מר"פ דרום - אז והיום

לכבוד 50 שנים למלחמת יום כיפור, מר"פ (מפקד רפואה פיקודי) דרום, אל"ם דוקטור זיוון אביעד בר, ישב לראיין את האדם שלפני יובל נעל את נעליו וביצע את תפקידו, תא"ל (דימוס) דוקטור ערן דולב. 

תא"ל (דימוס) דולב התחיל כרופא בגדוד 50, המשיך כרופא בחטיבת הצנחנים 35 במלחמת ששת הימים, רופא ביחידת סיירת מטכ"ל, רופא אוגדתי בשלב בניית האוגדות, וכאמור, כמר"פ דרום במלחמת יום הכיפורים - שהייתה המרחב הגדול ביותר שהיה בצה"ל אי פעם. 

מימין: תא"ל (דימוס) דוקטור ערן דולב ומר"פ דרום, אל"ם דוקטור זיוון אביעד בר

בשביל תא"ל (דימוס) דוקטור דולב, המלחמה לא הייתה הפתעה מוחלטת. "הבנתי שמשהו קורה כשנאלצתי להוגיע לחיילים בחמישי בערב שאנחנו נשארים בבסיס לכיפור. אפילו ארגנו בית כנסת", נזכר המר"פ לשעבר. יום לפני המלחמה, ב-5 באוקטובר, הוא הלך עם האינטואיציה והחליט להביא 41 חובשים ורופאים לבית החולים ברפידים.

כבר ביומיים הראשונים למלחמה, היו לכוחות הרפואה בבית החולים רפידים כ-400 חללים. מר"פ דרום היה ערוך לכך: "אחרי 50 שנה זה נשמע ראוותני, אבל היינו מוכנים". תא"ל (דימוס) דולב היה אמון על הליך הפינוי והטיפול בנפגעי החזית, ומעל לארבעת אלפים נפגעים טופלו בשני הבתי חולים הראשיים בזירתו.

כשנשאל אם היו לו רגעי שבירה, לתא"ל (דימוס) דוקטור דולב הייתה תשובה חד משמעית. "אין כזה דבר", הוא פירט, "המלחמה יכלה להימשך כמה שצריך, אבל יש לי תפקיד. מאות רופאים וחובשים היו צריכים לדעת בכל רגע שיש מישהו מאחוריהם".

הוא נותר במלחמה עם לקח אחד: "כולם אומרים ננצח בכל מחיר, וחיל הרופאה עוסקים במחיר. צריך להיות אופטימיים באשר לתוצאות של המערכה, אבל פסימים מבחינת נפצעים. גם בקרב הכי צודק ונכון יהיו פצועים".

לאחר ששמע את סיפורו המרתק של האדם שלפני חמישים שנה היה במקומו, לאל"ם דוקטור בר היו מסקנות רבות, בין היתר בבריאות הנפש שאז לא הייתה במרכז השיח הרפואי. "במלחמה כמעט לא דיברו על זה היום אנחנו נותנים את המקום ומאפשרים את כל הטיפול הסיוע", הוא מתגאה. 

בהסתכלו לעתיד, לאל"ם דוקטור בר אין דאגות. "מהניסיון שלי בשלוש שנים האחרונות, הכוח שלנו מלא במוטיבציה", הוא אומר בחיוך, "הלב שלהם במקום הנכון והם מובילים את היחידות שלהם בגבורה".

להפקה המלאה (מפקדים פוגשים מפקדים).