ממבצע "משה" ל"צוק איתן" - הסיפורים מאחורי מורשת הקרב של נגדי צה"ל

כשמעיינים בסיפורי הגבורה המופיעים בחוברת 'מפי נגדים בלחימה', שפורסמה בחודש האחרון וקטעיה נאספו ע"י חניכי פו"ם "גדעון" מחזור י"ב, ניתן להבחין במארז עדויות המציג את השפעתם המשמעותית של הנגדים במהלך מלחמות ישראל. הם לא אחת מלמדים על מסירות עד כדי הקרבת חיים.

"אסופת סיפורים זו מאירה את תרומתם של הנגדים בצה"ל", מדגיש מפקד ביה"ס לפיקוד לנגדים, סא"ל אוהד נוימן. מטבע הדברים, הספר מכיל רק חלק קטן של עדויות מתוך עשרות שכבר נאספו. בכתבה הבאה הבאנו ארבע מהן.

רנ"ג (מיל') יצחק חודרה, רס"ר אח"י "בת גלים 2" ב"מבצע משה" (1984)

"בת גלים 2" הייתה אוניית גל-נוע ששימשה את זרוע הים בשנים 1984-1978, ועסקה בהעלאת יהודי אתיופיה במסגרת "מבצע משה" בזירת הים האדום. המבצע יצא לדרך לאחר תוכנית שנרקמה באגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה - זאת, בזמן שיש ניתוק מוחלט בין ישראל לאתיופיה ותוך התנכלות ממושכת לקהילת יהודי אתיופיה ברמה הביטחונית. בתוך כך, ממשלת ישראל מחליטה לנהל עלייה חשאית שכללה נשק תמורת יהודים - עד ששר החוץ באותם ימים, משה דיין, הדליף את דבר עסקת הנשק עם אתיופיה, מה שהוביל להפסקת המבצע החשאי. בעקבות לחצים ומחאות מצד יוצאי אתיופיה ויהדות התפוצות, ב-1979 ניתנה הוראה ל"מוסד" ליישם תוכנית המשך לעליית האתיופים בחשאיות דרך סודן.

אח"י "בת גלים 2"

בתור הרס"ר, רנ"ג (מיל') חודרה גייס את אנשי הצוות להכנות הלוגיסטיות מבלי לדעת בהתחלה מה עומד מאחוריהן. מהפלגה להפלגה, הוא הפיק את הלקחים והתייעל, בדגש על אספקת מזון ומקומות לינה לקבלת אותם עולים אתיופים. גם בים סוער, פעל שעות נוספות עד שכל האנשים יעלו לאוניה. בסמוך לחופי סודן רתם את פקודיו במחלקת הסיפון לחלץ עצמם מסכנה אליה נקלעו - בכך שפעלו כצוות להשיל את העוגן מהים מבלי שייתפס בקרקעית ויעצור את האונייה.

רנ"ג (מיל') חודרה

רנ"ג (מיל') אמיר גריפאת, גשש חטיבתי שאיתר מנהרת חמאס במבצע "צוק איתן" (2014)

רנ"ג (מיל') גריפאת שירת 26 שנים בצה"ל, מתוכן 23 בגזרת עזה. במהלך שירותו הסדיר היה מצטיין נשיא, ולאחריו חזר לצבא כגשש.

בעת שירותו בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה כגשש חטיבתי, יצא לדרך מבצע "צוק איתן". במהלך 50 ימי הלחימה, ישראל התמודדה עם חדירת מחבלים חמושים שהגיעו דרך הים או מנהרות לשטח ישראל. בעזרת גששים נוספים, איתר רנ"ג (מיל') גריפאת מנהרה התקפית בה שהו 12 מחבלי חמאס, שתכננו לבצע פיגוע חטיפה. "סיכלנו חדירה לשטח ישראל, שיכלה להגיע ליישוב אזרחי או לבסיס צבאי", סיפר הגשש, "אבל בסופו של דבר מנענו פגיעה בחיי אדם, שכן המחבלים היו חמושים". ואכן בסיום האירוע, בסריקה של רנ"ג (מיל') גריפאת, אותרה כמות גדולה של אמל"ח - שכללה רובים, אקדחים, מפות של הגזרה וחגורות נפץ על גופם של המחבלים.

