס וחלילה קיימת סכנת קריסה. זה ממש משמש אותנו בצעדים הראשונים בזירה".

"אבל זה לא רק 'וואו איזה יופי'", היא מדגישה, "אנחנו רוצים לעשות כל מה שאנחנו יכולים, כדי שלכוחות בזירות ההרס, יהיה פשוט יותר והתובנות שהם צריכים יהיה נגיד לרשותם".