אמרו לי להצטרף ללוחמים האלה, לא אמרו שייקח שעה למצוא אותם

ביום רביעי שעבר מצאתי את עצמי מחפשת אחר חבורת לוחמים ביער ירוק בגליל המערבי. אחרי הסתובבות בין עצים ושיחים גבוהים, אני תופסת אותם מחכים בתוך כיפת יער קטנה שעיצבו בעצמם, בשיאו של שבוע הסוואה. 

מדובר באימון ל'בנאים' נבחרים מצוותים שונים, שמשרתים בגדוד האיסוף 869 החולש על לבנון. הוא נועד לחזק את יכולות ההיטמעות שלהם בשטח. הבנאים, ממש כמו שזה נשמע, אחראים לבחור איפה הכי נכון לצוות שלהם להתמקם, ולהנחות את אופן ההסוואה של העמדה. זו ממש אמנות מבחינתם. 

כדי לדעת איך להסתוות, צריך לרדת עד הפרטים הקטנים ביותר. "אנחנו כבר יודעים ממש לזהות את הריח של כל עץ, ובאיזה אזור אפשר למצוא אותו", מתגאה שחר גליקו, סמל צוות בגדוד 869, ומגלה לי שביער בו אנחנו עומדים יש עצי קטלב, ברוש, אלה ועוד כמה סוגים.

אותם לוחמים משתייכים לצוותי אי"ל - איסוף ויירוט לגבולות. הם משתמשים בנוף המיוער כדי להסוות את עצמם - קוצים, צמחייה וענפים - מה שהטבע מציע, ובאמצעות כלים טכנולוגיים, מתצפתים על האויב. 

האימון הייחודי אליו הגעתי, היה שת"פ ראשון מסוגו עם מדריכים מיחידת אגוז, שמתמחים בהסוואה במתאר הצפוני, ותרמו ללוחמי 869 מהידע הרב שלהם בתחום. המטרה היא לקדם לוחמנות בסבך.

במלחמה, מספר לי הלוחם סמל אבן קלישר, הם יכולים לשהות בעמדות על הגבול בין ימים לשבועות, ולאסוף מידע שיתרום ליצירה של תמונה מודיעינית בזמן אמת. "יוצא לנו לראות פעילי חיזבאללה גם בעיניים, אבל זה תלוי במרחק", מוציא אותי לרגע הלוחם ממסגרת האימון, אל שגרת היום-יום שלהם בגבול הלבנוני, "אם הם רואים אותנו, כנראה שאנחנו לא עושים את התפקיד שלנו טוב".

אני מלווה אותם בחיפוש אחרי עמדה חדשה להתמקם בה. "המטרה היא לאתר מקום שיאפשר לנו לשהות בו בנוחות מינימלית, לאורך זמן ממושך", מבהיר הלוחם. בדרך אנחנו נתקלים בשיחים שהם לא ברי מעבר. הלוחמים הולכים ביניהם למרות ההתנגדות הפיזית, או כמו שמגדיר סמל הצוות, "אוכלים" אותם: "אנחנו מצפים מהם להיות ממש בתוך השיח - המטרה היא שהם והשיח יהיו אחד".

הגענו לנקודה חשופה לחלוטין, שאחד הבנאים מגדיר ככזו שמשרתת את המשימה שקיבלו מהמפק"צים. "בעוד שעה לא תראו אותנו בכלל - האזור יהיה מכוסה וסגור", הם מכריזים בביטחון ומסבירים שכל החלק הקדמי שמופנה לשטח האויב המדומה, יוסווה לגמרי - חוץ מחרך קטן דרכו יתצפתו. האמת, מרשים. 

הכוח מוציא את המזמרות והמסורים, ומתחיל לעצב את השטח - גננים מבצעיים לכל דבר. "לפעמים אנחנו רואים חזירי בר או תנים בזמן אימונים או במבצעי", צוחק סמל קלישר, כשבאופן די סמלי, חמש דקות לאחר מכן, עוברות מאחורינו שתי פרות.

בעוד שהם ממשיכים לסדר את המרחב, המפקדים כבר מקפיצים אותם ל'גשם סגול' - ירי פצמ"רים על העמדה. "אנחנו רוצים לראות איך הם מתפעלים קיפול שקט של עמדה. תוך דקות - הם כבר עפים מפה. זה משהו שלא היו מצליחים לעשות ביום הראשון לאימון הזה, הם לגמרי בנו אורגניות", מציין סמל גליקו.

אני לא יכולה שלא לשים לב לקרבה הפיזית ללבנון, ולדמיון בין שטח האימון למתאר הצפוני. "המשימות שתרגלנו כאן רלוונטיות מאוד לגזרה - אם זה להכניס אותם למרחב שזהה לאיתור, או לספר להם שהם נמצאים בכפר עוין. זה עוזר ללוחמים להיכנס ל"סרט" של המשימה, ולעשות אותה בצורה הכי טובה".