האישה הראשונה שהתגייסה לפלמ"ח והגיעה לתפקיד הנשי הבכיר ביותר

שושנה ספקטור נולדה ב-13 לפברואר 1914, בעיירה רז'ינה שליד קישינב.

משפחתה הגיעה לארץ בשנת 1914. תחילה התגוררו ביפו, אחרי מאורעות 1921 עברו לבלפוריה שבעמק-יזרעאל, ומשם לעפולה, והחלו להתפרנס מחקלאות. הפרנסה הייתה קשה ושתי הבנות עזבו את הבית, שוש עברה למוסד חינוכי לנוער בבן-שמן. בתוך חברת-הנוער בבן-שמן מצאה שוש את דרכה באופן טבעי ל"הגנה".

מאז הייתה פעילה במסגרות שונות: בקיבוצים ובמטה ה"הגנה". שוש נישאה לצבי ספקטור, לוחם מההגנה. צבי מצא את מותו ב-18 למאי 1941, עם 23 מפקודיו בטביעת סירת הכ"ג.

כמה חודשים אחרי מותו של צבי ילדה שוש את בנם יפתח. היא לקחה חלק בהקמת הפלמ"ח ואפילו עבדה בצמוד ליצחק שדה ועם אישים חשובים נוספים.

שוש שימשה במשך כל שנות קיום הפלמ"ח כמזכירת המטה ועסקה בנושאי שלישות, ובשנת 1945 עברה קורס מ"מ בג'וערה. במלחמת השחרור שימשה כמזכירת מטה הפלמ"ח והייתה האישה שהגיעה לתפקיד הצבאי הרם ביותר באותה תקופה.

 לאחר תקופה קצרה בצה"ל, ושנה שגרה בארצות הברית לצורך לימודי שיקום פצועי מלחמה, התפטרה שוש מהצבא יחד עם רוב יוצאי מטה הפלמ"ח והתיישבה בקיבוץ גבעת ברנר. בקיבוץ ניהלה בית חרושת למיצים "רימון", ואחר כך הקימה מפעל לייצור רהיטי מוזאיקה "לשם". לבסוף, לאחר שמצאה שמקומה אינו בקיבוץ - עזבה והתמנתה כמנהלת אדמיניסטרטיבית של בית הספר לקציני ים ע"ש הכ"ג בעכו. במהלך עשר שנות שירותה במקום הצליחה לקרוא לבית הספר על שם אותם כ"ג יורדי הסירה שצבי בעלה, היה מפקדם.

שוש יצאה לגמלאות לאחר מלחמת יום הכיפורים והתיישבה ברמות השבים, מושב ליד כפר סבא. היא המשיכה לחפש לעצמה פעילויות, והחלה לעבוד כמתנדבת במשתלת פיתוח הצמחים של האגרונום ד"ר יוסף שוב. היא הייתה עובדת חרוצה וחכמה, עסקה בהנחייתו בפיתוח זנים חדשים של הפרח גרברה. ביוזמתה, נקראו 22 הזנים שהייתה לה יד בפיתוחם, על שם לוחמות פלמ"ח שנפלו.

 

להורדת הקובץ לחצו כאן