כך נראה בעבר הציוד הסודי של לוחמי השייטת

משימות מיוחדות וחשאיות דורשות לא רק מסלול אימונים ארוך ועצבים מברזל - אלא גם ציוד שמצליח לעמוד איתן מול האתגרים המורכבים. מהצוללת האישית עד לסירה המתפוצצת: הכירו את הכלים ששימשו בעבר את היחידה המיוחדת של חיל הים

22.02.17
מערכת את"צ

ה"חזיר" - תעודת זהות:

אורך: 7.70 מטר

רוחב: 1.25 מטר

מהירות: 4.5 קשר בצלילה

הנעה: חשמלית

צוות: 4 צוללים

ה"חזיר" הוא בן דודו הצבאי של אופנוע הים ,ומסוגל לתפקד כמוהו, אך מה שמבדיל והופך אותו למיוחד יותר הוא היכולת שלו לצלול לתוך הים ולהיעלם תחת מסכת הגלים - כשכל רוכביו מצוידים במסיכות צלילה ובקבוקי חמצן. יתרון נוסף: ה"חזיר" משאיר חותמת מזערית על גלאי מכ"מ ומספק תנועה מהירה ונסתרת לתוך עומק שטחי האויב, דרך המעמקים.

      

סירה נפיצה - תעודת זהות:

אורך: 6 מטר

רוחב: 1.80 מטר

מנוע: בנזין

מהירות: עד 40 קשר

הפעלה: באמצעות לוחם אחד

משקל מטען הנפץ: 500 ק''ג

סירות נפיצות היו סירות קטנות שהכילו כמות גדולה של חומר נפץ. אופן השימוש בהן הוא סצנת אקשן פרטית לכל שייט: עליו לכוון את הסירה לעבר ספינת אויב ולנצל את הנייחות היחסית שלהן כדי להתקרב אליהן - בעוד הוא מתחמק מאש אויב ומניסיונות יירוט. ואז, שניות לפני ההתנגשות והפיצוץ, על המפעיל לקפוץ מהסירה ולצלול למרחק בטוח - בעוד הסירה מתנגשת בכלי האויב ומשמידה אותו.

הסירות, ששימשו את הצי האיטלקי במלחמת העולם השנייה, הוכנסו לשירות פעיל עם בואן לארץ באוגוסט 1948. הודות לסירות אלו הצליח חיל הים להטביע שתי אוניות מצריות בחוף עזה ב-22 באוקטובר 1948, ביניהן אוניית הדגל של הצי המצרי "המלך פארוק".

קיאק - תעודת זהות: 

אורך: 4 מטרים

מנוע: בעזרת משוטים

צוות הפעלה: מסוגל לשאת עד שני חיילים

לפעמים, הדרך הכי טובה היא לא זאת שדורשת טכנולוגיה עתירת תקציב, אלא הדרך הנושנה והטובה, הקיאק. כלי השיט הזה שירת את השייטת במשימות שדרשו, ודורשות, שקט מופתי וחשאיות - אך לא בהכרח תנועה מהירה או הימלטות רגעית. את הקיאק קשה לזהות במכ"מ בשל החומרים מהם הוא עשוי, מה שתורם ליכולת שלו לנוע בחשאיות בשטח. 

רחפת - תעודת זהות:

אורך: 10.40 מטר

רוחב: 8.80 מטר

גובה: 2 מטר

גובה ברחיפה: 2.60 מטר

מהירות: 42 קשר

מנוע בנזין המניע זוג מדחפים לתנועה אופקית וכן מפוח להרמה

נפח מנוע: 7 ליטר

יכולת נשיאה: 12 אנשי צוות כולל ציוד, או 1 טון מטען

הרחפת, שהגיעה לישראל מאנגליה ב-1975, שימשה כלי נחיתה בימת ברדוויל, בים המלח ובראס-כאניסה שבדרום סיני. הרחפת נעה על כרית אוויר, ללא מגע עם פני המים - מה שמצמצם את החיכוך וההתנגדות לתנועה של הרחפת.

הזרמת כמויות אוויר מתחת לרחפת יוצרת אזור על-לחץ בצורת כרית אוויר, הפועלת על תחתית הכלי, ומשמשת ככוח הרמה השווה למעשה למשקל הרחפת. כלי שיט זה אינו מוגבל למים רדודים ולמכשולי ניווט. הוא מרחף מעל פני מים ואפ