במרכז הציוד קיימת מתפרה וסנדלריה היושבת במחנה תל השומר. יש לקבל טופס ייעודי מנגד הלוגיסטיקה של היחידה ולאחר מכן להגיע למדידות כדי שנוכל להעניק לכל חייל את המענה המתאים והנוח ביותר.
אז מי את באמת דינה ברזילי?
לפני 60 שנה קיבלו החיילים האלה משימה מיוחדת: לנסות ולאתר את אותה בחורה שכל מדינת ישראל מכירה את שמה. זו עם העיניים הכחולות והשיער האדמוני. אז מי הכוכבת המסתורית? והאם הצליחו בכלל למצוא אותה? חזרנו אחורה למסע בעקבות "דינה ברזילי"
דִּינָה
דִּינָה בַּרְזִילַי
אַרְבַּע תֵּשַׁע שֵׁשׁ שָׁלֹשׁ חָמֵשׁ אַחַת
צֶבַע עֵינַיִם כָּחֹל
צֶבַע שֵׂעַר עַרְמוֹנִי
הַגֹּבַהּ מֵאָה וְשִׁשִּׁים סֶנְטִימֶטֶר
מִשְׁקָל חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה קִילוֹגְרָם
דִּינָה
דִּינָה בַּרְזִילַי
אַרְבַּע תֵּשַׁע שֵׁשׁ שָׁלֹשׁ חָמֵשׁ אַחַת
את עלילת השיר הזה אין כמעט אחד שלא מכיר. המפקד סגן גד רפאלי יצא לאכול צהריים בחדר אוכל קצינים, ופקידיו, מתוך שעמום, מחטטים בתיקים האישיים של חיילים אחרים. ואז לפתע בין השמות, המספרים והפרטים האישיים, עיניהם נופלות על פרטים של חיילת אחת. דינה ברזילי שמה. הפרטים עליה דלים: מספר אישי, גובה, קצת תחביבים ונזיפה מהרס"ר, אבל זה מספיק להם כדי לפנטז קצת. והכול כאמור – כדי להפיג את השעמום.
שער הגיליון, מתוך העיתון "במחנה נחל", 1 ביוני 1959
מי שאחראי לשיר הוא חיים חפר, ואת הלחן נתן סשה ארגוב. וכאשר להקת הנח"ל ביצעה את השיר בשנת 1959 - דינה ברזילי כבר הפכה לתופעה היסטרית. ורק שאלה אחת נותרה פתוחה: האם קיימת חיילת בשם דינה ברזילי שעונה לקריטריונים של השיר?
החיילים, ששירתו כעיתונאים ב"מגזין נחל" וסיקרו בהרחבה את גרעיני הנח"ל וגם את להקת הנח"ל, החליטו להרים את הכפפה. מערכת העיתון הפכה לחמ"ל, העפרונות חודדו, הטלפונים האדומים נכנסו לפעולה, והכול כדי לחפש ולמצוא את דינה ברזילי.
"גיבורת שירו של חפר עוררה בנו התעניינות", משחזר כתב "במחנה נחל', מרדכי נאור. "החלטנו לחפש נערה ישראלית הנושאת את השם דינה ברזילי, היה זה מבצע מסובך שרק עתה הגיע לסיומו".
אז מתברר, לפי "תחקיר" העיתון, כי היו קיימות בכל הארץ רק ארבע דינות ברזילי. אחת מהן – כך שמחו לגלות החיילים – התאימה בערך לנתונים של דינה ברזילי של חיים חפר. שמה היה עדינה ברזילי בת 21 מחדרה. הם יצרו עמה קשר ונערכה ההשוואה המתבקשת.
דינה ברזילי מקשיבה לשיר 'דינה ברזילי' מהפטיפון של חיים חפר
שם:
דינה של חפר: דינה ברזילי
דינה מחדרה: שמה הפרטי בתעודת זהות הוא "עדינה", אבל כל חבריה ומכריה משמיטים את הע' וקוראים לה דינה
מספר אישי:
דינה של חפר: 496351
דינה מחדרה: 372128
צבע עיניים:
דינה של חפר: כחול
דינה מחדרה: כחול
צבע שיער:
דינה של חפר: ערמוני
דינה מחדרה: ערמוני
דינה ברזילי בזמן ששירתה ביחידת תותחנים, מתוך העיתון "במחנה נחל", 1 ביוני 1959
גובה:
דינה של חפר: 1.60 ס"מ
דינה מחדרה: 1.70 ס"מ
משקל:
דינה של חפר: 58 ק"ג
דינה מחדרה: "אין תגובה"
שנת לידה:
דינה של חפר: 20 באוגוסט 1940
דינה מחדרה: ככל הנראה 1938
תחביבים:
דינה של חפר: שחייה ופסנתר
דינה מחדרה: שחייה אבל גם לסרוג ולרקום
חיים חפר מוזג כוסית יין לדינה ברזילי, מתוך העיתון "במחנה נחל", 1 ביוני 1959
אחר כך גם נערכה הפגישה המתבקשת בדירתו של חפר בתל אביב בין המשורר ל(ע)דינה ברזילי. במהלך הפגישה, סיפרה ברזילי כי היא ביקשה להתגייס לתפקיד קרבי, ואחרי מלחמת סיני אפילו נפגעה ברפיח ממוקש.
