מצאתי את עצמי מדלגת בין תעלות תת-קרקעיות לקירות מלאי היסטוריה

כשהבטיחו לי סיור ב'אסטרא' - המוצב הכי צפוני בארץ, לא חשבתי שאמצא את עצמי מטפסת עליו במהירות, וקופצת מבין הגגות שלו בחשאיות מירבית. 

ביקור באסטרא היה אחד מהמטרות שלי בשירות, והדרך לשם הייתה תלולה ומלאה בבלת"מים - כשיום לפני, כשהייתי במפח"ט 474, שמעתי בחצי אוזן קצין מספר שהוא עולה למוצב לפנות בוקר בשביל לתרחש את פלוגת אסטרא, קפצתי על ההזדמנות. וככה התחלנו נסיעה של יותר משעה, בשבילים התלולים של ההר, שכוללת פתיחת ציר במיוחד ואבטחה שמלווה אותנו בכל רגע. 

סביב השעה 7:00 כבר הייתי בפסגה. שכבת עננים עטפה את ההר, אבל עדיין יכולתי לראות את הנוף שמסביבי. מימיני סוריה, משמאלי לבנון ומולי - אבן הגבולות, החוצץ הרשמי בין שלוש המדינות, ומקום בו עובר ציר הברחות של סמים מלבנון לסוריה. 

עבור עיניים רגילות, האבן שמונחת שם לא אומרת הרבה, אבל ללוחמים היא חיבור של קו אלפא בסוריה והקו הכחול בלבנון, וסימון מובהק להפרדה המוחלטת בין שתי הזירות.

"המוצב הוא נקודת מפתח משמעותית", אומרת סרן מאיה חיימוביץ', מ"פ איסוף בגזרה, "מעבר למיקומה האסטרטגי, הלוחמים שתופסים שם קו לומדים על שתי גזרות נפרדות ושני אויבים שמחייבים התמודדות שונה ומותאמת". 

המרחק בין כפרים לבנוניים הוא בלתי נתפס, מטרים ספורים ממני יכולתי להשקיף על עשרות אם לא מאות בניינים זעירים - וכל אחד שמתקרב למוצב יכול להיות רועה צאן תמים שלקח פנייה לא נכונה במעלה ההר, או פעיל חיזבאללה שמגיע לאסוף מידע. 

לכוח שעושה בט"ש כאן בפעם הראשונה, כמו שמציינת המ"פ, תמיד לוקח קצת זמן להתאקלם לגזרה הייחודית. השקט הפסטורלי של הצפון עלול לתעתע, והקרבה לאויב לעתים בלתי נתפסת - הם רואים אותו מפטרל לידם, ומרגישים את החיכוך באופן יומי. 

"האויב שם יותר מתוחכם, הוא לא אימפולסיבי", מדגישה סרן חיימוביץ', "הוא עובד בצורה מחושבת, עושה הרבה איסוף, ולא יפעל עד שהוא מכיר את הגזרה במאת האחוזים - כל פעולה שתצא תתוכנן לטווח רחוק ותהיה בתזמון מדויק, ואנחנו נערכים כמובן בהתאם". 

באותו בוקר, החליטו לתרגל את הלוחמים בתרחיש קיצון של חדירת פעילי חיזבאללה למוצב, ואני הצטרפתי לבימוי אויב. ביקשו מהם להפתיע את הלוחמים בש"ג, ולנסות לחדור למוצב. הלוחמים ניטרלו אותנו עוד לפני שהתקרבנו.

בשלב השני של התרחיש, נכנסנו למוצב בשביל שהלוחמים יתרגלו אירוע חדירה. שם, מצאתי את עצמי מטפסת על קירות מלאים בהיסטוריה, מכתובות גרפיטי ועד מבנים שספגו קטיושות ורקטות. מיד אחרי, הלכתי למנהרות ולתעלות התת-קרקעיות שבמבנה - שמאפשרות לקיים שגרת מוצב פעילה בזמן לחימה.  

כל פתח במוצב צופה על נקודת תורפה מבצעית שעלולה להוות איום, ובשגרה הלוחמים עורכים פטרולים מקיפים בשביל להתבסס במרחב.

"זו גזרה שלא פשוט לשלוט בה", מסכמת סרן חיימוביץ', "המפקדים חווים הרבה דילמות במרחב הפעולה שלהם, צריך לדעת להגיב מול האויב ולהיות מחושב ומתוכנן. למרות כל האתגרים, אין ספק שזה אחד המוצבים הכי מעניינים בארץ".