תגובת דובר צה"ל לדו"ח מבקר המדינה 70ג

צה"ל פועל באופן מתמיד לביצוע מהיר של משימותיו ולהן השלכות ביטחוניות ישירות. צה"ל פועל בשיתוף פעולה מלא עם עורכי הביקורת, בפתיחות ובשקיפות, ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. צה"ל פעל וממשיך לפעול לעמידה בכלל יעדיו ובהסדרת הנושאים המומלצים גם בדו"ח הביקורת.

ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה):  

צה"ל רואה חשיבות רבה בביקורת ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל והועברה להתייחסות הגופים הרלוונטיים לצורך התייחסות והפקת לקחים. האתגרים העומדים בפני צה"ל ופיקוד העורף בשעת חירום רבים ומגוונים - פיקוד העורף נערך לחירום באופן מיטבי וזאת בהתאם למשאבים ולסדרי העדיפויות כפי שנקבעים על ידי צה"ל ובשיתוף משרד הביטחון. צה"ל פועל להסדרת כלל הנושאים הטעונים הסדרה.

להלן התייחסות לממצאי הביקורת:

הפער המשמעותי העולה בדו"ח, נוגע להחלטות ממשלה שטרם מומשו (התוכנית למיגון הצפון, ב/302- התוכנית הרב-שנתית לטיפול במוכנות העורף למצבי חירום והקצאת התקציב לשנים 2018 - 2019), נובע מפער באיתור המקורות התקציביים לנושא. פער זה אינו נתון להחלטת הצבא.
 
פיקוד העורף ממשיך לקדם את המשימות שהוטלו עליו, וכאלה שהשית על עצמו ואושרו, בכפוף להחלטות התקציביות ולאישור התוכניות בקבינט המדיני-ביטחוני ועל ידי משרד האוצר.
 
כפי שפורט בדו"ח, פיקוד העורף ויתר הפיקודים המרחביים פועלים בשגרה ובאופן יומיומי לקידום תחומי הגילוי להתרעה, המיגון והבקרה על התגוננות העורף, בהיבטים שאינם תלויים בתקציבים תוספתיים.
 
בימים אלה כבר מתבצע השלב הראשון של תוכנית "מגן הצפון - מיגון פרטי", במסגרתו פיקוד העורף ומשרד הביטחון הקימו מנהלת אשר מבצעת סקרים ב-21 יישובים הנמצאים 1-0 ק"מ מגבול הצפון, במטרה לאמוד את כמות בתי האב שיהיו זכאים למימון המיגון במסגרת הפרויקט. לאחר סיום הסקרים המנהלת ערוכה לצאת לשלב הביצוע ובכך לספק מענה מיגון ליישובים הזכאים לכך בגזרה.
 

אשר להערה בנושא כשירות המקלטים הפרטיים והמשותפים והפיקוח עליהם:

בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, הרשות המקומית אחראית להחזקת המקלטים הציבוריים בשטחה במצב המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך, וכן להבטיח את החזקתם התקינה של המקלטים הפרטיים המשותפים בשטחן על-ידי בעלי הבתים, במצב המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך.
 
ביחס למקלטים הפרטיים והמשותפים - על-פי החוק, כשירות הממ"דים והמקלטים המשותפים, המהווים רכוש פרטי, היא באחריות בעלי הבתים.
 
פיקוד העורף פועל לפיקוח על הרשויות המקומיות להבטחת החזקתם התקינה של המקלטים הפרטיים המשותפים בשטחן על ידי בעלי הבתים, ומדגיש בפניהן במספר דרכים את החשיבות והצורך באימוץ חוק העזר אשר נועד לסייע לרשות המקומית לאכוף את הוראות חוק ההתגוננות האזרחית בתחום המקלוט הפרטי. זאת בנוסף לסמכויות המוענקות לה בתחום זה.
 
