אז איך נראים חיי נספח צבאי במדינה זרה? הצצה

הם מעבירים את חייהם למדינה זרה, משפיעים על יחסי צה"ל עם צבא המדינה המארחת, מייצגים את ישראל בנושאי ביטחון ומייעצים לשגריר ישראל בנושאים רגישים. כתבתנו שוחחה עם שני נספחים צבאיים ושמעה מהם על אופי התפקיד והמחיר שגובה האחריות הגדולה

20.12.18
גילי אלוני, מערכת עיתון "במחנה"

בשעה תשע בערב שעון רומא, נספח ההגנה הישראלי באיטליה, אלוף-משנה (אל"ם) הראל תגר, מתכונן לצאת לבילוי עם אשתו. את התארגנותו קוטעת שיחת טלפון בהולה מראש אגף כוח האדם (אכ"א), שמבשר לו שסמל-ראשון (סמ"ר) אביב לוי ז"ל, לוחם בחטיבת גבעתי, נהרג בעוד משפחתו נופשת באיטליה ואינה יודעת דבר על מות הבן.

באותו רגע, יודע אל"ם תגר כי הוא עומד לשנות את חייה של משפחה שלמה. הוא מחליף את החליפה שתכנן ללבוש לארוחת הערב לחליפת המדים הצה"לית ומתחיל בנסיעה של שש שעות אל עבר צפון המדינה, כדי לבשר למשפחה את הבשורה הקשה והרגישה מכולן.

את שש השעות הקשות הוא מעביר בדממה. "זה מסוג המשימות שאף אחד לא מכין אותך אליהן", משתף אל"ם תגר. "בשניה שזה קורה אתה יודע בדיוק מה צריך לעשות ושאתה צריך להיות שם, כי אין אף אחד שיכול להחליף אותך".

לפני שנתיים וחצי, עבר אל"ם תגר, איש חיל-האוויר, יחד עם אשתו וחמשת ילדיהם מבסיס עובדה עליו פיקד, לרומא שבאיטליה, הכל בשביל תפקיד אחד – הנספח הצבאי של צה"ל באיטליה. "עברנו מאמצע המדבר הישראלי לאחת מבירות אירופה", מספר אל"ם תגר. "זה מעבר מאוד מורכב, במיוחד עם משפחה כזאת גדולה".

לאט לאט, למדו בני המשפחה את השוני בין תפקידו של הנספח הצבאי, לבין כל תפקיד צבאי אחר שמילא אב המשפחה במהלך שירותו. "מעט אנשים יודעים מה באמת כלול בתפקיד. בשונה מרוב הצבאות בעולם, כדי להיות נספח צבאי במדינת ישראל אתה לא צריך לעבור קריירה או מסלול צבאי כאיש קשרי חוץ. רובם המוחלט של הנספחים מגיעים מהמסלול המבצעי או הפיקודי, וזו שונות די מרתקת".

מלוחם לשגריר

לתפקיד הנספח קיימים שני סוגים, דומים אבל שונים – נספח צה"ל ונספח הגנה. הבדלי התפקידים הם בעיקר בתחומי האחריות של הנספח. נספח צה"ל, כשמו כן הוא, אחראי על כל התחומים הקשורים לצבא ההגנה לישראל, בעוד נספח הגנה אחראי בנוסף לתחומים אלו, גם על תחומי משרד הביטחון.

"אני בתפקידי נספח הגנה באיטליה, ואחראי גם על שיתופי הפעולה עם המדינות שוויץ, קרואטיה וסרביה", מסביר אל"ם תגר. תפקיד הנספח הוא תפקיד מבוקש מאוד, והמתקבלים אליו עוברים קורס הכנה לתפקיד האורך כחודשיים בחטיבת קשרי החוץ (קש"ח), החטיבה האחראית על כל הקשרים המתנהלים מול צבאות זרים, ובו לומדים הנספחים לעתיד על עולם קשרי החוץ והדיפלומטיה הצבאית.

