אתר שש על שש - הסתער בראש ונותר אחרון
מורשת קרב המביאה את סיפורו של רב"ט יעקב גרשפלד, מ"כ "טרי" בגדוד חי"ר.
לאחר שמפקדיו נפצעו או נהרגו בקרב, הוביל את הלחימה תוך חיפוי על חבריו וטיפול בפצועים.
אוכלוסיית יעד: לוחמים ופיקוד זוטר.
גזרה: צפון - רמת הגולן.
ערכים ודגשים העולים מהדיון:
דבקות במשימה וחתירה לניצחון | אחריות | חיי אדם | מקצועיות | רעות.
התמודדות עם הלחצים המופעלים על החייל בשדה הקרב.
תקציר האירוע:
ביום החמישי ללחימה, ה–9 ביוני, הוקפץ גדודו של רב"ט יעקב, מ"כ "טרי" בפלוגת החוד, למשימת כיבוש מוצב תל פאחר הסורי. הכוח יצא לדרך רכוב על גבי זחל"מים, אך לאחר שרבים מהם נפגעו מאש אויב ניתנה הוראה לנטוש את הרק"ם ולעלות על המוצב ברגל.
יעקב עמד בראש כיתת החוד כ"גשש", שתפקידו לגלות עמדות אויב, להתריע עליהן ו"למשוך קדימה". הכוח לחם בתוך תעלות המוצב לאורך כ–200 מטרים ללא נפגעים, עד שבמרחק מה מהם ראו סככת פח.
המ"פ הורה לטהר את אזור הסככה. במהלך ההסתערות נפגעה רוב הכיתה והתחמושת אזלה. יעקב המשיך ללחום ולטפל בפצועים עד שנותר לבדו בתעלה, תחת האש הסורית. הוא שכב שם זמן מה, מנותק מיחידתו, עד שהגיע למסקנה כי לא יוכל להישאר במקום והחל זוחל לקטע תעלה שטרם טוהר. תוך כדי תנועה אל עבר שארית פלוגתו נתקל בחייל סורי והצליח לחסלו ולהצטייד בנשקו. לאחר שחָבַר לפלוגה נרתם יעקב לעזרה בפינוי הפצועים.
לאחר המלחמה הוענק ליעקב גרשפלד עיטור המופת על פעילותו.
שאלות לדיון:
טרם הצפייה יש לתאר לחיילים את הסיטואציה ולשאול אותם כיצד היו מגיבים (אתם מצויים בקרב קשה מול אויב נחוש, החברים שלידכם נפגעים בזה אחר זה והתחמושת אוזלת. מה עובר לכם בראש? כיצד תגיבו?).
לאחר הצפייה יש לשאול:
1. כיצד הרגשתם כשצפיתם בסיפור הקרב? האם יש רגע אחד שהתחברתם אליו במיוחד?
2. מה לדעתכם הוביל את יעקב בפעולתו? אילו ערכים באים לידי ביטוי במעשיו? וכיצד?
3. במהלך הקרב התמודד יעקב עם סיטואציות מורכבות, תוך גילוי גבורה, דבקות במשימה וחתירה לניצחון.
א. כיצד ניתן להתכונן למצבים כאלו?
ב. מהם לדעתכם המניעים הגורמים לאדם לפעול באומץ לב ובגבורה ב"זמן אמת"?
4. במהלך הקרבות יעקב גילה אחריות ויוזמה תוך שהוא מוביל את הלחימה ומחפה על חבריו.
א. האם לקיחת אחריות ויוזמה מצופה רק ממפקדים?
ב. איך היא באה לידי ביטוי בשגרה ובחירום?
ג. למפקדים: כיצד ניתן לעודד בקרב פקודינו נטילת יוזמה ופעולות גבורה בשדה הקרב?
דגשי מפקד לסיכום השיחה:
דבקות במשימה וחתירה לניצחון - חרף הפחד והנטייה הטבעית החזקה ביותר של כל אדם לשמור על חייו בעת סכנה, פעל יעקב באומץ לב ובגבורה בהתאם למצופה מחייל צה"ל. בשדה הקרב וגם באירועי קיצון בשגרה (דוגמת פיגוע או תאונת דרכים) על כל חייל לפעול בנחישות, לחתור למגע ולשינוי המציאות מתוך הבנה שהתוצאה תלויה במעשיו.
אחריות - לאורך כל הלחימה ניכר כי יעקב הבין את מידת האחריות המוטלת על כתפיו ופעל ביוזמה ובנחישות על מנת לממש אותה. עלינו לראות במעשיו דוגמה לדרך שבה מצופה מכל חייל ומפקד לנהוג בחירום ואף בשגרה: עלינו לשאוף ללקיחת אחריות מרבית במסגרת תפקידנו "תוך גילוי מתמיד של מעורבות ויוזמה..."
אומץ לב הוא "נכונות לקחת סיכונים מחושבים". מכאן שלקיחת סיכונים בשדה הקרב אינה רק התפרצות ספונטנית, כי אם תוצר סופי של אימון, הכנה, למידה, שיקול דעת, הבנה של המצופה בשעת הקרב וניתוח של המצב מתוך ביטחון ואחריות כלפי הסביבה.
בקרב אוכלוסיית המפקדים יש להוסיף:
יכולת החיילים "לקחת יוזמה" לא מופיעה מאליה בשדה הקרב. על מנת לפתח אותה בקרב הפקודים יש לתת לכך מקום גם בשגרה. פיתוח יוזמה בקרב החיילים כרוך לעתים גם בפעולות לא נכונות שהם נוקטים. במקרים כאלו עלינו לשקול היטב את תגובתנו ואת הגיבוי או השלילה של פעולותיהם, ולדעת שלתגובתנו תהיה השפעה על נכונותם לנקוט יוזמה בעתיד.
התמודדות החייל עם מצבי קיצון בקרב מושפעת ממספר גורמים שיש לתת עליהם את הדעת בשגרה, בזמן האימונים ולקראת יציאה לקרב:
- ביטחון הלוחם ביכולותיו - מקצועיות הנרכשת באימונים ומידת ביטחונו של החייל במקצועיותו ממזערת את ההססנות בשדה הקרב.
- צדקת הדרך - הבנת המשימה והכרה בחשיבותה יגרמו לביצוע מיטבי שלה ויביאו את הלוחם לדבקות במשימה וחתירה לניצחון גם במצבי קיצון.
- רעות - רמת הלכידות החברתית והערבות ההדדית הקיימות בין החיילים יוצרות מחויבות ונאמנות ומשפיעות על הדבקות במשימה והחתירה לניצחון.