החל משנת העבודה 2020, נושא הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות על כשירות המקלוט הפרטי בתחומן ייבדק על ידי פיקוד העורף בביקורות ההתגוננות האזרחית, המתקיימות במסגרת הביקורות הרשותיות התלת-שנתיות.
 
אף שכבר בנוסחו הנוכחי חוק ההתגוננות האזרחית מקנה לרשויות המקומיות את כל הסמכויות הנדרשות להן לצורך מימוש אחריותן, בימים אלו צה"ל מסיים עבודת מטה לגיבוש הצעה לתיקון חוק אשר נועדה לשפר את יכולת הפיקוח והבקרה על מימוש סמכויותיהן של הרשויות המקומיות. העבודה נמצאת בשלבים מתקדמים וקרובה לסיום. התיקון המוצע כולל, בין היתר, חובת דיווח של הרשות המקומית באשר לכשירות המקלטים המשותפים בתחומה.

בנוגע להערת והצעת המבקר ביחס להרחבת האחריות של פיקוד העורף למיפוי המקלטים הציבוריים המאפשרים שהייה ממושכת:

פיקוד העורף משקיע עשייה ותשומות רבות מאוד בתחום המקלטים הציבוריים, מעבר לאחריותו על פי החוק. זאת במספר נושאים לרבות מערכות השליטה, אכיפה, בקרה, שיפוץ מקלטים ציבוריים והפצת דו"חות לרשויות המקומיות על מצב כשירות המקלטים שבתחומן (שכאמור, באחריותן החוקית להחזיק במצב תקין). חשוב להדגיש כי יכולת שהייה ממושכת במקלט אינה קטגוריה נפרדת המגדירה כשירות של מקלט. כל מקלט תקין מבחינה קונסטרוקטיבית מתאים לשהייה ממושכת באמצעות מענה לוגיסטי מתאים של הרשויות המקומיות. התנאים הבסיסיים והמינימליים מבחינה תשתיתית לשהייה בכל מקלט, לרבות שהיה ממושכת, הם תקינות קונסטרוקטיבית ביחס לתשתיות חשמל, תשתיות מים ותשתיות אוורור. משלא התקיימו תנאים אלה, תיפסל כשירותו של המקלט.
 
למרות האמור לעיל, פיקוד העורף פועל במסגרת פרויקט שיפוץ מקלטים ציבוריים ובשיח מול הרשויות המקומיות לקידום מוכנות לשהייה ממושכת ברשויות הרלוונטיות.

בנוגע להערת המבקר הנוגעת לחישוב שטחי המקלטים ולבחינת עדכון התקן הקיים לגודלם של מקלטים פרטיים ומשותפים:

הרי שהתקנים לגודל השטח הנדרש לאדם להתמגנות במקלט ציבורי ובמקלט פרטי משותף נבחנו ונקבעו בהתאם לקריטריונים סדורים. יובהר כי תקני גודל השטח שנקבעו מאפשרים שהייה ממושכת במרחבים מוגנים.
 
חשוב להדגיש כי בשונה ממקלטים ציבוריים, המקלטים הפרטיים המשותפים צמודים לדירות הבניין בהם הם ממוקמים באופן שמאפשר הגעה אליהם בפרק זמן קצר מאד. לאור כך אין מקום להשוואה בין אופי השהייה הממושכת במקלט ציבורי לבין אופי השהייה הממושכת במקלט פרטי משותף הצמוד לדירות הבניין – דבר הבא לידי ביטוי בתקנים השונים שנקבעו עבור גודל השטח לאדם בשני סוגי המקלטים.

לעניין הערות המבקר בנוגע למערך הגילוי וההתרעה מאז הביקורת הקודמת:

יצוין כי ההתרעה לאזרח היא באחריות מלאה של פיקוד העורף, ונשענת על יכולות רב-זרועיות. צה"ל שואף להמשיך ולשפר את מערך הגילוי וההתרעה באופן תמידי ורציף במסגרת התוכנית הרב שנתית אשר גובשה בפיקוד העורף, ואשר מתוקפת ומוכנה למימוש אל מול העמדה תקציבית, לרבות מדרגות מימוש חלקיות על פי סדרי עדיפות.

