כל חייל בצה"ל צריך לנוע עם כומתה (או כובע על מדי ב'), ולעיתים אף יחבוש אותה בטקסים רשמיים ומסדרים. אלו החוקים מתוך פקודות הדיגום:

  • חייל במדים, יישא כומתה בצבע חילי בהתאם לזכאותו עם סמל החיל אליו משתייך מתחת לכותפת השמאלית של החולצה, הירכית, האפודה או המעיל ולפי העליון שבהם. למען הסר ספק, חייל רשאי לחבוש את הכומתה על הראש בכל עת.

  • חייל המקיים אורח חיים דתי רשאי לחבוש כיפה בכל גודל וצבע, אך ללא כל כיתוב ותוספות. בנוסף, חלה עליו החובה לנוע עם הכומתה בכותפת שמאל.

  • חיילת המקיימת אורח חיים דתי נשואה/גרושה/אלמנה רשאית לחבוש שביס או כובע במקום הכומתה. השביס או הכובע לא יוגבלו בגודל, צורה או סוג, ויהיו בצבע אחיד ובאחד מהגוונים הבאים: שחור, אפור, כחול או ירוק זית. בכל מקרה, חלה החובה לנוע עם הכומתה בכותפת שמאל.

  • חייל דרוזי המקיים אורח חיים דתי, רשאי כחריג לנוע עם כובע עבודה על מדי א', ובתנאי שבקשתו אושרה על ידי אכ"א – מנהל אוכלוסיות – ראש מנהלת האוכלוסיות.

  • חל איסור להוסיף לכומתה קישוט או כל סימן אחר

  • אלה יהיו זכאים לחבוש כומתה שאינה מצמר:

    א. חייל המקיים אורח חיים טבעוני או צמחוני, המחייבו להימנע מחבישת כומתה העשויה מצמר;
    ב. חייל המשתייך לעדת העבריים מדימונה.

  • בקשתו של חייל כאמור בסעיף קטן (א) תבחן על-ידי רע"ן המשטר והמשמעת באכ"א בצירוף המלצת מפקד בדרגת סא"ל. הוגשה הבקשה על-ידי מלש"ב, תיבחן ותאושר הבקשה על-ידי לשכת הגיוס.

  • חייל שאושרה לו כומתה שאינה מצמר כאמור, יקבל כומתה בצבע ירוק-זית או שחור.

  • אישור פריט לבוש זה אינו מותנה בהכרתו של החייל כטבעוני/צמחוני לצורך קבלת הטבות אחרות.