קשורים יחד מ-1948 ועד היום
הקשר מקיף את חיינו בצה״ל מכל הכיוונים - בין אם זה הטלפון האדום, מכשירי קשר ואפילו קשר יום יומי עם משפחות החיילים שלנו. לכבוד 75 שנים למדינת ישראל נזכרנו איך הכול התחיל ואפילו הבאנו כמה תמונות שיספרו את הסיפור - יחד איתנו
25.04.23
0
מפיקה: סתיו אבי אהרון. במאית ותסריטאית: מעין עפרון. צילום: יעלי לאופגרבן. עריכת וידאו: רומן לירנר. אפטר: ג׳וני ברומברג.
אחד הדברים שמלווים את צה"ל מיום הקמתו הוא הקשר המתמיד בין משפחות החיילים והחיילות לצבא. אבל חוץ ממנו, יש קשר נוסף בצה"ל שבלעדיו פעילויות מבצעיות וביטחון מידע שוטף לא היה יכול לקרות - חיל הקשר והתקשוב, והוא פועל כבר מעל ל-75 שנה למען שמירה על אזרחי המדינה.
חיל הקשר הוקם באופן רשמי בשנת 1948, במהלך מלחמת העצמאות, והכיל בתוכו מערכים שונים, לדוגמה - יחידת היונאים. היחידה התמקצעה ב"יונוגרמה", מכתב שנשלח באמצעות יונת דואר. קשר כזה היה אחד מהאמצעים הבסיסיים של החיל.
מכשיר קשר תג"ם ממשפחת VRC/PRC
בזמן המלחמה השתמשו בעיקר במכשירי קשר מסוג מ"ק 19. השיטה להעברת המסרים הייתה הורדה שלהם ישירות ממפקדת החטיבה לגדודים. מאוחר יותר, נכנס לשימוש המ"ק-536, מכשיר הקשר הראשון בצה"ל שאפשר לקחת אותו ביד, ושקל שלושה קילוגרמים.
מכשיר קשר תג"ם PRC
ב-1967 מ"ק-536 מוחלף על יד המ"ק-6, שנכנס לשימוש במחלקות בחיל הרגלים והיה מקור הקשר העיקרי בצבא. אבל, חיי המדף של הסוללה שלו היו קצרים מאוד, ובשביל לפתור את הבעיה הזאת, היו מחזיקים סוללות לשעת חירום שנשמרו בהקפאה בטמפרטורה של -30 מעלות.
מכשיר קשר תג"ם ממשפחת VRC/PRC
פחות מ-20 שנה אחר כך, אחרי מלחמת "שלום הגליל", השקיעו במערכת תקשורת מוצפנת צבאית בשם "אבן יקרה", היא מוגנת מפני לוחמה אלקטרונית ומשתמשת בהצפנה גבוהה, שנועדה להחליף את הציוד שקדם לה. היום, המערכת הזאת מוכרת לכולנו בשם "טלפון אדום".
בשנות האלפיים מקימים בצה"ל את אגף התקשוב וההגנה בסייבר, וחיל הקשר מוכפף אליו. מערכות "ורד הרים" וה"צי"ד" נכנסות לשימוש והעבודה המרכזית עוברת לחזית טכנולוגיות התקשורת והמחשוב.
מכשיר קשר תג"ם נישא
כיום, חיל הקשר והתקשוב עומד במרכז המערכה הקיברנטית על עליונות המידע ומספק הגנה וביטחון לכל חיילי צה"ל ומדינת ישראל.