בנוגע להערות המבקר לפינוי אוכלוסייה מיישובים בגזרת הצפון ולתוכנית "מרחק בטוח":

צה"ל פועל לקיום תוכניות מגירה פיקודיות, המתואמות עם הרשויות, כדי לוודא מוכנות לעת בה תתקבל החלטה לפינוי.
 
צה"ל נמצא בתהליכים להשלמת התוכניות וביצוען למול הרשויות המקומית, ובהתאמה למדיניות הקליטה שנקבעה על ידי פס"ח ורח"ל.
 
בנוסף, פיקוד העורף מקיים תהליך של הסברה והעברת מידע לציבור באופן שוטף לאורך השנה במטרה להכין את הציבור למצבי החירום. זאת באמצעות מדריכי אוכלוסייה לשעת חירום המדריכים בבתי הספר ובמוסדות, וכן באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, מסעות הסברה ארציים ומקומיים ומענה לפניות במרכז המידע של פיקוד העורף. תפיסת ההסברה של פיקוד העורף גורסת כי ככל שיינתנו לאזרח ידע וכלים, והוא יתורגל למצבי חירום, כך הוא ידע להתמודד עימם טוב יותר, תלותו במערכות החיצוניות תהיה קטנה יותר ויתאפשר לו להמשיך בשגרת חייו גם בזמן חירום. מסיבה זו מקדם הפיקוד ביחד עם הרשויות המקומיות תהליכים רבים בנושא, ואף הכין תוכניות הסברה ופרסומים נצורים (כגון פליירים ופלטפורמות דיגיטליות) לטובת הרשויות המקומיות שיפורסמו בשעת הצורך.
 
כלל תוכניות הפינוי של פיקוד הדרום מוכנות ומתוכננות היטב בהיבט הצבאי לרבות ביצוע מודלים מבצעיים ותרגולים בשטח.
 
הפער המרכזי בתוכניות הפינוי עניינו בהיבטי קליטת התושבים המפונים, והוא מטופל בשיתוף עם רשויות המדינה הרלוונטיות. פיקוד העורף ימשיך בעשייה מתמדת על מנת לעמוד במשימתו – הגנה על עורף מדינת ישראל.
 
צה"ל ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית.

תהליכי קבלת ההחלטות במערכת הביטחון בנושא ההצטיידות בתותח חדש:

צה"ל רואה חשיבות בנושאים שהועלו בביקורת ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. נפעל להסדרת הנושאים הדרושים הסדרה. צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר.
 
פרויקט "התותח החדש" הוא אירוע מבצעי בעל חשיבות גבוהה המנוהל בזרוע היבשה מעל לשמונה שנים. הפרויקט משקף תהליך זרועי ארוך, יסודי, מפורט ואיכותי ובוצע בהתאם לנוהל 10/1 (נוהל מטכ"לי לבחינת רכש).
 
זרוע היבשה ביצעה עבודת מטה מקיפה במשך כמה שנים לאישור ומימוש פרויקט התותח החדש. הפרויקט נבחן בכל הכלים הרלוונטים לרבות במסגרת תפיסת "יבשה באופק" משנת 2016.
 
מסקנת עבודת המטה היא כי מערך התותחים הוא מערך שדורש חידוש. כיוון שמדובר בתהליך הצטיידות ארוך, יש לקבל החלטה בנוגע להחלפת מערך התותחים במערך חדש בהקדם. הנושא תועדף במיקום גבוה כחלק מיכולות זרוע היבשה בתוכנית הרב שנתית "גדעון".
 
בניגוד לנטען בדו"ח, זרוע היבשה בחנה נושאים מהותיים בראייתה במסגרת גיבוש תפיסת "יבשה באופק" והתייחסה אליהם באופן מעמיק.
 
