יומן מלחמת יום הכיפורים של הרמטכ"ל לשעבר דוד אלעזר - נחשף

6 באוקטובר 1973, 04:00. הרמטכ"ל דאז, רא"ל דוד אלעזר (דדו) ז"ל מתעדכן דרך ראש לשכתו ומיד לאחר מכן באמצעות ראש אמ"ן באותם הימים, כי בשעה 18:00 תחל מתקפה על מדינת ישראל. תוך דקות בודדות, פונה הרמטכ"ל למפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף בני פלד ז"ל, ומציין בפניו: "הידיעה היא שתהיה מלחמה בלילה הקרוב. צריך להתייחס לידיעה במהימנות".

כך נפתח יומן הרמטכ"ל התשיעי, שמפורסם כעת על ידי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון בעקבות פנייתו לוועדת השופט העליון בדימוס, פרופ' יצחק אנגלרד, ומתאר את רגעי הדרמה בשעות שלפני פרוץ מלחמת יום כיפור. 

כשעה וחצי לאחר קבלת הידיעה הראשונית, מכנס הרמטכ"ל לשעבר בזריזות את ראשי האגפים ומפקדי הזרועות בצה"ל. ראש אמ"ן, אלוף אלי זעירא, מעדכן על המצב בשטח ומסביר באותה ישיבה: "יש סימנים צבאיים, מהלכים וידיעות, שבהחלט צריך לקחת ברצינות". הרמטכ"ל מציין: "מאשר לאג"ם לאפשר לגייס המילואים. את הנחוץ ביותר לעבודת אגפים/זרועות לצורך השלמת כוננות. בסדר גודל עד אלפי אנשים".

בשלב זה מסכם רא"ל אלעזר כי "לאור ידיעות אלה, הסבירות עולה. לכן, יוצא מהנחה שהערב ב-18:00 הם הולכים לפתוח... שר הביטחון, בשלב הזה, מתנגד למכה מונעת... אם לא תאושר מכה מונעת בצהריים נהיה בכוננות להתראה מידית היום אחה"צ... אני ער למגבלה הפוליטית הגדולה מאוד של הדבר, אך כשנהיה בטוחים שהולכת מלחמה, חשוב איך לנצח הכי מהר והכי טוב". בהזדמנות זו, מתייחס רא"ל אלעזר גם לסוגיית פינוי האזרחים: "רמת הגולן - פינוי נשים וילדים עד הערב, טיול גדול למרכז הארץ, שאיזה גבר ילווה... פיקוד דרום- אבו רודס- להוציא נשים וילדים. לתת הובלה אווירית...".

מספר שעות עוברות ומתקיימת פגישה במוצב הפיקוד העליון (מצפ"ה). "אצלי הלילה נגמר", מציין הרמטכ"ל. "אני בצהריים אומר לפיקודים איך לנהל את המלחמה הלילית. אני רוצה להתפנות לתכנן את המלחמה של יום א', יום ב' ויום ג' ולזה אני צריך את הנתונים שלכם... אני רואה את הלילה כלילה של בלימה עם מה שיש לנו, פלוס פעילות אווירית מוגבלת, ואני רואה מחר יום צליחה אווירי".

בשעה 11:00 נועד דדו עם שר הביטחון באותם ימים, רא"ל משה דיין ז"ל, אשר שואל: "מבחינת גיוס המילואים, מה יהיה אם הם לא יפתחו באש, מתי ישוחררו כל המילואים?" הרמטכ"ל משיב כי "אם העניין לא ידחה ביום-יומיים, אלא יבוטל, אז נשלח את המילואים הביתה". דיין, מצדו, משער כי "סאדאת יגיד שלא כדאי פעם שנייה. כי סאדאת הוא יהודי אחד, שהוא קצת בונה על הפתעה וקצת על זה שזה יום כיפור, והוא כבר אמר חמישים פעם כן וחמישים פעם לא. לכן, יכול להיות שהוא יחליט לוותר". שר הביטחון מחדד: "אני רוצה להזכיר לכולם כי המטרה הראשונה היא להשמיד את הכוחות... מי שתוקף אותנו, להרוג אותו זה חשוב".

הרמטכ"ל מיידע את שר הביטחון דיין בתוכנית צליחת תעלת סואץ. "למתקפה הגדולה של חציית התעלה אנו נצטרך ימים אחדים, כאשר מספר הימים מותנה במידה בה השתבשנו בקו ההגנה". שר הביטחון מזכיר את נושא הנפט: "בחזית המצרית יש תכנון שאני נעול עליו גם בגלל הנפט והוא כיבוש האי שדואן... יש להם תכנית לדפוק לנו את הנפט. נושא הנפט זו בעיה ערבית ובעיה ישראלית...". הפגישה מסתכמת עם דברי הרמטכ"ל כי "במלחמה הזו אנו רואים את השעות הלא נעימות הלילה ומחר... כי אם הם יפתחו באש, הם התוקפים ואנחנו המגנים. זו סיטואציה שאנו לא רגילים לה אבל נראה איך נעמוד בזה".

12:20, כשעה וחצי לפני תחילת המלחמה. רא"ל אלעזר מקיים פגישת תדרוך עם מפקד פיקוד הדרום, אלוף שמואל גונן (גורדיש) ז"ל, אשר מדווח על הודעת האו"ם - המצרים עומדים לפתוח באש מיד. בהמשך, מקבל הרמטכ"ל דיווח על ההתפתחויות בשטח ועל פירוט התוכנית המבצעית.

פרט לכתבי רא"ל אלעזר, הותר לפרסום לו"ז מיומן סגן הרמטכ"ל, אלוף ישראל טל ז"ל, המפרט על הפעולות שנעשו ביממה שקדמה לפרוץ המלחמה. ביניהן, הנחה לארגון גיוס פומבי ("בערים הגדולות תוכן כוננות משטרה והגנה אזרחית עם מכוניות עם רמקולים... אכ"א יוודא כוננות גלי צה"ל, לפקח על הכול") ופעל לאישור גיוס מילואים ("חיל האוויר מודיע שצריך בין 18,000-15,000 איש לגיוס. סגן הרמטכ"ל הודיע לו שידרוש כל מה שצריך, לרמ"ח מבצעים ניתנה הוראה לא להגביל").