"אתה חייב להבין שהאויב חי בשטח. אסור, אסור לתת לו הזדמנות"

"הדבר שהכי זכור לי זה השקט. המקום עצמו יפהפה, פסטורלי. הוא מדהים. אבל בשנייה - בום, פיצוצים. אתה חייב להבין שהאויב חי בשטח ומכיר אותו. אסור, אסור לתת לו הזדמנות להצליח", כך מתחיל לשחזר באוזניי אל"ם אוהד מאור, מח״ט 401, שמצא עצמו תופס את המושכות כסמג"ד 9, בעיצומו של "הקרב בסלוקי" - אחד הקרבות הקשים והמאתגרים ביותר של מלחמת לבנון השנייה. 

"הייתי עתיד אז להתמנות לסמג״ד 9. הגעתי לגדוד לפני המלחמה, והוגדרתי שלישי בשרשרת הפיקוד. עוד טרם הכניסה לסלוקי, הגדוד ביצע פעולות התקפיות בלבנון. שם, נהרגו שלושה לוחמים, ביניהם מפקד הפלוגה. נפצעו גם המג"ד והסמג"ד, ממטח טילים שארב להם בפאתי הוואדי". 

תוך 12 שעות, מצא את עצמו אל"ם מאור נכנס פנימה, יחד עם מג"ד מחליף, ליאור הופמן, וצוות טנק חצי מאולתר - והפך לסמג״ד 9. "הכנסנו איתנו לבטן הטנק חימושניקים, ובדרך טיפלנו וחילצנו טנקים, משהו כמו תשעה", הוא נזכר, "פגשנו את הגדוד בעיצומו של קרב קשה מאוד, עם נפגעים והרוגים. צריך לתפוס את האנשים, לחבק אותם, לחזק אותם, ובאותה העת לתת פקודות ולהוביל אותם". 

גדוד 9 כעת בלחימה עצימה בתוך השכונות בדרום לבנון. מהצד השני של הגבול כבר החלו לזרום דיווחים על רגיעה מתקרבת, שרחוקה שנות אור מהמציאות של הלוחמים בחזית. 

"כשהגענו פנימה, התחילו שיחות על הפסקות האש, אבל האיומים לא חלפו. כל הזמן היינו בעמדות אבטחה, מוכנים להגיב ולפעול הכי מהר", ממשיך אל"ם מאור, "המשימה הייתה ברורה - להחזיר את כולם הביתה, בלי להשאיר אף אחד".

למשימה של הגדוד ב-401 הצטרף גם גדוד "שחם" (931) של חטיבת הנח"ל, שקיבלה את המשימה לכבוש רכס הרים קריטי, שיאפשר שליטה מירבית על המרחב. "היה לילה, חושך, שקט. פעילי חיזבאללה לא מזהים את ההתקרבות שלנו לכפר. ניצלנו את החשיכה ויצאנו להתקפה גדודית - כדי לכבוש את היעדים ששולטים על צומת הכניסה, להשמיד את האויב והתשתיות של מערך ההגנה שישב שם", משחזר אל"ם יאיר צוקרמן, מח"ט עציוני, אז סמ"פ בגדוד 931 של הנח"ל.

מעטה החשאיות הגדולה שאיתה נכנסו הכוחות התפוגג מיד עם הפתיחה באש. מחבלים שהיו בקו ההגנה הראשון מתעוררים, והכוח המוביל סופג אש מסיבית מאחד הבתים. "אנחנו מרכזים מאמץ על הבית הזה וכובשים אותו", משחזר אל"ם צוקרמן, "ירינו, הסתערנו, זרקנו רימונים ופגענו במחבלים ששלטו על החצר והרסנו את האיום".

קרוב ל-48 שעות אל"ם מאור נלחם בלבנון בקרב בסלוקי. ביממות העמוסות שעבר הוא הספיק לחוות את רוח הלחימה, הרעות ואומץ הלב של הרבה מהמפקדים: "אני זוכר את רגע חציית הגדר בחזרה. תחושת מסוגלות, עם כל המשמעות של זה, וכל האתגרים. אתה מבין שחזרת לבית שלך, יצאת למשימה להגן עליו ועל המדינה. בצער רב ובכאב גדול על חברים שנשארו בתוך לבנון - אבל עם מטען שלם ללמידה להמשך הדרך". 

"הקרב הזה מסיים את המלחמה, ואנחנו לגמרי "משרישים" אותו בחטיבה כיום". כיום, כפי שמעיד צוקרמן, בתור מי שהספיק לפקד על הכשרות חטיבת הנח"ל בעבר, היכולות הקרביות הרבה יותר מתקדמות: "מערכת הפקת הלקחים הייתה כל כך גדולה. אנחנו במקום אחר לגמרי. האימונים, אמצעי הלחימה, הקטלניות. אין כזה דבר שריון בלי חי"ר, ואין חי"ר בלי שריון".