כך נעשה גם בכל פרויקט ארוך טווח וקצר טווח. כל פרויקט מחויב לנוהל ייזום, פיתוח והצטיידות באמל"ח (10/1). במסגרת הנוהל מבוצעת בחינה של המשמעויות הנובעות מההחלטות, לרבות בפרויקטים עתירי משאבים.
 
הרמטכ"ל אף הקים וועדה מטכ"לית לבחינת ההצטיידות בתותח חדש, טרום הבאת הפרויקט לאישור הקבינט המדיני- ביטחוני. זרוע היבשה גם אימצה פרקטיקה של שילוב צוותים אדומים במסגרת עבודת מטה לאישור פרויקטים.
 
כמו כן, יוקם צוות בדיקה אשר יבחן את הצורך בקיום אישור עקרוני של צה"ל לפרויקט, לפני או אחרי פניה לוועדת המפתחים במנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון.
 
לאחר הצגת המסקנות של ועדת הבדיקה (ביולי 2017), ניתן אישור עקרוני על ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון. מסמך האישור העקרוני הופץ כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2018. חשוב לציין כי פרויקט בהיקף משאבי מסוג זה מחייב את אישור הקבינט ועל כן היה צורך להמתין עד לקבלת אישורו (מרץ 2018). במרץ 2019, עם סיום המשא ומתן, נכתב והופץ האישור הסופי לפרויקט.
 
אנו דוחים את הטענה לכך שאגף התכנון אישר עקרונית את הפרויקט טרם הצגתו על ידי זרוע היבשה, שכן בשנת 2013 זרוע היבשה ביצעה אישור עקרוני ורק בשנת 2017 הפרויקט עלה לאישור עקרוני מול הרמטכ"ל ושר הביטחון.
 
באשר לטענה לאי קביעת דרישה ל-"עצמאות כחול לבן", נציין כי הנושא הוצג במעלה הדיונים ובפני ועדת המפתחים, אך ייתכן והיה נדרש להדגיש נושא זה גם בשלב הסיכומים.
 
צה"ל מקיים תהליכי עבודה תקינים בהתאם להמלצות, ומקפיד על הצגת נתונים מדויקים למקבלי ההחלטות. כמו כן, ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית.

היבטי בטיחות ואחריות בנוגע לתחזוקת כבישים באזור יהודה ושומרון:

צה"ל רואה חשיבות בביקורת ומתייחס בכובד ראש לכל ממצאיה. החל ממועד קבלת טיוטת הדו"ח לפני כשנה, החלו הגורמים הרלוונטיים בצה"ל לפעול לטיפול בכלל הפערים שעלו בדו"ח, עבודה שנמשכת אף בימים אלו. הנושא חשוב לביטחון ולבטיחות, ומטופל בכובד ראש ובעשייה מוגברת בשנה האחרונה. מתנהל שיתוף פעולה עם הגורמים. פיקוד המרכז נערך בהתאם להערכת מצב משתנה ועל פי צורך מבצעי וביטחוני.
 
להלן התייחסות לממצאי הביקורת:

באשר לסעיף הראשון המתייחס לסוגיית המחלוקת בין משהב"ט לבין משרד התחבורה בנוגע לתחזוקת כבישים המובילים למחנות צה"ל - העקרונות לחלוקת האחריות סוכמו ע״י המשנה ליועמ״ש הממשלה ובהתאם נערכה חלוקת האחריות בין משרד התחבורה ומשרד הביטחון ביחס לכבישים שבמחלוקת. יש לציין כי נותרו רק שני כבישים במחלוקת שהמשנה ליועמ"ש הממשלה יביא לסיומה בקרוב.
 
באשר לסעיף השני המתייחס לחוסר הלימה בין נתוני מערכות המידע הגיאוגרפיות לבין מערכת הביטחון לעניין המקרקעין - כלל תשתיות התעבורה המשמשות את צה״ל מופו ואף החלה עבודת מטה מאומצת לתיקוף צווי התפיסה המסדירים תשתיות אלה.
 