רנ"ג (מיל') גריפאת 

רס"ב (מיל') ענבל סגל, סגנית קצינת העיר רחובות במלחמת לבנון השנייה (2006)

"סגנית קצינת העיר היה התפקיד המשמעותי ביותר שעשיתי בצה"ל", פותחת רס"ב (מיל') סגל. במסגרת זו, הייתה הנגדת אחראית על ניהול שגרת היחידה, ניהול צוותי מודיעי הנפגעים ופניות אזרחים בענייני שגרה וחירום. בזמן מלחמת לבנון השנייה, רס"ב (מיל') סגל קיבלה הודעות מחמ"ל הנפגעים, הקפיצה את הצוותים למשרד, תדרכה אותם בהתאם לאירוע וניהלה אותו מהקריאה ועד תום הלוויה או הגעה לבית חולים במקרה של פציעה. במהלך המלחמה נרשמו כ-110 הודעות נפגעים, מה שתבע קור רוח מהנגדת ומצוותי מודיעי הנפגעים, שנדרשו לנהל ולבקר אחר כל ההודעות ולוודא כי הכול מתנהל לפי בקשות המשפחות.

ענבל מציינת את היום האחרון ללחימה כקריטי ביותר. ביום זה, הופל מסוק יסעור בלבנון וכל יושביו נהרגו. האסון התרחש במקביל לפעילות קרקעית, בה נהרגו לוחמי צה"ל ועשרות חיילים אחרים נפצעו. במהלך יממה אחת, התקבלו בקצין העיר כ-12 הודעות נפגעים. "התחושות היו מעורבות", משחזרת סגנית קצינת העיר. "מצד אחד, כאב גדול על אובדן חיי אדם, אזרחים וחיילים, ומצד שני תחושת שליחות, ערבות הדדית ואחדות. מודיעי הנפגעים התייצבו בקצין העיר ללא קריאה והיו נכונים לסייע לכל מה שנדרש. כולם היו רתומים, גם חיילי החובה שלא עוסקים בנפגעים בשגרה".

"גיליתי בעצמי תכונות ויכולות שלא ידעתי על קיומן", ממשיכה רס"ב (מיל') סגל. "הכרתי את 'עם ישראל' על כל גווניו והייתי גאה ללבוש מדי צה"ל. היה חשוב לנהל מספר אירועי נפגעים במקביל ללא פגיעה במשפחות החיילים, וכל זאת תוך שמירה על רציפות תפקודית. מפקד נדרש לשמש דוגמה אישית לפקודיו ולעמיתיו דרך אורך רוח, חוזק נפשי, התמודדות בתנאי לחץ ועומס, מקצועיות וזמינות".

"פעלנו כדי לחזק את אנשי הצוות שהתמודדו עם קושי מנטלי ורגשי", סיכמה סגנית קצינת העיר. "התמיכה והעבודה המשותפת שהדגישו את השייכות היו הכוח של היחידה להצלחה בזמן חירום".

רנ"ג (מיל') נסר סלאמה, מנהל עבודה בגדוד השריון 46 במלחמת לבנון השנייה (2006)

בתפקידו כמנהל עבודה בגדוד 46, רנ"ג (מיל') סלאמה היה אחראי על האספקה (תחמושת, ציוד, צל"מ) של הגדוד לטובת רציפות הלחימה. כשפצמ"רים ורקטות נורו לעבר האזור, הדרג נקלע לשטח ללא מחסה ומיגון.

אחד הפצמ"רים נפל לתוך בריכת מי קולחין במרחק עשרות מטרים בודדים מהכוח, ורקטה נוספת פגעה במרחק דומה. כתוצאה מכך, לקח רנ"ג (מיל') סלאמה אחריות, והחליט להעביר את הכוח למיקום בטוח, תוך תדרוך החיילים ושיחות מורל.

"במהלך עבודת מטה מקיפה לבחינת מסלול שירותו של הנגד, הוחלט להרחיב את הכשרתו בציר הפיקודי", מסביר סא"ל נוימן, "זאת - בנוסף לציר המקצועי בו התפתח עד כה, מתוך הבנה כי הנגד מהווה דמות פיקודית משמעותית עבור חיילים רבים ונמנה על סגל הפיקוד ביחידתו".

הנגדים מהווים כמחצית ממערך הקבע ומבצעים תפקידים משמעותיים החשובים לרציפות התפקוד בצה"ל בשגרה ובחירום. ביה"ס לפיקוד לנגדים ימשיך לאסוף במסגרת הפרויקט את הסיפורים שלא מספרים אך חשוב שנכיר. "אנו מלאי הערכה לנגדים שנטלו חלק בפרויקט ולנגדים שהסכימו לשתף את כולנו בחוויות האישיות מפעילותם הצבאית", סיכם מפקד ביה"ס לפיקוד לנגדים.