מתברר שדינה הספיקה גם להתחתן חודשים ספורים לפני פרסום הכתבה. הבעל הטרי, צעיר מחדרה, מספרת דינה "לא שש לעניין (הפגישה עם חפר), אך גם לא התנגד לנסיעתי". כמובן שהשיר, שנעשה ללהיט, גם שינה במשהו את חייה של ברזילי. "חברי פנו אלי ושאלו אותי: 'מה פתאום חיבר חיים חפר שיר לכבודך. עד היום מצביעים עלי ברחוב ואומרים: 'זוהי דינה ברזילי המפורסמת'".
השיר המקורי "דינה ברזילי" עם תיקונים בעט של חיים חפר. השיר נקרא בתחילתו "ילקוט השירות", ורק אחר כך שונה שמו ל"דינה ברזילי", מתוך ארכיון חיים חפר בספרייה הלאומית
במהלך הפגישה, גם חשף חפר עצמו כמה פרטים על הסיפור שמאחורי השיר. "לאחר שהציעו לי, פחות או יותר את הנושא של השיר, ביקשתי שימציאו לי ילקוט שירות של חיילת", מספר חפר. "עיינתי בפרטים ובסעיפים, גרעתי כמה, הוספתי אחדים משלי, וכך נולדה ארבע-תשע-שש-שלוש-חמש-אחת, טוראית דינה ברזילי.
אבל הסיפור לא מסתיים כאן, חולפות להן שנים, ואל מערכת עיתון "במחנה" מגיע סקופ של ממש: אל צה"ל מתגייס חייל הנושא את המספר האישי המפורסם של דינה ברזילי 496351! וצה"ל שכבר צבר פז"מ בסיפורים על דינה ברזילי מקיים מיד את כל כללי הטקס: ראיון עם החייל הטרי ופגישה יזומה עם חיים חפר שתוצאותיו פורסמו בעיתון "במחנה" ב-20 באוגוסט 1963.
ועכשיו, הכירו את המגויס דרור רוטנברג שזכה לקבל את המספר האישי הכי מפורסם בישראל. חוץ מהמספר, גם לדרור עיניים כחולות, אבל זהו בערך. שיערו בלונדיני ולא אדמוני, גובהו 1.70 ס"מ והוא שוקל יותר מ-58 ק"ג. "איזה מין צבא זה? למה לא נתנו את המספר הזה לבחורה", זו הייתה התגובה הראשונה של חיים חפר שהתבשר כי דינה ברזילי שלו היא בכלל דרור רוטנברג.
ומסכן דרור רוטנברג. המפקדים והחברים לא עשו לו את החיים הקלים עם מספר אישי כזה. כאשר חבריו למחלקה התפרעו קצת באימוני הכושר בטירונות מיד אחרי גיוסו, המדריכים היו קוראים לעברו ופוקדים עליו: "דינה ברזילי לרוץ 100 מטר! כל המחלקה אחריו!". הוא כבר השלים אז עם העובדה שאף אחד בצבא כבר לא יקרא לו דרור רוטנברג.
חיים חפר בודק את הגובה, מספר אישי וצבע שיער של דרור רוטנברג, מתוך "במחנה", 20 באוגוסט 1963
רוטנברג סיפר כי כאשר הגיע לראשונה לבסיס הטירונים כבר המתינה לו משלחת שלמה בראשות המג"ד, הסמג"ד, השליש והרס"ר והם כולם באו אליו בטענות. "הם היו די מאוכזבים", סיפר רוטנברג, "הם אמרו שהם רוצים לשלוח אותי חזרה, כיוון שלא עניתי על כל הנתונים של הכפילה שלי". "כשכתבתי את השיר", סיפר חפר במפגש עם דרור, "הייתי משוכנע שיש כבר חייל במספר האישי הזה!".
בסיום המפגש שאל חפר את רוטנברג: "לפי הנתונים של השיר, היית מתאהב בבחורה כמו דינה ברזילי?". אך רוטנברג ממהר להשיב: "ראשית כל אני כבר מאוהב באחרת. פרט למשקל (האהובה שוקלת פחות) תואמים כל הפרטים המופיעים בשיר".
חוץ מלציין שהאהובה שלו מנס-ציונה, סירב רוטנברג לספק פרטים נוספים על אודותיה, כי אם יגלה את שמה "כולם ירוצו עכשיו אליה".
לעוד כתבות מהספרייה הלאומית היכנסו לבלוג הספרנים