באשר לסעיף השלישי המתייחס לביצוע עבודות תשתית בממשק תעבורתי כגון- הסרת חסימות, פריצת דרכים והנחת אלמנטים בממשק תעבורתי - ניתן מענה לפער שעלה במסגרת הדו"ח באמצעות גיוס יועץ תעבורה. היועץ שותף לכלל המשימות שמתבצעות בפיקוד המרכז שבהן קיים ממשק תעבורתי, ובכלל זאת הוא מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך אישור דרישה מבצעית להקמת תשתית ביטחונית בעלת היבט תעבורתי. לאחרונה, יועץ התעבורה אף היה שותף לעבודה מאומצת שנעשתה בשיתוף כל מפקדי ההנדסה בחטיבות המרחביות, באוגדה ובפיקוד, למיפוי כלל התשתיות הביטחוניות שעלולות לגרום לסיכון תעבורתי. העבודה תושלם בהקדם האפשרי.
 
צה"ל ימשיך לפעול באופן שקוף ובהתאם לדין. כמו כן, ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית.

קציני מטה במנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון:

היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים מברכת על הביקורת ותפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. הדו"ח התקבל ביחידה לפני מספר חודשים והפערים שהועלו בו טופלו באופן מידי או נמצאים בתהליך הטמעה.
 
קציני המטה במנהל האזרחי פועלים מטעם יחידת המתפ"ש ליישום מדיניות הממשלה באזור יהודה ושומרון ולקדמה בתחומים אזרחיים בתיאום עם משרדי הממשלה, צה"ל ומערכת הביטחון. הקמ"טים אשר משמשים כנציגות מקצועית של משרדי הממשלה, פועלים במטרה לספק שירותים ציבוריים ולהפעיל אותם בהתחשב בצורך לקיים מנהל תקין וסדר ציבורי.
 
ביחס לטענות העולות בדו"ח ולפיהן קיימת בעייתיות שמקורה בכפיפות הדואלית של הקמ"טים, נדגיש כי המנהל האזרחי מקבל את המלצת המבקר ופועל כבר בימים אלו בשיתוף משרדי הממשלה לטובת הסדרת והגדרת תוכן ההנחיה המקצועית לקמ"טים, לרבות היקף הפיקוח והבקרה המקצועית הנדרשים לגביהם. יחד עם זאת, יודגש כי אין משימה הנפגעת מיחסים כאלו או אחרים בין המנהל האזרחי למשרדי האם, כמו גם השירות לתושבי האזור. כמו כן, נבהיר כי תכניות העבודה של הקמ"טים מאושרות על ידי משרדי האם ועל ידי ראש המנהל האזרחי, ולצד תהליכי מעקב על ביצוע המשימות ומימוש היעדים, מתקיימים תהליכי בקרה עתיים לרבות מופעי סיכום חציון ושנה. בנוסף, נציין כי המנהל האזרחי קיבל לאחרונה את אישור נציבות שירותי המדינה להעסקת מיקור חוץ לטובת ביצוע ביקורת פנימית, ופרסום המכרז נמצא בשלבים מתקדמים.
 
בנוגע לפערים שהועלו בדו"ח אשר מתייחסים לתחום ניהול משאבי האנוש, נציין כי בשנתיים האחרונות הולכת ונבנית יחידת הון אנושי ייחודית למנהל האזרחי אשר עם הקמתה יינתן מענה הולם לחלק נכבד מן ממצאי הדו"ח. נושא זה מובל על ידי נציבות שירות המדינה ונמצא כעת במשא ומתן בין המדינה לבין הסתדרות עובדי המדינה.
 
