חטיבת השריון הראשונה בצה"ל חוזרת לטנק האהוב והמוכר

את ההערכה הטהורה של אל"ם בני אהרון כלפי לוחמי חטיבת המילואים עליה הוא מפקד, קשה לפספס. כבר בתחילת השיחה הוא מספר לי שאומנם הוא יחסית חדש בתפקידו כמפקד חטיבה 8, אבל כבר הספיק להתפעל: "בכל מפגש שלי איתם, אני מופתע כמה הם עושים מעל ומעבר - מגיעים באופן קבוע לימ"ח (יחידת מחסני חירום) כדי לבדוק שהטנקים שלהם כשירים, מקיימים ישיבות באמצע שבוע, וכמובן מתייצבים לאימונים - הכול עם תחושת שליחות מאוד גדולה".

בחודש האחרון, הוביל המח"ט את הפלוגות שלו בסדרת אימונים מיוחדת, שהתקיימה בשיתוף עם אחת מחטיבות החי"ר הסדירות בצה"ל. על כך נרחיב בהמשך, אבל קודם - קצת על חטיבה 8, חטיבת השריון הראשונה בצה״ל שהוקמה כבר ב-1948. את המשימה קיבל יצחק שדה - לכן היא נקראת גם 'חטיבת הזקן' - על שם הכינוי שלו. יכולתם למצוא בה לוחמים יוצאי הפלמ״ח והלח״י, ואנשים שהגיעו מכל העולם, בהם ניצולי שואה. 

החטיבה לקחה חלק בכל מלחמה, בקרבות מופת לכל אורך ההיסטוריה. כיום, היא חטיבת שריון במילואים תחת אוגדה 91 המגנה על לבנון, ובדיוק הוסבה לטנקי מרכבה סימן 3 בז. גילם של המילואימניקים נע משנה אחרי השחרור, ועד גיל 50. ״יש אנשי הייטק, אנשי משפחה, אנשים מאוד עסוקים, שיכולים להחליט שהם מפסיקים לבוא לשירות מילואים - אבל עדיין מגיעים״, מספר לי המח״ט.

בשנה האחרונה, ובארבעת החודשים האחרונים בפרט, החטיבה קיימה אימונים רבים - בין היתר, לקחה חלק בתרח"טים סימולטיביים, התאמנה בצאלים עם סימולטורים, והחל מאמצע נובמבר, היא משתתפת באימוני שת"פ עם גדודי חי"ר סדיר במתאר הצפוני ברמת הגולן. "הייתה 'מריבה' בין המ״פים מי עומד לפקד על האימון הזה", הוא מחייך.

בכל שבוע, פלוגה אחרת מהחטיבה התאמנה, כאשר המטרה הייתה לדמות מצב של לחימת טנקים בלבנון, יחד עם כוחות החי"ר. "הם סיימו אימון גדודי בצאלים עם הכוכ"ב, יצאו לחופשת חנוכה וחזרו הישר לשת"פ הזה - זה ממש אינטנסיבי".

"התרגיל התחיל מיומיים של התחיילות", מפרט המח"ט, "ממש כמו לוחמים חדשים בשרשרת החיול, שמקבלים מדים ונשק. בהתחלה, הם קיימו ירי פגזים רטוב ועשו תרגולות בתוך צוות הטנק, כדי להתחמם לקראת התרגיל הגדול".

"ביום השני, כבר ביצענו תרגולות של הגנה והתקפה עם לוחמי החי"ר", הוא ממשיך, "איתור וחשיפה של אויב וטכניקות לחימה בתוך שטח בנוי בלש"ביות ברמת הגולן. התעסקנו באויב שמתבצר והופך את השטח הבנוי - למתחם מבוצר לכל דבר, ואיך נלחמים באויב כזה". 

במשך שלושה ימים, נעו המילואימניקים מאזור קיבוץ גונן, שלמרגלות רמת הגולן, אל עבר מרחב אל-פוראן, ומשם התקדמו לחרמון - עליו הסתיים התרגיל. 

הייתה כאן גם בשורה של שיבה הביתה: "זה האימון הראשון של חטיבה 8 מאז ההסבה לטנק מרכבה סימן 3 בז. היה מדהים לתרגל איתו, כי רוב האנשים כבר נלחמו עליו בסדיר שלהם, ומאוד התגעגעו אליו. הם אמרו שזה ממש כמו לרכוב על אופניים - הם חזרו הביתה, לטנק המקורי שלהם ולטכניקות הלחימה שהכירו כל כך טוב".  

אל"ם אהרון הוא איש שריון בכל רמ"ח איבריו, מאז ומתמיד - הוא היה סמח"ט 188, מג"ד 75 ומג"ד בשיזפון, אבל רגעים מסוימים על הטנק עדיין מצליחים לרגש אותו. "בתרגיל הקודם, הענקנו לאחד המ"פים דרגת רס"ן בלילה", הוא נזכר. 

"ראיתי כמה הוא התלהב מזה, ממש באותה המידה שקצין או חייל סדיר מתרגש מקבלת דרגה. אנשים מכל הגילאים באו לטנק הזה, והיינו עליו כולם, וזה היה רגע מיוחד", הוא מתאר, "זה הדגים לי איך בשנייה אחת, האנשים האלה חוזרים להיות שוב לוחמים, כמו שהיו לפני 10 שנים. הם רציניים לגמרי, כי מבחינתם - זה יכול להיות האימון האחרון לפני המלחמה".

״זה מדהים שבחור בן 22 מתאמן לצד גבר בן 40 שנלחם בלבנון השנייה", מתאר אל"ם אהרון, "כל מ״מ בחטיבה יודע שביום מן הימים הוא גם יהיה מ״פ - האנשים מגדלים את עצמם בתוך החטיבה ויודעים שאין מישהו אחר שיעשה את זה במקומם - והכול מגיע מתוך תחושת מחויבות חזקה״.

האימון עצמו התקיים ביום חורפי ברמת הגולן, בתנאים לא פשוטים, והמח"ט מעיד שהלוחמים עמדו באתגרים שהוצבו להם. "עכשיו הם בבוץ, ועוד רגע הם שולחים לנו תמונה מהמשרד שלהם באלביט", הוא מנסה להמחיש לי את הפער בין שירות המילואים לחיים באזרחות, "אחד המ״פים בכלל עושה דוקטורט במתמטיקה. כמח"ט, אני מרגיש שהם מאתגרים אותי ברמות האינטלקטואלית והערכית".

"אנשי המילואים הם חיוניים להגנה על ישראל ואני סומך עליהם מאוד״, מסכם אל״ם אהרון בלי שמץ של הגזמה, ״יש פה חבר'ה מעולים שבאים ונותנים מעצמם. אם תשאלי אותי מה מחזיק את האנשים בחטיבה, מה מביא אותם למילואים - זה קודם כל כי הם אוהבים אחד את השני, את הצבא ואת המדינה".