תא"ל יובל גז נכנס לתפקיד מפקד עוצבת "הגליל" (91)

הקרב דרש ממנו עמידה עיקשת, עצבים של ברזל, שמירה על רוח איתנה לצד תחרות למידה ויוזמה בלתי נגמרת אל מול האויב וביצוע פעולות ומבצעים נועזים פורצי דרך. 

כמפקד אוגדה פעלתי אל מול גודל האחריות הצבאית והאזרחית, עשיתי כמיטב יכולתי לרומם את הרוח בחזית ובעורף. לאחר שנה יצאה אוגדה 91 להתקפת כפרי המגע ואתרי השיגור, להשמיד את האויב ותשתיותיו בכדי לשנות את המציאות הביטחונית ולאפשר לתושבי הצפון לשוב לבתיהם בביטחון. אוגדה 91 נלחמה עם שמונה חטיבות, במספר קרבות, במשך כחודשיים והשיגה את מטרותיה - איום ההתקפה המיידי על יישובי הגליל הוסר, והאויב במרחב הובס.

עבורי, הלחימה והובלת האוגדה בשדות הקרב, היו חובה וזכות אישית ולאומית. תקופה ומקום זה יזכרו בליבי לעד ויהיו צרובים בנשמתי - המקומות, הקרבות, האנשים, הפנים והשמות- חלק בלתי נפרד ממני ויישארו איתי לעד. 'ה׳ עוז לעמו ייתן ה׳ יברך את עמו בשלום לחזרת כלל תושבי הצפון, להחזרת החטופים וניצחון לישראל'".

מדברי מפקד עוצבת "הגליל" (91), תא"ל יובל גז: 

"ביום מרגש זה זוהי זכות ואף חובה גדולה עבורי לקבל את הפיקוד על עוצבת 'הגליל', אוגדה 91. מאותו יום ארור באוקטובר, עת נפתחה מלחמת 'חרבות ברזל', אוגדה 91 בהובלתך קלפר, עמדה על משמר גבול הלבנון וצברה הישגים מבצעיים המשנים בתכלית את האיום שמנגד. 

כעת- אנשי עוצבת 'הגליל' היקרים, אחיי ואחיותיי לנשק- על גבי הישגי המערכה, משימתנו לא תמה והיא אחת: החזרת תושבי הצפון בביטחון לבתיהם, לשגשוג ולפריחה. עלינו להשתמש בנחישות בכל הכלים העומדים לרשותנו על מנת למנוע את התבססותו מחדש של האויב מעבר לגבול. עלינו להבטיח כי לעולם נחצוץ בין האויב המבקש רעתנו לבין תושבי הגליל, נשקם בשילוב זרועות את חבל הארץ הצפוני ונבטיח כי מפעל החיים הגלילי יישוב, ייבנה וישגשג".