בנוגע לטענות המתייחסות להעסקת עובדים פלסטינים ביחידה לרישום מקרקעין, נבהיר כי לעובדים מקומיים אין מעורבות בעסקאות בהן מעורבים ישראלים, וטיפולן של עסקאות מסוג זה, כמו גם הגישה אל תוכנן, מתבצעות על ידי העובדים הישראליים בלבד. לאור האמור, על אף מעצרו של העובד המקומי על ידי הרשות הפלסטינית - לא קיים חשש מזליגת מידע הנוגע למכירת קרקעות לישראלים. עם זאת, מעצרו נבדק לעומק על ידי גורמים במנהל האזרחי למול גורמי הביטחון הרלוונטיים ברשות הפלסטינית, זאת על מנת להבטיח כי לא זלג כל מידע ממודר. כמו כן, באשר לטענות של גורם הפעיל בתיווך קרקעות באיו"ש, נבהיר כי עד לכתיבת שורות אלו לא התקבלו ראיות התומכות בטענות כי הועבר מידע ממודר על ידי עובד מקומי במשרד קמ"ט מקרקעין לגורמים כאלה או אחרים ברשות הפלסטינית.
 
בנוגע למימוש מודל התעסוקה נדגיש כי המנהל האזרחי פועל למימוש המודל, כפי שאושר על ידי הממשלה, מתוך הבנה ברורה כי מדובר במהלך גדול בעל השפעה חיובית רחבה על תחום תעסוקת הפלסטינים בישראל. מהלך זה צפוי למנוע את פעולות הסחר בהיתרים, וכן לבטל את התלות של העובד הפלסטיני במעסיק, זאת על ידי הנפקת ההיתר על בסיס מכסות סקטור ולא על בסיס מכסות אישיות של מעסיקים – כפי שמתנהל כיום. מימוש מודל שכזה - המהווה שינוי מהפכני בתהליך הנפקת היתרי התעסוקה בישראל - הינו תהליך מורכב שדורש זמן לא מבוטל להיערכות וביצוע, התלוי בין היתר בתיאום אל מול משרדי ממשלה נוספים מלבד המנהל האזרחי. נדגיש כי המנהל האזרחי פועל ללא לאות למימוש המודל במהרה, כפי שכבר החל בפועל בבחינת המודל באזור התעשייה עטרות, לצד עבודה מתקדמת בבניית מערכת ממוחשבת ייעודית למימוש המודל.
 
בדו"ח הביקורת צוין כי קמ"ט תעסוקה אינו מממש את חובתו לאכוף את השימוש ברישיונות עבודה של עובדים פלסטינים ביישובים ישראלים בתחומי איו"ש. יש לציין, כי ביחידת קמ"ט תעסוקה אין תקינה ליחידת פיקוח ואכיפה, אך עם היוודע על מעסיק אשר מפר את החוק – המעסיק מזומן לבירור אצל קמ"ט תעסוקה ובמידת הצורך נסגרים לו רישיונות העבודה.
 
בנוגע להיעדר מחשוב למרשם המקרקעין באיו"ש, נדגיש כי המנהל האזרחי מקבל את המלצת המבקר ופועל על מנת להאיץ את מחשוב רישום המקרקעין באיו"ש באמצעות המערכות המתאימות לכך. כמו כן, נציין כי המנהל האזרחי נמצא בעיצומו של פרויקט סריקת תיקי המקרקעין, זאת על מנת לגבות את המידע ולמנוע אובדן שלו כתוצאה מנזקים בשל פגעי טבע או יד אנוש. עד כה הושקעו בפרויקט מאות אלפי שקלים ובמסגרתו גובו ונסרקו כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות כל תיקי העסקאות במקרקעין וכן כל תיקי 'היתר עסקה' במלואם. השלמת הסריקה קשורה באופן ישיר להקצאת משאבים וכוח אדם מתאים, שכן בלעדיו לא ניתן עוד לפנות משאבים קיימים ביחידה.
 
היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי ימשיכו לבצע את משימתם במקצועיות ובשקיפות, תוך יישום בפועל של ההמלצות העולות בדו"ח מבקר המדינה, וכן יוסיפו לפעול לשיפור מרקם החיים של תושבי יהודה ושומרון באמצעות כלל המשאבים העומדים לרשותם.