"לזכור שהחזון המשותף - מדינה בטוחה עם חברה ערכית ומשגשגת, חשוב מהכול"

חיילי צה"ל, מפקדיו ועובדיו, בספרו 'מלחמות היהודים ברומאים' כותב יוספוס פלביוס:

״וכל שרי צבאות הרומאים שמחו על מריבות האחים בקרב שונאיהם כמוצאי שלל רב ורצו למהר ולעלות על העיר... האויבים הולכים וכלים איש ביד רעהו, כי קמה עליהם קללה נוראה, מלחמת אחים. טוב לנו להתבונן אליהם מרחוק ולשבת במנוחה מאשר להתערב בריב אנשים הולכים למות, הנלחמים ביניהם ברוח שגעון״.

חלק מהותי מרעיון הקמתה של מדינת ישראל הוא יצירת מקום בטוח לעם היהודי בארצו. מקום המוגן מפני אויבים חיצוניים על ידי צה"ל, ומחוזק מבפנים על ידי ערכים משותפים וחזון משותף. המכנה המשותף הבסיסי ביותר הוא כבוד האדם, כבוד לאמונתו ולדעותיו, וטיפוח רב תרבותיות ברוח מגילת העצמאות.

בכל אלו ירה הרוצח שלוש יריות, שחשפו שפל ערכי ואובדן דרך יהודית וציונית. הרוצח הנקלה היה תוצר של קבוצה קטנה שהסתגרה בתוך עצמה, וחשבה שהאמת נקבעת רק על פי דרכה שלה. אדם כאור בחברה יהודית דמוקרטית וציונית יודע לכבד את כל הדעות ואת כל ההשקפות. זוהי רוח היהדות וזוהי רוח הציונות.

סכנת הפילוג לא חלפה ואולי מתעצמת. אם לא די שוויכוח ומחלוקות חוצים מעת לעת קווים אדומים, הרי שהרשתות החברתיות יוצרות כיום שבטים חדשים. כל קבוצה מתכנסת באתריה ובפרסומיה ועל ידי כך נוצרות גדרות בין סוגי אוכלוסיות ומוקמות חומות עבות ונוקשות, ללא שערים וחלונות, וללא יכולת חשיפה לקבוצות אחרות.

הסתגרות אדם בתוך הרשת של 'קבוצתו' כולאת אותו חוסמת את מחשבתו, מונעת ראייה רחבה והופכת אותך לאדם צר-אופקים, חד ממדי ולא סובלני.

בצהייל מתרחש תהליך הפוך: צהייל מפגיש בין האוכלוסיות השונות, ויוצר ביניהן היכרות, פתיחות, סובלנות וקשרי חברות. גם מבחינה זו צה"ל הוא נכס לאומי, ביטחוני וחברתי. צה"ל ימשיך לטפח את המכנה המשותף הרחב, אבל לכל אחד מאיתנו יש אחריות אישית לתרום לכך את חלקו: להיפתח, לא להיסגר, לקבל את האחר, ולא רק את הדומה לך, לכבד כל אדם, כל עוד אינו פוגע באנשים אחרים, ולזכור שהחזון המשותף - מדינה בטוחה עם חברה ערכית ומשגשגת, חשוב מהכול. 

יהי זכרו של יצחק רבין ברוך.

רב-אלוף אביב כוכבי,
ראש המטה הכללי