"להיות נספח זה להיות מעין שגריר של מדינת ישראל בכל דבר ועניין, זה לטוות את רשת הקשרים שביום פקודה תתמוך במאמץ הביטחוני-מבצעי של המדינה, ובעיקר זו האחריות על כל קשר או שיתוף פעולה שיכול להיות קשור לצה"ל או למשרד הביטחון", מסביר אל"ם תגר. "תחת הכותרת הכללית הזו, מנעד הפעילויות הוא רחב כל כך, שאני אפילו לא יכול לפרוט את המגוון המטורף של הדברים שעוסקים בהם. זה מתחיל מהדברים הרגילים שכולם שומעים עליהם כמו תרגילים משותפים, שיתופי פעולה בין חילות, החלפת ידע או פיתוחים משותפים, ומגיע עד אחריות על הקשרים של משרד הביטחון, הכוללים גם עסקאות להחלפת אמצעי לחימה".

"התפקיד כולל גם דברים שכביכול לא נראים קשורים לתפקיד, כמו חידוש פרוטזה לנכה צה"ל מהטכנולוגיות הכי חדישות במדינות שעליהן אני אחראי, ותיחזוק אנדרטאות לזכר הבריגדה היהודית עליהן אחראי משרד הביטחון", הוא מרחיב.

בנוסף לאלה, מקיים כל נספח גם קשר הדוק עם הקהילות היהודיות במדינות בנושאי צבא וביטחון, מעזרה לצעירים הרוצים להתגייס והכנת טקסים לימי הזיכרון, ועד פעילויות הסברה שונות לקהילת הנספחים על יהדות, ישראליות וצה"ל.

"כל הדברים האלה הם כמו פאזל אחד גדול שבסוף מצטרף לזה שמכירים אותנו יותר טוב רואים שאנחנו, כמדינה ועם, מאמינים בערכים האוניברסליים של שלום, שוויון וכבוד. זו עבודה מאוד חשובה, ורק כשהגעתי לתפקיד הזה, לאחר 32 שנה בהן הייתי לוחם מבצעי שמגן על הבית ומפקד על חיילים וקצינים במדינה, הבנתי זאת", אומר אל"ם תגר. לכל נספח או נספחת ישראלים הנשלחים לחו"ל, יש נספח או נספחת מהמדינה אליה הגיעו שנמצאים בישראל. אחת מהנספחות אשר הגיעו לארץ היא קולונל רוני ווסטרמן אשר משרתת כבר שנים רבות בצבא הבריטי בתפקידים שונים.

"הגעתי לישראל לפני כשנתיים וחצי כדי לייצג את צבא בריטניה בישראל, כחלק מהשגרירות הבריטית", מסבירה קולונל ווסטרמן. "תפקידי כאן הוא למצוא דרכים חדשות לבנות ולשפר את שיתוף הפעולה בין צבא בריטניה לצבא ההגנה לישראל, ובזה מתרכזת רוב העבודה שלי. מצופה ממני להכיר את ההתפתחויות שקורות בצה"ל, לחפש נקודות עניין משותפות, ולפעול על מנת להוציא לפועל מפגשים, סמינרים ודיאלוגים משותפים. בנוסף, אנחנו פועלים כדי לנהל שיח על פיתוח הכוחות שלנו".

אין זמן לנוח

הנספחים בכל המדינות אינם פועלים לבד או על דעת עצמם, ומלבד הצוות שעובד איתם במדינה בה הם גרים, יושבים בארץ אנשי המטה של חטיבת קש"ח, הפועלים בשיתוף איתם, לפי החלוקה לאזורים גיאוגרפיים הקיימת בחטיבה.

"בתור רמ"ד (ראש מדור) ים תיכון, אני עובדת יחד עם הנספחים של המדינות הגובלות בים התיכון בדרום אירופה ובצפון אפריקה. המדור שלי מהווה מטה מול הנספחים, ואנחנו עוזרים לו בכל מה שהוא צריך, מההכנה לקראת היציאה לשליחות, דרך הליווי מקצועי, ועד עזרה בדילמות או שאלות. הנספחים מהווים כמו זרוע קדמית בשבילנו", אומרת רב-סרן (רס"ן) נתי מילמן. "הנספחים עומדים מול מדינות וגורמים מקצועיים ומעבירים לנו את הנושאים שחשוב להם לקדם, ואנחנו מכאן רואים איך זה משתלב במארג שיתופי הפעולה שלנו".

