מה עשו פיקוד העורף ומפקדת אלון בחודשים האחרונים? הנתונים האלה יסבירו

זו תקופה ארוכה שבפיקוד העורף עובדים מסביב לשעון, ובחודשים האחרונים, האורות בבסיס ברמלה - לא נכבים.

מאז פרוץ הקורונה, התגייס צה"ל למאמץ הלאומי ונרתם לסייע למרחב האזרחי. כחלק מהמאמצים הרבים שהושקעו במיגור התפשטות הנגיף, הוקמה מפקדת 'אלון', שבימים אלו עתידה להגיע למלוא תפוקתה במילוי משימתה לקטיעת שרשראות ההדבקה.

המפקדה מורכבת מארבעה גופי ביצוע האחראים למקטעים שונים של השרשרת כולה (מתסמינים/אימות ועד בידוד) וסנכרון פעילותם. יכולותיה באות לידי ביטוי בתשאול מגעים, בדיקות מעבדה, דיגום ושינוע ובידוד.

מאז החלה המפקדה לפעול, גדלו משמעותית מספר המתשאלים והבדיקות. אם בהתחלה לקחו חלק במשימה כ-700 מתשאלים, נכון להיום זינק מספרם פי ארבעה, והיעד הוא 3,000 מתשאלים, בהם גם 700 חיילי גדוד "אלה". באוגוסט האחרון עמד מספר הבדיקות ביום על 27,000 כשבעוד כחודש צפויות להתבצע כ-100,000 בדיקות ביום.

גם זמן התהליך השלם של תשאול, בדיקה והכנסה לבידוד התקצר משמעותית. אם בהתחלה הוא לקח כארבעה ימים, כעת הוא עומד על כ-35 שעות.  

לצד זאת, משתפת המפקדה פעולה עם יחידת 8200 וגופים אזרחיים על מנת ליצור סינרגיה בין מידע מקדים לחקירות, שתוביל לאיתור מהיר ומידול יכולות ניבוי.

״ההישגים יפים מאוד בשבועות האחרונים", אומר מפקד מפקדת 'אלון', תא"ל ניסן דוידי. "הכפלנו ואפילו שילשנו את היכולות של מדינת ישראל בעולמות הדגימה והבדיקה, ובעולמות החקירות והתשאול האפדימיולוגי. אנחנו נמצאים בשבועיים האחרונים של צבירת היכולת, על מנת שניכנס לנובמבר במוכנות שהוגדרה לנו לחורף בצורה האפקטיבית ביותר".

״פיתחנו", מוסיף תא"ל דוידי, "כלים טכנולוגיים משמעותיים על מנת לחזות תחלואה, ללכת למקומות מדויקים בפעילות שלנו, לצד יכולת לקיים תהליכים של קיצור שרשרת ברמה אפקטיבית ביותר״.

גם אגף התקשוב וההגנה בסייבר, בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות ופיקוד העורף, נרתם למשימה, ופיתח מערכת חקירות אפידמיולוגיות דיגיטלית, מדויקת ויעילה שתקצר בפועל את תהליך החקירה.

המערכת, כך מסביר מפקד יחידת מצפ''ן, אל''ם חן גולני, תאפשר יכולות של מיצוי והיתוך מידע, זיהוי אירועים מורכבים וזיהוי מגמות: "מרגע קבלת המשימה, נרתמו לפיתוח המערכת עשרות משרתים טכנולוגיים מאגף התקשוב. נמשיך לעבוד מסביב לשעון ובהתאם לצרכי מערכת הבריאות, וזאת על מנת לסייע למדינה".

כל העת, ממשיך כמובן פיקוד העורף בסיוע לרשויות המקומיות, בעבודת ההסברה לכלל המגזרים, בהפעלת מלוניות לחולים ולמבודדים ובסיוע למשרד הבריאות ולמעבדות הקורונה.

כיום פועלים 5 מפקדות מחוזיות ומשל"ט רשותי ב-255 רשויות, ובעזרת 6 פלוגות מילואים ו-6 פלוגות סדיר, מקדמים ומקיימים פעילויות הסברה מקומיות ברחבי הארץ, סיוע לאוכלוסיות בסיכון, מקבצי דיור וחלוקת מזון.  
בחודשים האחרונים הוטמעה גם המערכת הטכנולוגית "אגמים", שמסייעת לרשויות למפות חולים, להצביע על מוקדי הדבקה נפיצים ולשקף תמונת מצב אחודה בזמן אמת.

מודל "ההר הירוק", שגרף הצלחה בחיפה, צפוי להתרחב לערים נוספות, בהן ירושלים נתניה ואשדוד. כמו כן מתוכנן פרויקט "בסיס מאמץ עיר", לשיתוף ושילוב בין בסיסים וערים סמוכות אליהם בהתמודדות עם הנגיף.

גם יכולות ההסברה ישודרגו, כשלמרכזי המענה הטלפוניים 104 בשפות השונות, מרכז המידע הדיגיטל, פורטל החירום הלאומי ומדריכות החירום במערכת החינוך, יצטרף מידע ממוקד שיועבר ב-sms, whatsup, חייגן קולי ובאמצעים נוספים.

"החודשים האחרונים בהם נאלצנו לקיים שגרת חיים בנוכחות הנגיף קורונה היו ללא ספק מאתגרים, דרשו מאיתנו לבצע התאמות רבות ולהתמודד עם אויב מסוג שונה. האתגרים אשר הביא עימו הנגיף אינם האתגרים הקלאסיים אליהם אנו נערכים בצה"ל, ועם זאת, בהיותו של צה"ל צבא-עם ממלכתי הנוקט בגישה מרחיבה, התגייסנו במירב כוחותינו למשימת הסיוע למרחב האזרחי, אשר מהווה משימה לאומית ומבצעית ראשונה במעלה", אומר מפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין.
 
"צה"ל בכלל, ופיקוד העורף בפרט, ימשיכו לפעול למרחב האזרחי ככל שיידרש, ועם זאת, אדגיש כי ההירתמות של הציבור מהווה תנאי הכרחי להצלחת קטיעת שרשראות ההדבקה: המפתח להתמודדות עם הנגיף כחברה וכמדינה הוא ערבות הדדית".