"יש לנו היום מענה חזק ואיכותי הרבה יותר משהיה לנו ברצועת הביטחון"

"מה זה לבנון בשבילי? זה ימים ולילות של מארבים בתוך שיח עמוק בשטח האויב", כך משחזר אל"ם פיני יוסף, כשפניו משקיפות מהתצפית בהר דוב לכיוון השכנה מצפון.  

אל"ם יוסף, ששירת כקצין בסיירת אגוז, יחידה שלקחה חלק משמעותי מאוד במערכה הצפונית, הוא אחד מבין מפקדים בכירים שהתרכזו בשבוע האחרון בתצפית "רצועת הביטחון" שבפיקוד הצפון, שרשרת מוצבים בהם ישב צה"ל עד לפני 18 שנה. יחד הם העלו זכרונות וסיפורים מהימים בהם נלחמו בסבך הלבנוני. 

במשך 15 שנים, מוצבי רצועת הביטחון שמרו על גבולה הצפוני של מדינת ישראל מפני תקיפות וחדירות של ארגוני הטרור מכיוון לבנון, עד שבשנת 2000 יצא ממנה אחרון חיילי צה"ל. 





"עלינו לשמר את יכולות התחבולה, היצירתיות והערמומיות של החוד הלוחם כפי שהכרנו בלבנון"

"רצועת הביטחון בנתה את צה"ל שאנחנו מכירים היום - בין אם זה הדברים הטובים יותר או הטובים פחות", מבהיר תא"ל נדב לוטן, מפקד אוגדת המפץ, אוגדת מילואים בפיקוד צפון, בדברים שנשא מול המפקדים שהגיעו להר דוב. "אני כמפקד התפתחתי בזכות לבנון. הרצועה בנתה את הביטחון העצמי של הלוחמים, פיתחה את העצמאות שלהם ושידרגה משמעותית את היכולות המבצעיות שלהם".



אלמנט מרכזי נוסף המאפיין את תקופת השהות ברצועת הביטחון, כך מציינים תא"ל לוטן ואל"ם יוסף, הוא האחריות הגבוהה שהייתה מוטלת על כתפי המפקדים הזוטרים. "התחושה שאתה כמפקד מחלקה או פלוגה אחראי על מוצב שלם ועל ביצוע פעילויות מבצעיות חשובות כמעט מדי לילה - היא מדהימה", מספר תא"ל לוטן.

"היינו מתכננים לבד פעילויות מבצעיות בעומק השטח ויוצאים לבצע פשיטות גדולות ומורכבות בצורה עצמאית לחלוטין", נזכר תא"ל לוטן. "אנחנו היינו אלה שנמצאים בחוד וחווים באמת את מה שקורה בשטח - ולכן ניתנה לנו הסמכות להכין ולבצע את המשימה שלנו לבד".  

"הדבר שהכי נותר בי היום מלבנון זה הפיקוד מוכוון המשימה, והיוזמה שהייתה בידי המפקדים הזוטרים", מוסיף אל"ם יוסף. "בזמן לחימה הכוחות יגלו לפתע שהדרג הגבוה לא יכול להיות כל הזמן ליד האוזן ולומר להם מה לעשות, ולכן מצופה מהם להיות אלה שיקבלו את ההחלטות, יקחו את היוזמה בשדה הקרב ויכריעו את האויב".



עוד הוא מדגיש, כי לדעתו עדיין ניתן למצוא תמצית מהמציאות הביטחונית ברצועת הביטחון גם בתעסוקות המבצעיות שמבצעים כוחות צה"ל ביהודה ושומרון בימים אלו, בין היתר במוצבים ובפילבוקסים הפרוסים בגזרה.

"באיו"ש כמו בלבנון, קיימים כוחות מבצעיים קטנים ועצמאיים שבראשם עומד מפקד המחלקה או הפלוגה", הוא מבהיר, "עלינו להמשיך לפעול כדי לשמר את יכולות התחבולה, היצירתיות והערמומיות של החוד הלוחם כפי שהכרנו בלבנון, על מנת להיות מוכנים לאתגרים עתידיים שעשויים להיות קשים יותר מקודמיהם".

"התעצמנו פי כמה רמות מהאויב"

מלבד הזיכרונות מרצועת הביטחון שהציפו המפקדים במעמד המיוחד, במהלך האירוע דובר לא מעט על הגורמים שהביאו לפירוק קו מוצבי הרצועה ועל השינויים שעבר צה"ל במהלך השנים כדי לתת את המענה ההולם והנכון ביותר לאויב שמעבר לגבול.

"מהתקופה האחרונה בה רצועת הביטחון פעלה, בתהליך שנמשך עד היום, האויב שמולנו נהפך מגוף לא מאורגן לצבא סדיר של ממש", מסביר תא"ל לוטן. "באמצע שנות ה-90, חיזבאללה החל לפתע ליטול את היוזמה ולבצע התקפות מתוקשרות היטב נגד המוצבים שלנו, שהפכו ברגע מנקודות כוח ושליטה למטרות נייחות".


"צורת הפעולה החדשה של האויב הציבה לנו אתגרים חדשים לגמרי", הוא מוסיף. "שילמנו מחירים גבוהים על השהייה הסטטית שלנו, ובסוף השינויים שחלו בצד השני הביאו לכך שהנוכחות שלנו שם והאסטרטגיה המבצעית שנקטנו באותם עשורים כבר לא נתנו את המענה שהיינו זקוקים לו".

היציאה מדרום לבנון חייבה את צה"ל למצוא פתרונות אחרים לאויב שמעבר לגבול, איתו הכוחות נפגשו גם לסיבוב שני ומאתגר במהלך קיץ 2006. "אחרי מלחמת לבנון השנייה והמסקנות שעלו ממנה, הצבא החל באימונים סדירים, גדולים ומאתגרים המכוונים אך ורק להכרעת האויב מצפון", מדגיש אל"ם יוסף. "הצבא עבר תפנית מאוד משמעותית מבחינת תורת הלחימה, הטמעת אמצעי לחימה מתקדמים וגם שיפור מערך האיסוף והמודיעין".

"יש לנו היום מענה חזק ואיכותי הרבה יותר משהיה לנו ברצועת הביטחון", ממשיך ומצהיר אל"ם יוסף. "אם האויב שמולנו התעצם מארגון טרור לצבא סדיר - אנחנו התעצמנו פי כמה רמות יותר ממנו. רצועת הביטחון נועדה להגן על תושבי הצפון, והמשימה שלנו נשארה זהה. הדבר היחיד שהשתנה היא השיטה והדרך שלנו להשיג את היעד, והיום אנחנו יודעים לתת לאזרחי מדינת ישראל הגנה טובה יותר מתוך תחומי הארץ".