בכל פרויקט או שיתוף פעולה שיוצא לדרך, קיימים שלושה אנשים מרכזיים המושכים בחוטים – הנספחים של שני הצבאות, והרמ"ד שדואג להוציא הכל לפועל. "בסופו של דבר העבודה היא תמיד משולשת – שלי, של הנספח הצבאי בארץ ושל הנספח שלנו שנמצא בחו"ל, כשהמידע זורם בשלוש קצוות המשולש באופן תמידי", מדגישה רס"ן מילמן. התפקיד אמנם עשוי להישמע חלומי עבור מרבית האנשים, אך העבודה למעשה לא תמיד פשוטה כפי שהיא נשמעת על הנייר.

"עקב אכילס של התפקיד עבורי הוא הכמות הענקית של הנסיעות", מתוודה אל"ם תגר. "אל המדינות שבאחריותי הגיעו בשנים האחרונות בין 180 ל-250 משלחות, בלי לכלול את כמות המשלחות שיוצאות מהמדינות שלי לישראל, וכמובן שלחלקן אני מתלווה", כך שאפשר רק לחשב את כמות הנסיעות העצומה שעשה אל"ם תגר במהלך 27 חודשי התפקיד שלו, אל מחוץ לאיטליה.

"אין לי הרבה זמן לנוח, גם אשתי יכולה להעיד על כך, ולפעמים זה קשה", הוא משתף, "גם כשיורד שלג ברומא בפעם הראשונה זה 20 שנה, אני חייב להיות בביקור בישראל וללוות את סגן מפקד חיל האוויר האיטלקי ולטוס איתו מעל ירושלים, בזמן שאישתי נשארת בבית עם הילדים".

המצב המורכב עשוי להיות מורכב יותר כאשר נמצאת בתמונה משפחה מרובת ילדים קטנים. "כשהגענו לאיטליה הילדים הצעירים שלי לא ידעו אנגלית, ולכן לבית הספר שלחנו אותם עם דף תמונות כדי שיוכלו לתקשר עם המורים כשיצטרכו משהו", מספר הנספח. "היום הם כבר חיים וחולמים באנגלית, ואפילו לומדים איטלקית. כן חשוב לי לציין שלאשתי היה חלק לא פחות חשוב במעבר הזה, עם התמיכה שהיא נתנה במעבר, ומכיוון שהיא בעצמה צריכה להיות גם שגרירה ולייצג את המדינה בכל מה שהיא עושה".

גם קולונל ווסטרמן נתקלת בקשיים, אך מסוג אחר. "האתגר הכי גדול שאני מתמודדת איתו בתפקיד הוא תעדוף. יש כל-כך הרבה דברים שאפשר לעשות ובתור נספחת צבאית אני חייבת לדעת לבחור את ההזדמנויות הנכונות לשיתופי פעולה ולנהל את המשאבים שלי בצורה אינטיליגנטית", היא מסבירה. "הדבר היחיד שאני יכולה להגיד שהופתעתי ממנו זה הגיוון שקיים בישראל. כל כך הרבה תרבויות מכל רחבי העולם מתכנסות למקום אחד וזה מביא עושר, חום ונותן תחושה מזמינה מאוד".

"יצא לי להכיר המון ישראלים מתרבויות שונות בתפקיד, וזה נפלא", מוסיפה קולונל ווסטרמן. "כשהגעתי לתפקיד נחשפתי לעולם תוכן חדש לחלוטין שלא תמיד הבנתי את הערך המוסף שלו בתור מפקד בסיס", מגלה אל"ם תגר. "ככל שאני נחשף לעולם התוכן של קשרי החוץ והדיפלומטיה הצבאית, אני מבין את החשיבות של מנופי ההשפעה האלה שלא הכרתי קודם. שיתופי הפעולה הם הרבה פעמים מה שמייצר עומק ביטחוני, ולפעמים אסטרטגי למדינת ישראל", הוא אומר. "בעיני, יחסים צבאיים מושפעים קודם כל מהחומר האנושי", מסכמת קולונל ווסטרמן. "אחד הדברים הכי חשובים ביחסים צבאיים הוא לראות ולהיפגש אחד עם השני, בשביל למנוע אי-הבנות ולהגביר את ההזדמנויות לשיתוף פעולה ותועלת הדדית".