שמענו מה עשו בפצ"ן כדי שלא יהיה לכם קר השנה

250 רדיאטורים, 5,000 שקיות חימום ו-15 טונות של מלח להמסת השלג, הם רק חלק מהציוד בו הצטיידו החיילים בחרמון ורמת הגולן לקראת הסערות והגשמים. אז איך מוודאים שלא יהיו נזילות בחדרים? ומה עושים במקרה של היפותרמיה? את הכתבה הזו אנחנו ממליצים לכם לקרוא מתחת לפוך

03.01.22
עדי בר, מערכת אתר צה"ל

אי אפשר היה שלא לשים לב לסופה "כרמל" שהכניסה כמעט את כולנו לבתים. מבול בלתי פוסק ירד ברחבי הארץ, מזג האוויר היה קר מהרגיל, ובאזורים מסוימים גם ירד שלג שהלך ונערם על פסגות ההרים. אבל בגזרה הצפונית, החיילים כבר מיומנים בהתמודדות עם מזג אוויר כזה - ואין מצב שתתפסו אותם לא מוכנים. 

לחטיבות המרחביות בצפון יש מוצבים שמוגדרים כמוצבי שלג - ישראלי, מצפ"ש, אסטרא, ערער, יוספה, נחל שיאון וגלדיולה. לכל  מוצב יש מכולה עם ציוד חורף שמיועד לחיילים שנמצאים בו - כובעים, בגדים תרמיים, נעליים ומעילים.

ההכנות לתקופה נעשות מחורף לחורף - המוצבים מכינים תוכנית עבודה על סמך הלקחים שהופקו מהחורף הקודם, ומיישמים אותה במהלך השנה כדי להיות כמה שיותר מוכנים לקראת השלג הבא. כשהמעלות מתחילות לרדת, מתחילים להתכונן - ביקורות ומסדרים, כדי שלכולם יהיה את הציוד הנדרש.  

"אנחנו רואים את התקלות שעלו בחורף הקודם, ומתקנים אותן לקראת העונה הבאה - לדוגמה, במוצב אסטרא, ציפינו את הגגות בציפוי מיוחד ועמיד בפני מים ושלג, כדי למנוע נזילות לתוך המבנים", מפרט הקל"ח, "אנחנו קודם כל דואגים לחיילים במוצבי הקצה - אין דבר כזה שמישהו ילך לישון עם גג מטפטף".

אספנו לכם את הנתונים המדויקים של הציוד החדש שרכש פיקוד הצפון לחורף הנוכחי: 

 565 רדיאטורים

 17,500 שקיות חימום

 11,000 מעילי סערה

 12,000 מכנסי סערה

 9,000 סרבלים מרופדים

 1,200 זוגות נעליים קנדיות

 15 טון מלח להמסת השלג

אז איך מתמודדים החיילים עם הקור בפסגות הצפון? המעלות יכולות להגיע למינוס תשע בשיא החורף, ולכן כל המוצבים מחוממים במערכת מרכזית שמגובה בגנרטור, כדי לוודא שלא יהיה מצב שבו ללוחמים יהיה קר. בנוסף, בכל מוצב הוקם חדר חימום, שישמש את הכוחות במקרה של היפותרמיה. 

הכוחות מצוידים גם בפק"לי נתק, שכוללים מנות קרב וכמויות גדולות של מים. "יש לנו סטים שאנחנו אורזים מראש עם ציוד חדש לכל חייל, וכשמתחיל לרדת שלג אנחנו מחלקים להם את האספקה המוכנה", מספר רס"ן וג'דאן סרחאן, קצין הלוגיסטיקה של חטיבה 474, המשתרעת על פני רמת הגולן והר החרמון. 

מעבר לכך, בחטמ"ר 474, הכוחות בשטח נערכו במשך מספר חודשים לשלג הקרב באמצעות הכנות לוגיסטיות והנדסיות, כדי לאפשר המשך שגרה מבצעית במרחב ההר. כחלק מהיערכות זו, פעלו כוחות ההנדסה של אוגדה 210 לגידור גבוה יותר של שדות המוקשים -  שיתחום את גבולות השטח כשהשלג מצטבר לגובה, ויבטיח שאף אחד לא ייכנס לשם בטעות.

"בשלג כבד אי אפשר לעלות עם משאיות, ובזכות הפנ"ש (פינוי שלגים) אנחנו יכולים לעלות למוצבים עם דלק, אספקה, ציוד ואמצעים רפואיים שונים", מסביר רס"ן סרחאן. אבל זה לא הדבר היחיד שהפנ"ש עושים - השנה, הם חידשו והשלימו הצבת עמודים גבוהים הצבועים באדום וצהוב לאורך צירי החרמון, כדי לסמן אותם בבהירות. כך, גם כשיש שלג כבד וערפל שמכבידים על הראייה, הנהגים יידעו לנסוע בין שני העמודים וכך לא יסטו מהציר.

 

בין אם בפתיחות צירים לתושבים ובין אם בסיוע וחילוץ במקרים של הצפות, דואגים בפיקוד הצפון להדגיש שהכוחות נערכים לסייע למרחב האזרחי בכל עת - כפי שבשנה שעברה כוחות ההנדסה פילסו את השלג ופתחו את הציר לבית החולים 'זיו' בצפת. "אנחנו מתאמנים בכל מצב, בכל מזג אוויר, ועושים הכול כדי לשמור על כשירות מבצעית ולדאוג לחיילים שלנו", חותם רס"ן סרחאן, "מבחינה לוגיסטית אנחנו יכולים לשרוד כל סופה - המטרה שלנו היא לשמור בצורה הטובה ביותר על הגבול, על מטיילי החרמון, ובעיקר על החיילים שמגנים עלינו".